על המחלוקת סביב הצעת החוק לפריסת מצלמות זיהוי פנים במרחב הציבורי כחלק מהמאבק בפשיעה, שוחחנו עם ניצב בדימוס בועז גלעד, כיום חוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי.
גלעד מדגיש כבר בפתח דבריו כי תפיסת עולמו היא שאין להתעלם מהאיומים והחששות, אך במקביל לזהות גם את ההזדמנויות. לדבריו "רמת הפשיעה היקפיה והמאפיינים שלה מחייבים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ולא רק ביומטריות. מצלמות הן רק חלק מהמענה".
"לצד האתגרים שהדבר מייצר, יש גם הזדמנויות אבל האמירה חייבת להיות שלא ניתן לפתור באותן שיטות את הבעיות שבאמצעותן יצרנו, אמרו את זה כבר בעבר", אומר גלעד הקורא "לחשב מסלול מחדש ולהקנות למשטרה יכולות שכיום אין בידיה".
באשר לאתגרים ולחשש מפגיעה בפרטיות האזרח קובע גלעד כי "הכול בר מענה", ומציין כי גם הגורמים המתנגדים שדיברו נגד המהלך לא שללו אותו לחלוטין אלא טענו שיתכן והשעה אינה בשלה לכך ואולי המצלמות אינן בטוחות מספיק, ואכן יש לבדוק את הסוגיות הללו אך לא לפסול את הרעיון.
"בכל הכנסה של טכנולוגיה, ובוודאי טכנולוגיה חדשה, ישנם אתגרים ותהליכים שמצריכים חשיבה ובחינה מראש ושיפורים תוך כדי, אבל לזכור שהמטרה המרכזית היא מניעה וסיכול של עבירות חמורות או פגיעה בנפש, ועולה בהקשר הזה גם נושא איתור נעדרים".
עם זאת נכון וניתן להגביל את השימוש בטכנולוגיות החדשות ולא להפעיל אותן במרחב כולו, באופן מוגבל שאינו נוגע לכלל האזרחים וכיוצא באלה. לדבריו אכן ניתן טכנולוגית לבדל ולהגביל את השימוש בטכנולוגיות כך שפרטיותם של אזרחים שאינם במאגר החשודים לא תיפגע, אולם על מנת שהדברים יבוצעו באופן בטוח ונכון אין לזלזל בחששות שעולים סביב הצעת החוק ולתת לדברים מענה של ממש.
"יש אבדן אמון מאוד גדול שנוצר בין היתר בשל אבדן האמון במשטרה ובצעדים שביצעה, בשל חוסר אמון בשר בן גביר, שאין לי הרבה דברים טובים לומר על עשייתו, אבל כשעושים דברים בכיוון הנכון לא צריך לשלול אותם מיד", אומר ניצב בדימוס גלעד המזכיר כי ברוח זו דיבר גם כאשר העלה בן גביר את חוק הפרוטקשן, שגם הוא נותן למשטרה יכולות להתמודד עם מציאות עבריינית ויש לברך על כך גם אם הדעות חלוקות על השר עצמו ותפקודו.
עוד מזכיר גלעד כי הצעת חוק המצלמות הביומטריות עלתה גם בממשלה הקודמת. גדעון סער תמך בכך, אך לא עלה בידי הממשלה דאז לקדם זאת.
"נכון להציב סייגים שיבטיחו שלא פוגעים בזכויות האדם והפרט ויש אפשרויות לכך", שבו ומדגיש אלעד ומונה את הצורך בקביעת תנאים להצבת המצלמות, מדרג סמכויות של הרשאים לעשות שימוש בחומר, האבטחה שמי שלא נכלל כחשוד במערכת לא יעלה במערכת, עבודה פרטנית רק מול אובייקט שיש סיבה אמיתית לפעול מולו, אופן השמדת החומר כעבור פרק זמן מסוים ועוד ועוד. "אנחנו רואים בעולם יותר ויותר שימושים במערכות חכמות כולל ביומטריות, אנחנו רואים מקומות בעולם עם הגבלות נדרשות, והאיחוד האירופי מוביל בכך. ייווצר כאן סטנדרט שיהיו חייבים לעמוד בו", אומר גלעד ומציין את חשיבות הצלבת האינטרסים בין צעדים שנועדו למנוע פגיעה בציבור לבין דאגה שלא לפגוע בזכויות הפרט.
"לא סביר שנבוא בטענה נגד המשטרה על שאינה מטפלת בפשיעה הגואה ומביאה לאבדן משילות, ומנגד שנקשור לה את הידיים ונשים לה משקולות על הידיים", אומר גלעד ומציין כי על מנת להשלים את המערכת הרגולטורית שתסדיר את הצבת המצלמות יהיה צורך גם לקבוע ענישה מחמירה למקרה של חריגה מסמכות, להגדיר מה קורה במערכת אם מישהו במזיד או בשוגג נוהג לא נכון, להציב ליווי משפטי לשימוש בטכנולוגיה, להציב מעל השימוש באמצעים הללו פיקוח של הועדה לביטחון לאומי שתצטרך לקבל דין וחשבון תקופתי, להגדיר ביקורת של מבקר המדינה וכיוצא באלה.
"בכל מערכת טכנולוגית יש טעויות, אבל צריך לצמצם אותן לאפס ולהגדיל את אמון הציבור, לכן משרד הבט"פ חייב לייצר הסברה ושקיפות בעיני הציבור", דברי ניצב בדימוס גלעד המעיר עוד כי יש לתת את הדעת לשינויים המתחוללים בחברה הערבית הנכונה כיום יותר לשיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, וברוח זו לייצר שיתופי פעולה עם מנהיגות המעוניינת בכך, כדוגמת חבר הכנסת מנסור עבאס ואחרים, וזאת, כך הוא סבור, נכון להתבצע דווקא תחת אחריות ראש הממשלה עצמו.