הרב ד"ר אליהו זיני, ראש ישיבת אור וישועה בחיפה, אשר שימש במשך 43 שנים כרב הטכניון ומרצה בכיר למתמטיקה, התארח בפודקאסט של ארגון חותם ושוחח עם מנכ"ל הארגון, הרב אביעד גדות על האתגרים של אדם אמוני המבקש ללמוד באקדמיה, מדוע אין סתירה בין המדע והתורה ומהן הסכנות באימוץ התפיסות השולטות כיום באקדמיה.
הרב זיני הסביר כיצד נוצרה התפיסה האקדמאית השולטת כיום אשר כופרת באמונה ובתורה וכיצד היא יכולה להביא לתוצאות הרסניות: "אנחנו המדינה היחידה בעולם שבה עדיין מאמינים שיש סתירה בין הכרה אנושית מדעית לבין הכרה אמונית, וזה שריד של התפשטות הכפירה במאה ה-19. הפילוסוף עמנואל לוינס טען כבר אז כי התפיסה האקדמאית נטולת אמומנה היא סוג של פאגניות. עד תקופתו של אפלטון התפיסות האקדמיות נבעו מתפיסות אמוניות שהושפעו מהיהדות אלא שאחריו הופיע אריסטו ועיצב את התפיסה המערבית של המדע המוכרת כיום, המבוססת על שיפוט המציאות על פי הבנת האדם על בסיס הכרתו החומרית בלבד, וזה יסוד הכפירה. הגישה המדעית הזו היא שהובילה לאסון הגדול ביותר של עמנו – השואה".
הרב זיני התייחס לשאלה כיצד צריכים אנשים מאמינים להתייחס ללימודים מדעיים אקדמאים: "הקב"ה דרש ודורש מאיתנו לפתח את העולם, וזה לא ניתן לבצע ללא מדע, לכן זו ממש מצווה מהתורה, אלא שצריך לדעת את מגבלות המדע, ובין היתר שאין עולם המדע מקור המוסר והערכים. די להכיר מחלקות ופקולטות באוניברסיטאות המתנהגות כמו עולם תחתון, שללא בושה בשם פתיחות כביכול משתיקות דעות שאינן לרוחן כמו המקרה של ד"ר קרן אסייג באוניברסיטת חיפה. אנחנו צריכים להסביר לכל מי שנכנס לאקדמיה שהוא הולך לרכוש ידע שימושי ויישומי בלבד, אבל בכל תוכן הנושאים הקשורים ל'מדעי הרוח', עבור יהודי מאמין הוא שייך לעולמה של הישיבה בלבד. לכן, לשם יש לשלוח רק אנשים בעלי השכלה מתאימה ואמונה יצוקה. באופן אישי נשלחתי לאקדמיה ע"י אבי כדי להגן על התורה, ולשם כך למדתי מתמטיקה. אחת הטעויות החמורות של בן דורנו היא שהוא רואה בבעל כשרונות מדעיים אישיות ערכית, כאשר אין כלח קשר בין ערכים ובין מדע. הפילוסוף הגדול היידגגר היה נאצי והפיזיקאי הגדול הייזנברג גם כן. מצויים באקדמיה אנשים מעולים אבל ישנם גם שפלים".
הרב זיני סיפר כיצד התמודד בעצמו בעת שהיה סטודנט עם פערי התפיסות בין התורה לאקדמיה: "חונכתי לראות בתורה דבר נעלה מכל רעיון אקדמאי או אחר בעולם, פעם הוזמנתי לפאנל מול פרופסור בכיר בטכניון על המתח בין המדע ליהדות והסברתי שמי שרואה סתירה בניהם הוא בור. לפרופסור הבטיח להגיב לדבריי, וכך הייתה תגובתו: הוא החליט להשתתף בשיעורי תלמוד והגות שלי במשך 30 שנה, הוא הבין שיש לו מה ללמוד. התורה והמדע הם שני אופנים של הכרת עולמו של הקב"ה, של המציאות שהחוא עיצב, שני צדדים המשלימים זה את זה".