חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד מתייחס בראיון לערוץ 7 להפגנות המלוות את ביקורו המדיני של ראש הממשלה בארה"ב, וקורא לבחון את המניע שמאחורי ההפגנות.

"מה מניע אנשים לבזות ולפגוע בביקור מדיני של ראש ממשלה במדינה זרה? מה מניע אותם? מה מניע אנשי רוח וסופרים כמו דוד גרוסמן ודורית רביניאן לשלוח לביידן בקשה שלא ייפגש עם ראש ממשלת ישראל, ובאיזה טיעון? שהוא לא דמוקרטי? אלו ראשי המפגינים שעושים כל מה שאפשר מעבר לגבולות, כולל אלימות, והם מדברים על דיקטטורה?".

לדבריו מדובר באבסורד אחרי שכל אסם נשרף על ידי אותם מפגינים שפוגעים בצה"ל, בכלכלה וכעת גם ביחסי החוץ של ישראל, כפי שאמר זאת אהוד אולמרט שקרא לארה"ב ולבריטניה להעריך מחדש את יחסיהן עם ישראל. "יש כאן קווים שמעולם לא נחצו. החבורה הזו מדרדרת את השיח של כולנו וגם את השמאל עצמו למחוזות של טירלול".

על דברי נתניהו אודות הקשר בין המפגינים לאש"ף ואיראן מזכיר הלוי את ההסבר שנתן נתניהו עצמו לדבריו כשציין שהמפגינים מול האו"ם בדרך כלל אינם גורמים ישראליים אודות סוגיות פנים ישראליות. על כך מוסיף הלוי וקובע כי הדברים כלל אינם מעניינים את הנשיא האמריקאי, בעיקר משום שהרפורמה המדוברת מבקשת לקרב את ישראל לשיטת הרפורמה האמריקאית, שם שופטים עליונים נבחרים על ידי נבחרי הציבור ובמדינות מסוימות גם בקלפי על ידי הציבור כולו. "אנחנו עושים צעדים לדמוקרטיה קלאסית מתוקנת כמו במדינות המערביות", מזכיר הלוי.

באשר לדבריו של נתניהו בשיחתו עם אלון מאסק, ובהם ביקר ראש הממשלה את ביטול פסקת ההתגברות כפי שהוצג בראשונה, אומר הלוי כי מדובר היה באמירה שהתייחסה להצעה המקורית כפי שאמר נתניהו עצמו לאחר פרסום הדברים וכפי שהוא עצמו, חבר הכנסת הלוי, דיבר אודות הניסוח הראשוני של ביטול פסקת ההתגברות. לדברי הלוי אכן אין טעם בפינג פונג הסמכויות וההתגברויות בין הכנסת לבין בית המשפט ונכון לקבוע את הדברים באופן מכריע שיגדיר במה יכול בית המשפט להתערב ובמה לא.

"העיקר מבחינת הרפורמה הוא הפרדת רשויות ושיטת מינוי השופטים באופן שבית המשפט יהיה מאוזן ומגוון יותר. הציבור צריך לבחור גם את שופטיו או להשפיע על בחירתם", אומר הלוי.

בהתייחס למאבק סביב גיוס החרדים שצפוי להעסיק את הכנסת בקרוב מאוד, אומר הלוי כי שוב מתברר שלא הסבירות ולא הרפורמה מעניינות את המוחים, אלא המאבק בממשלה עצמה ותהא הסיבה אשר תהא ובלבד שהיא תוחלף, ולשם כך המחאה נאחזת בכל זיז. לטעמו הדיון סביב חוק הגיוס אינו ענייני, אם כי הוא עצמו סבור, כפי שהוא אומר לא פעם, שאין ראש ישיבה שיחלוק על מצוות לימוד תורה אינה דוחה פיקוח נפש של יחיד או של רבים, ומשום כך כולם מחויבים להגנת העם והארץ, וכעת נותר לבחון את ההסדר הנכון בפועל שיאפשר קבוצה שתעסוק במורשת ובתרבות היהודית במקביל לשירות הצבאי והלאומי ולשם כך קיימים מספר מתווים שיידונו בחדרים סגורים וכבר הציג שר הביטחון כמה כיוונים לדיון.

"לא צריך להתרגש מקולות המחאה שאינה עניינית. זו מחאה שמבחינתה גם לשרוף את האסם כולו ובלבד שהשלטון יחזור לידיים שלהם. בשנים הקרובות זה לא יקרה", אומר הלוי.