משתתפי האירוע
משתתפי האירועצילום: קובי קואנקס

אלמנות ויתומות מלחמת יום הכיפורים בכנס ייחודי לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור ביוזמת ארגון אלמנות ויתומי צה"ל בשיתוף אגף משפחות שכולות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון.

הכנס "נשים מדברות אובדן" נערך מתוך הבנה כי חמישים שנים חלפו מאז פרצה מלחמת יום הכיפורים, אך הזיכרון נשאר חי והטראומה לא חלפה. אומנם עברו השנים החיים המשיכו כהרגלם אך ההתמודדות עם האובדן נמצאת שם בכל יום ויום. יחד עם השיח על זיכרון הנופלים בציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים הכנס נתן במה ייחודית לתחושת האובדן של האלמנות והיתומים שנותרו מאחור ובעיבוד חוויית האובדן ודרכי ההתמודדות איתו.

את הכנס הנחתה העיתונאית דנה ויס ובמהלכו ראיינה אלמנות ויתומות ממלחמת יום הכיפורים ששיתפו על חוויתם וההתמודדות שלהן עם האובדן.

בנוסף משתתפי הכנס נחשפו למיצג הייחודי "פורטרט נושם" בו השתתפו 30 נשים יתומות ואלמנות שסיפרו את סיפורן וחוויתן עם האובדן מהמלחמה.

רבקה יהב, אלמנתו של סגן יהודה מונהייט, סיפרה על תחושת האובדן התמידית. "לעולם לא אשכח את אותו יום הכיפורים. הייתי בסוף החודש התשיעי להיריון וכשהלכתי ללדת לא ידעתי שהוא כבר איננו. לשאול אותי איך זה מרגיש בחלוף 50 שנה זה כמו לשאול אותי מה עברתי יום יום בחמישים השנים האלה. זה לא רק יום. זה 365 כפול 50".

אתי פרטוש, בתו של רב"ט מוטי כהן, הוסיפה על המחסור בתמיכה והחיים שהמשיכו לאחר מותו של אביה. "אף אחד לא דפק על הדלת, אף אחד לא שאל איך אנחנו מסתדרים. לא משרד החינוך, לא משרד הביטחון. מלבד כמה שכנות, אף אחד לא היה שם".

מיכל אונגר, ביתו של סמ"ר נחום אברהם השמיעה את קולם של היתומים הבוגרים. "כמו שזה היה ברור למדינת ישראל שצריך להכיר באלמנות, ככה צריך להכיר ביתומים. זה לא נגמר. הפצע לא מגליד. היתומים אומללים. אנחנו פוגשים יתומים שסוחבים על גבם הרבה מאוד. יש כאלה שנותרו מאחור והם רבים מאוד".

תמי שלח יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אמרה: "לפני 50 שנה היה היום הנורא בחיי, בו קיבלתי את הדפיקה בדלת והבשורה על אהוד שלי. החיים ממשיכים ואנחנו מתבגרים אבל המקום של אהוד והחלל שהשאיר לא נעלם, ועם זה גם ההתמודדות עם האובדן והטראומה בכל יום ויום. הכנס שיצרנו הוא במטרה להנכיח לראשונה ולשים במרכז את ההתמודדות עלייה פחות מדברים, אך כל אחת ואחד במשפחת השכול חווה אותה יום יום. אני מודה לכל הנשים האמיצות שדיברו בכנס וחלקו איתנו את חווית האובדן וההתמודדות שלהן, אנו בארגון אלמנות ויתומי צה"ל נמשיך להוות כחוף מבטחים עבורכם".

חבר הכנסת מתן כהנא שיתף: "לפני עשור הייתי במפגש עם אישה שאני מכיר היטב, אלמנת יום כיפור, כל פעם שהדלת בבית נפתחת, היא חושבת שאולי זה בעלה. הקמנו בכנסת את השדולה למען אלמנות ויתומי צהל כי במהלך השנים התפתחו אנומליות בלתי נתפסות ביחס של המדינה אליכם וזה לא צריך להיות כך. זה עניין של ביטחון המדינה. לוחמי צה"ל צריכים לדעת שאם חס וחלילה יקרה להם משהו, המדינה תהיה שם בשביל המשפחה שלהם"

אריה מועלם סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת סיכם: "לאורך השנים התפתחה באגף משפחות הנצחה ומורשת תפיסת טיפול מקצועית במשפחות שכולות , הן בתחום הטיפולי והן בתחום הרווחתי כאשר במרכזה תפיסת העולם כזהה למילה כ.א.ב - כל אחד בדרכו . כל משפחה היא עולם ומלואו ולפיכך אנו פועלים ולאורה של תפיסה זו צועדים".