ועדת החוקה סיימה את הקראת החוק לבחירת רבני ערים לקריאה ראשונה. בדיון הבא צפוי החוק לעלות להצבעה.
בין השינויים העיקריים הצפויים בחוק: ביטול האפשרות שניתנה לרבנים במסגרת רפורמת הכשרות של מתן כהנא לתת כשרות שלא במקום כהונתם.
כמו כן, בגוף הבוחר רבני ערים יכהנו גם נציגי מועצת הרבנות הראשית והרבנים הראשיים; לגבי רבני שכונות נקבע כי אופן מינויים והגדרת תפקידם ייקבעו בתקנות לאחר עבודת מטה של המשרד לשירותי דת.
החוק אותו יזמו היו"ר ח"כ רוטמן וח"כ ארז מלול, נועד לעגן בחקיקה הסדרים רבים הנמצאים כיום בתקנות ובחוזרי מנכ"ל, קובע, בין היתר, חובה למנות רב עיר ומאפשר, בתנאים מסוימים, למנות שני רבני ערים.
כן קובע החוק כי רבני יישוב ורבנים אזוריים יתמנו רק בהסכמת התושבים המקומיים. בנוסף, שר הדתות יוכל למנות רב שכונה אחד או יותר בעיר שבה מכהן רב עיר ושבה מעל 50,000 תושבים.
לראשונה נקבע בחוק מוסד נציב תלונות הציבור על רבנים. עוד קובע החוק את משך הכהונה לרבנים שימונו לאחר כניסתו לתוקף, כך שרבני עיר יכהנו עד גיל 75 ורבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונה יכהנו עד גיל 70, ללא אפשרות הארכה.
שינוי נוסף- גם רבני יישוב ורבנים אזוריים, בדומה לרבני ערים, ייבחרו על-ידי גוף בוחר ולא ועדה כפי שנעשה כיום.
היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "אנחנו במציאות של שנים רבות במהלכן לא מונו רבני שכונות ולעיתים רבני עיר, וכדי לכסות על הפער, יש להתחיל למנות ראשית רבני ערים ולאחר עבודת מטה שתייצר התאמה למציאות של 2024, ניתן יהיה לקבוע קריטריונים למינוי רבני השכונות. לכן, המשרד לשירותי דת הציע שהפרק כולו יהפוך להיות פרק מסמיך ולא פרק אופרטיבי.
התפיסה הבסיסית היא שאנחנו לא מגדירים כמחוקקים הגדרות למהו רב. מדינת ישראל לא מייצרת או מגדירה רבנים, אלא מכירה בהם בישוב מסוים על בסיס החקיקה. יש כל מיני תפקידים שלהם סמכות שיורית. אני רואה אמירה כללית שנגזרת מאופן קבלת ההסמכה- הם נציגי הממסד הדתי של העדה היהודית באותו אזור שתחת אחריותם, וממילא לכל אחד מהם יש הגדרת תפקיד בסיסית שבחלק מסוים ממנה המחוקק מכיר. אין חוק המחייב את הרב הראשי לתת דרשה בהיכל שלמה, ואני לא מתכנן לעשות את זה פה".
בהתייחסו לגוף הבוחר אמר: "חיזקנו את האלמנט הלוקאלי. יש רוב בגוף הבוחר למקומיים".
עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "נושא הכשירות והגדרת התפקיד נדון כמה פעמים בדיוני הוועדה, אך דווקא בגלל הצורך שהודגש לעבודת מטה והבנה של הצורך בתפקיד והסמכויות של רב שכונה, יש קושי מסוים בנוגע לקביעת הכשירות מראש. בד"כ כשירות היא נגזרת של תפקיד. יש לזה גם השלכה פרשנית, כשברור שהתוכן של תקנות המשרד לשירותי דת צריך להתיישב עם תנאי הכשירות".
ח"כ גלעד קריב העלה את "שאלת השוויון, חופש הדת וחופש העיסוק- על ידי קביעת תנאי ההסמכה לרבני שכונה בהקשר לקהילות הלא אורתודוקסיות. הזרמים הלא אורתודוקסים מוכרים בדין הישראלי, הממשלה מכירה במושג הזה ומשתמשת בו כקהילה יהודית מוכרת.
"עמדת השר לשירותי דת היום שונה מ-2004 ואנחנו רוצים לחזור לעידן של מינוי רבני שכונות אבל מרגע שהחזרתם אותם לשולחן בחקיקה, התפקיד של משרד המשפטים הוא לדאוג שמעשה החקיקה עומד בפרמטרים של השוויון חופש הדת וחופש העיסוק.
"כמו כן, מהצד נראה שאתם בכוח מתכננים לפתוח חזית נוספת מול בג"ץ. הטענה היא שש"ס ייבשו את רבני השכונות כדי לא למנות רבנים רפורמים. אתם רצים לחוקק את החוק ואז תהיה עוד מריבה מי יכול ומי לא יכול להיות רב שכונה".
עו"ד איגי פז ממשרד המשפטים השיב: "החובה לנהוג בשווין חלה גם במקרה הזה ועצם יצירת המסגרת לרב שכונה בחקיקה, תחייב אותנו לייצר פתרון לדרישת השוויון שנעמוד בה".
נציג האוצר אסף וקסלר, אמר כי לאור השינויים שנערכו בחוק, תישלח לוועדה חוו"ד לעלות תקציבית מעודכנת, במקום זו שהעריכה עלות של עד 40 מיליון ₪ במצב בו ימומש החוק במלואו.