בשלוש ומשהו שנים האחרונות, מאז שהתחלתי לעבוד ככתב תרבות, הודעות על פטירה של זמרים הפכו לחלק משגרת עבודה די מונוטונית.
אני מקבל הודעה שפלוני נפטר, מכין כתבה שסוקרת את חייו ופלייליסט קצר של השירים שהוציא, וממשיך הלאה בחיי. לפני שבועיים, בפעם הראשונה, הרגשתי שאני לא מסוגל להכין את הכתבה, לא מסוגל להמשיך. שאני צריך לתת להודעה הלקונית 'דדי גראוכר נפטר' עוד קצת זמן להתעכל.
גדלתי על דדי, אהבתי אותו, ולמרות שכבר שנים רבות הוא לא שחרר חומרים חדשים ולא הופיע (אם כי זכיתי לפני כמה שנים לשמוע אותו שר בחופה של קרובת משפחה), הוא עדיין הזמר החסידי האהוב עליי.
אז ברשותכם, אני רוצה לשנות ממנהגנו להביא בערבי שבתות וימים טובים פלייליסט של מוזיקה חסידית חדשה, ולהקדיש את המדור של ערב יום כיפור לזכרו של דדי גראוכר ולהביא כאן פלייליסט קצר של שיריו. שירים שאני לא יודע אם הם היו השירים הכי מצליחים שלו, ואני גם לא יודע אם הם היו השירים הכי מקוריים מבחינה מוזיקלית שלו, אבל אני כן יודע שהם חלק בלתי נפרד מזיכרונות ילדותי.
כשניסיתי להיזכר מה היה השיר הראשון של דדי שהכרתי, השיר שאיתו צריך לפתוח את הרשימה, 'מנחם' ישר קפץ לי לראש. לא כי אני חושב שהוא באמת היה השיר הראשון, למעשה אפילו סביר שלא, אלא כי אני די בטוח שהוא היה השיר הראשון אי פעם שגרם לי לבכות.
וכבר אמר קהלת "טוב לכת אל בית האבל מללכת אל בית משתה", אבל דדי זכרו לברכה ידע ללכת גם וגם, והביצוע שלו ל'עוד ישמע' הוא בעיניי אחד משירי החתונה הטובים ביותר שהיו פה (וסרט החתונה שלנו יכול להעיד על כך...)
בברכונים שהיו לנו בבית הופיעו שלושה שירים בשם 'חברון', של מב"ד, של פריד ושל דדי. של דדי תפס את רוב העמוד, וגם את רוב תשומת הלב שלנו כילדים ותמיד היינו שרים אותם כמעין הקדמה מתחייבת (קצת כמו כמו 'דרור יקרא' ו'קומט-שוין' של מיאמי') ומחכים רק להגיע לקטע שבו הקצב נהיה איטי, ומכל הקצביות והבלאגן נשארת רק ההכרזה "לנצח נצחים".
השיר הבא הוא אמנם לא אחד השירים הזכורים של דדי, ובצדק. אבל הגימיק של לקחת את הלחן של 'The Winner Takes It All' של להקת ABBA ולהצמיד אותו לאחד הטקסטים הכי קאנוניים במסורת היהודית מזכה אותו בכניסה לרשימה (ולמי שזוכר לחן אחר, כן, לדדי היו שני ביצועים לאני מאמין).
אבל אם לשים בצד אבלות ושמחה, גימיקים ומילים מקוריות, ולבחור בשירים חסידיים גרידא, שכוללים מילים מהמקורות, לחן וביצוע מהלב, אז השלישייה הפותחת בעיניי היא 'עד אמצא','וקווי ה'' וכמובן, איך אפשר לסיים רשימה כזו, שבאמת לא מתיימרת אפילו להקיף את האוצר הענק שדדי השאיר אחריו, בלי 'לך אתן' הנצחי.
עודד דוד (דדי) גראוכר ז"ל, י"ז באב ה'תשכ"א - כ"ו באלול ה'תשפ"ג. יהי זכרו ברוך.