תיאור ירידתו של יונה לנמל יפו, השוכר אניה גדולה (במימון עצמי..) היוצא להפלגה ארוכה ללב ים משך את ליבנו. אז לקראת חג המים וניסוכם, עלינו על אניה בת 11 קומות ויצאנו לדרך.

המצפן המונח דרך קבע על תיבת התפילה בבית הכנסת היפה מראה כל העת את כיוון התפילה.

כך יכול אתה למצוא עצמך בתפילת שחרית עומד לכיוון אחד ובערבית לכיוון אחר. מסביב, (שלא כדברי השיר היפה של יעקב פיכמן 'ָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל') כאן מסביב רק מים. מים רבים ועמוקים. השובל שמותירה האניה מרהיב. אח"כ לעמוד על הסיפון ולהרגיש את פסוקי פרשת בראשית 'ורוח אלוקים מרחפת על פני המים'.

ההרגשה היא שנמצאים ב"מלון צף "ברמה של 5 כוכבים ויותר.לא כולל הכוכבים שמאירים כל לילה על הסיפון.

באוניה, שבה כשרות מהודרת בכל המסעדות ופינות הקפה יש הכל. מבית כנסת (המשגיח - גבאי אליהו ברוך רואה כאן את ביתו) ,הפעלות מבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, בריכות, מגלשת מים, ג'קוזי, ספא, חדר כושר, שלוש ארוחות שף ( אליו עוד נגיע בהמשך) עם אפשרויות בחירה לכולם. מבקשי דיאטה, צמחונים וטבעונים, כולם ימצאו כאן את מבוקשם. הבשר חלק והכל תחת השגחה קפדנית.

ברגע שעולים ל"קראון איריס" החופשה מתחילה. אין הגבלה על משקל ולא על מספר המזוודות. קחו כל מה שתרצו. בחזרה לארץ תוכלו לבוא עם כל כמות הקניות והמתנות שרכשתם בהתאם לתנאי המכס בארץ. יתרון נוסף: דיוטי פרי באוניה ללא לחץ של זמן כמו בשדה התעופה. ההפלגות מתחלקות לקצרות וארוכות יותר.

הפלגות של ארבעה לילות באמצע השבוע ראשון עד חמישי-הפלגות שכוללות שני יעדי תיירות מובילים ביוון ובטורקיה. הפלגות של שלושה לילות בסוף שבוע לקפריסין או לטורקיה. הפלגות של שבעה לילות לארבעה יעדים וגם הפלגות של אחד עשר לילות לכמה ארצות כולל חג הסוכות עם סוכה בתוך האניה. כ-2,000 נוסעים שוהים באניה וסביבם כ-650 אנשי צוות סביב השעון.

קראון איריס עגינה בנמל אלניה
צילום: קובי פינקלר

"התאמנו את מסלול ההפלגה לקהל הישראלי, על מנת שיחווה את מיטב אתרי התיירות המושכים אליהם מיליוני תיירים בשנה והוספנו במיוחד את העגינה במלטה, אחד המקומות היפים והאטרקטיביים בים התיכון", אומר מורן מנו, סמנכ"ל החברה ומנהל פיתוח עסקי במנו ספנות.

סיפור האניה הוא סיפור משפחתי. האניה, קרויה על אשתו של הבעלים הנוכחי משה שממשיך את העסק המשפחתי שאין לו שני בישראל.

אביו, מרדכי מנו, עלה לארץ ישראל עם הוריו בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 מסלוניקי, יוון, יחד עם הפועלים הראשונים שהקימו את נמל חיפה. מרדכי הקים משפחה בישראל והיה מחלוצי ענף הספנות, כשייסד וניהל חברת ספנות משנת 1945.

על אלניה שמעתם?

אחרי 15 שעות נוחות ונעימות הגענו לאלניה שבדרום טורקיה. עיר נופש ותיירות. בלי שום מחלות ים למיניהן (הקפטן היווני האדיב והמנומס, ניקולאוס, מסביר לנו בחדר הפיקוד שהאניה מיוצבת בעזרת 100 טון מים משני צידיה זאת בנוסף לכל האמצעים הטכנולוגיים). הכל אוטומטי ומפוקח. גם לנושא הביטחון שמים כאן משקל רב. 'לא צריך להרבות בהסברים', אומר לנו אנדרס מנכ"ל המלון הצף.

גשר הפיקוד
צילום: קובי פינקלר

את המלון, הוא מנהל ביד רמה ואדיבה. אין רגע שאיש צוות כל שהוא לא יעמוד לצידך ויגיש עזרה. הכל נקי ומצוחצח.

ההפלגות מתחלקות לקצרות וארוכות יותר. הפלגות של ארבעה לילות באמצע השבוע ראשון עד חמישי-הפלגות שכוללות שני יעדי תיירות מובילים ביוון ובטורקיה. הפלגות של שלושה לילות בסוף שבוע לקפריסין או לטורקיה. הפלגות של שבעה לילות לארבעה יעדים וגם הפלגות של אחד עשר לילות לכמה ארצות כולל חג הסוכות עם סוכה בתוך האניה.

סוכה באניה
צילום: בוריס ליפקין

ובחזרה לאלניה. בחוף עצמו יצאנו לטיול מאורגן עם אוטובוס נח שמחכה ליד האוניה בלווית מדריכה ישראלית ומקצועית. בחרנו לנסוע לטבע המקומי. מפל קטן וטיול שיט. אנחנו הרי בטיול מים. מי שרוצה לטייל עצמאית יכול לעשות זאת.

מפלים, סכר וקניון

אחרי שעת נסיעה מגיעים למפל מנאבגט. אל תצפו ליותר מידי. כמו בסחנה מפל הנשפך ממצוק בגובה של כ-5 מטרים.

אגמים קטנים במנאבגט
צילום: קובי פינקלר

המפל שניזון ממימי נהר, שאורכו 93 קילומטרים, יוצא מהרי הטאורוס ונשפך לים התיכון . עוד נקודה בדרך למשהו מרשים ביותר 'הקניון הירוק'.

כמה דקות נסיעה ולפתע מתגלה מול עיננו סכר ענק לאורך נהר קופרוקאי. מתחילים לעלות בדרך מפותלת ומרהיבה. אגמים קטנים, ערוץ הנחל והסכר. משהו שלא הכרתם. ארץ של מים היא טורקיה. נהרות לאורך של 1200 ק"מ.

הסכר הגדול
צילום: קובי פינקלר

ואז, בקצה העליה מתגלה הקניון הירוק. טבע משובח ,ערוץ שנוצר באופן טבעי אך בשל הסכר הפך מלאכותי עד שהפך גם לפארק הלאומי שהוא גם הערוץ הארוך ביותר בטורקיה.

מים בצבע טורקיז, חופים סלעיים עם צמחייה ירוקה וקיני נשרים; עמודי אבן מרשימים והרבה שלוה שרק מופרית עם צפירת האניות ששטות לאורכו.

הקניון הירוק
צילום: קובי פינקלר

בחוץ חם אך טמפרטורת מי המעיינות במאגרים ובנהרות היא סביב -12 מעלות - עושה טוב. עולים על אחת האניות למשך שעה וחצי ,לא רק להרגיש חלק מהמקומות הללו, אלא גם להביט בנוף הטבעי הציורי.

שבענו? אולי לא מהנוף אבל כן מארוחת צהרים שהובאה היישר מהאניה. אבל הגיע זמן לחזור. בעוד כמה שעות אניית הענק תפליג בחזרה וצריך עוד לעשות שופינג. והיכן לא עם לא בבאזר הגדול באלניה. 10 דקות הליכה ברגל מהאניה השמורה היטב במעגן, מאות חנויות המציעות כל טוב. טורקיה בכל זאת. הילדים, ההורים והמזומן חוגגים.

הבאזר הגדול
צילום: קובי פינקלר

ובחזרה לאניה. אחרי תפילות מנחה וערבית כולל סליחות (התקופה היתה בין כסא לעשור) ממתינה עוד ארוחת ערב משובחת . בפינה אנו תופסים לשיחה את השף האני אבו מחמד.

24 שנים 24 שעות

השם הוא מצרי ואכן כזה הוא השף שמלווה את מנו כבר 24 שנה. רוב זמנו הוא על האניה. 66 טבחים וקונדיטורים סרים לו והוא מכיר את הישראלים והיהדות על בוריה . אפילו בעברית. בכל שבת יש קיגל וצ'ולנט, גפילטא פיש, ארוחה תורכית של שווראמה כבש, פיתות מיוחדות ועיצובים לכל דבר.

כל טוב האניה
צילום: קובי פינקלר

הכל נעשה כאן על האניה. מאפיית הלחם, דרך העוגות, הפיצות והקאנולי, ומאכלי החג ויום יום.

צוות המטבחים
צילום: קובי פינקלר

הדרך חזרה ארוכה מעט יותר. השיט נינוח. יש רגעים שאפילו האניה עוצרת בלב ים. הרוגע והשלווה ניבטים ומורגשים מכל עבר. לרגע מבחינים בקצה באי השכן קפריסין. לאט לאט קרבים לחופי ישראל. עם שחר ראשון מובלת האניה אחר כבוד לחוף מבטחים בחיפה. ארץ ישראל בשיא הדרה.

טוב מאד היה לשוט אך טוב יותר גם לחזור לארץ זבת חלב ודבש שלנו, גם אם יש בה פחות מים.