פשע שנאה

"המדינה הזאת היא יותר שלי משלך". זהו אחד מהמשפטים שנאלצה לשמוע נעה קדמון, שהשתתפה בתפילת כל נדרי של ארגון 'ראש יהודי' בכיכר דיזנגוף בתל אביב, ממפגין משולהב. נעה היא סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ומתמחה במשרד עורכי דין. "אני חילונית לחלוטין", היא אומרת, "ואני גם חלק מקהילת 'ראש יהודי'. יש לא מעט חילונים בקהילה הזאת, כי הקהילה לא עוסקת בשאלה אם אתה דתי או חילוני, אלא בקבלה של כל יהודי באשר הוא. אני משתתפת בארוחות שבת קהילתיות ולעיתים בשיעורים. אני מגדירה עצמי חילונית, אבל זה לא מונע ממני לזכור למה הגענו לכאן. זה לא קשור לדת, זה קשור ליהדות וזה לא בהכרח אותו הדבר בעיניי. השמירה על המסורת היהודית ועל החיבור לשורשים היא הסיבה שאנחנו כאן".

רוב רובו של עם ישראל הזדעזע מהמראות הקשים שהגיעו מתל אביב במהלך יום כיפור. מפגינים משולהבים, מלאי שנאה וזעם, מסלקים מתפללים לבושים לבן ועטויי טליתות, מכריחים אותם להפסיק את התפילות ורודפים אותם בעזרת מגפונים, רמקולים, זמבורות וקריאות שנאה. חלקם אף דחפו את המתפללים ומשכו בציציותיהם. העדויות של המתפללים, כמו גם תמונות של ילדים מתייפחים, הכאיבו לכל מי שלב יהודי פועם בו. אומנם במרכז המהומה עמדה התפילה של 'ראש יהודי' בכיכר דיזנגוף, אבל מראות קשים של הפרעה לתפילות ואלימות נגד מתפללים הגיעו מכל רחבי העיר.

"אי אפשר להתכחש לכך שאנחנו יהודים", אומרת נעה. "יש לנו היסטוריה ומסורת, ויום כיפורים הוא של כולם. בחלום הכי פרוע שלי לא דמיינתי מציאות שבה אנשים באים עם רמקולים ביום כיפור, שמים מוזיקה חזקה כדי להפריע לתפילה, צועקים במגפונים, זורקים מחזורי תפילה לרצפה. זה נורא". נעה מספרת שפרצה בבכי של חוסר אונים, כאב ועלבון נוכח ההתקפה הפרועה שחוו המתפללים.

טענת המפגינים בכיכר הייתה שהתפילה התקיימה בהפרדה על ידי מחיצה אף שהעירייה אישרה את קיום התפילה בתנאי שלא תהיה הפרדה באמצעים פיזיים. עתירה לבית המשפט בנושא נדחתה. ב'ראש יהודי' מצאו פתרון יצירתי ותלו דגלי ישראל על חוט כדי לסמן הפרדה מינימלית למי שחפץ בכך. "כל נושא המחיצות הוא לא הסיבה", טוענת נעה, "הם נגד כל מה שמריח מיהדות".

כאישה חילונית מפריעה לך המחיצה בתפילה?

"אני נגד הפרדה מגדרית, אבל מה שהיה בכיכר לא היה הפרדה מגדרית. הפרדה מגדרית זה דבר שנעשה בכפייה ובביזוי. בכיכר ההפרדה נעשתה באמצעות דגלי ישראל שנתלו בגובה ונועדו לסמן את ההפרדה למי שמעוניין בה. אפשר היה לעבור דרכם בקלות, והיה גם מקום לשבת ביחד. בתפילה הזאת היה אמור להיות רק אור, קרבה ואחדות, ומה שקרה בפועל זה הרס ושנאה".

התפילה בכיכר הופסקה, והמתפללים עברו לבית הכנסת. "לא היה מקום לכולם, ואנשים רבים התפללו מחוץ לבית הכנסת, ללא הפרדה. גם לשם הגיעו המפגינים עם המגפונים והזמבורות וניסו להפריע לתפילה", אומרת נעה. "בתפילת נעילה היו כאלף איש מחוץ לבית הכנסת. בפועל, הרבה מאוד אנשים לא דתיים מעוניינים בתפילה הזאת, ו'ראש יהודי' מקיימים את התפילה הזאת בשבילם".

כתושבת תל אביב, מה התחושה שלך בעקבות המתרחש בעיר לאחרונה?

"תחושה קשה", היא נאנחת. "הרבה פעמים אני מרגישה שאין לי כאן מקום בתור מי שלא משתייכת ל'כוח קפלן'. אחת הסיבות שהצטרפתי לקהילת 'ראש יהודי' היא שרציתי להיות בסביבת אנשים שמסתכלים על המציאות בצורה שיותר דומה לאיך שאני רואה אותה". היא מספרת שאמא שלה, שמפגינה בקפלן מדי מוצאי שבת, הזדעזעה גם היא ממה שהתרחש בעיר ביום כיפור. "גם בעיניה זה לא קשור לדת, אלא להיסטוריה ולמסורת של העם שלנו. זה יום שצריך לעצור בו, והם לא עצרו".

את מתמחה במשרד עורכי דין תל אביבי. את לא פוחדת שהמסלול המקצועי שלך ייפגע בשל עמדותיך?

"אני לא מתכוונת להסתתר. אני מייצגת את האמצע האמיתי. יש המון אנשים שמעוניינים בטוב, בלהיות עם אחד. אני לא רוצה מלחמת דת, אני רוצה שיכבדו את מה שקיבלו כאן במשך כל כך הרבה שנים. תל אביב היא לא עיר חילונית, היא ליברלית, וליברלי זה לקבל את כולם. המגמה שלא מאפשרת ליברליות היא דבר עצוב מאוד. אין מנצח במלחמה הזאת. או שנמצא דרך לחיות יחד בשלום, או שנמצא את עצמנו עוד פעם באירופה", היא מסכמת.

דניאלה לרר, עורכת דין, הגיעה לתפילת נעילה בכיכר הבימה, תפילה שמלכתחילה התנהלה ללא מחיצות וללא הפרדה בין נשים לגברים. "בתפילה הזאת הודיעו מלכתחילה שהיא תתקיים ללא הפרדה בין נשים וגברים, ובאמת לא הייתה מחיצה לאורך כל התפילה, ונשים וגברים התפללו יחד. כל אחד עמד איפה שרצה, והרוב המוחלט של המתפללים היה חילוני", היא מעידה. כשדניאלה הגיעה לתפילה, עמד שם בתחילה מפגין אחד: "הוא לא הפסיק לצעוק ולהרוס את התפילה עם אמירות כמו 'פגאנים, תעזבו את העיר שלי. תעופו מפה! אין זכויות לדתיים להיות בעיר חילונית'. אחר כך הצטרפו אליו עוד אנשים, חלקם עם חולצות של המחאה, חלקם עם דגלי ישראל, וצעקו לנו 'אתם פרזיטים, אתם שנואים פה'. המתפללים התחננו בפניו שיעזוב אותנו. זה הגיע לכדי אלימות מילולית קשה מאוד. למפגינה נוספת שצעקה והפריעה ניגשה אחת המתפללות ושאלה אותה 'למה את הורסת לנו?', ובתגובה היא סטרה לה. מאותו רגע הבנו שאנחנו לא יכולים להמשיך את התפילה בכיכר הבימה, פשוט לא נתנו לנו את האופציה להמשיך".

המתפללים, כמאה איש, העבירו את התפילה לדירה סמוכה. "אי אפשר היה להמשיך את התפילה, כי אנשים הרגישו נרדפים", אומרת דניאלה בצער. "אישה מבוגרת שעלתה איתנו להמשיך את התפילה אמרה לי 'אני מפחדת שהם יגיעו גם לפה'. בחור נוסף שעלה להתפלל התחיל לבכות ואמר: 'אני מגיע מדי שבוע להפגנות! הם מפגינים איתי! אני פשוט בהלם ממה שקרה פה'. לא ברור לי במי הם נלחמו", היא אומרת. "המפגינים הגיעו באמוק, ואי אפשר היה לעצור אותם, לא משנה כמה דיברנו לליבם". לאחר האירוע דניאלה לא ישנה כל הלילה: "זה החזיר אותי לימים חשוכים שבהם אי אפשר היה להתפלל במרחב ציבורי ויהודים התפללו בהיחבא".

מה המסקנות שלך מההתרחשות המצערת הזאת?

"אף אחד לא יכול לקחת בעלות על תל אביב, היא של כולם: גם של כפר שלם, ביצרון, שכונת התקווה ויד אליהו, גם של חילונים, גם של דתיים. הקול השפוי בתל אביב ימשיך להישמע ולא ייכנע לקומץ שבא להתריס ולעשות כותרות בתקשורת על חשבון אנשים תמימים. עד כמה שזה נשמע קלישאתי, רק אהבת חינם תנצח. אנחנו נמשיך לעשות טוב בעיר הזאת, ולא ניכנע לאלימות".

"רוח גבית מהעירייה"

כל הסימנים מראים שסוגיית המחיצה היא לא זו שעמדה בבסיס ההפרעות לתפילות יום הכיפורים בתל אביב, ואפילו לא הפעילות של עמותת 'ראש יהודי'. חיים גורן, סגן ראש עיריית תל אביב שמייצג את הציבור הדתי והמסורתי בעיר, מתאר כיצד הפעילות חרגה מעבר למחאה נגד הסוגיות האלו. "עוד לפני שהתחילה תפילת כל נדרי בכיכר דיזנגוף, הגיעו לשם עשרות אנשים כדי לצעוק, לשרוק במשרוקיות ולנסות להוריד בכוח את המחיצות הסמליות", הוא אומר. "היו מקומות שבהם התקיימה תפילה ללא הפרדה, וגם שם המפגינים עשו בלגן, כמו בכיכר הבימה, ברמת אביב, ביפו".

גורן אומר כי אנשי ראש יהודי קיבלו חוות דעת של עורך דין שאמרה כי המחיצות הסמליות של דגלי ישראל אינן נחשבות מחיצה. "גם המשטרה שהייתה במקום אמרה שהיא לא רואה בזה מחיצה, ובכל זאת המפגינים החליטו לפוצץ את התפילה".

צפית את מה שהולך להיות בתפילות יום כיפור?

"ודאי. התרעתי על כך בכל מקום אפשרי. הייתה התארגנות מוקדמת של אנשי המחאה כדי להפריע ואף לפוצץ את תפילות יום כיפור ברחבי העיר", הוא אומר. "שלחו אליי הודעות מתוך קבוצות ווטסאפ ופייסבוק של המחאה המודיעות על הכוונה להפריע לתפילות. ההפרדה הייתה רק התירוץ והטריגר. אנשי כוח קפלן מבקשים להשתיק כל מה שנוגד את תפיסת עולמם".

ראש העיר, רון חולדאי, פרסם הודעה בצאת הצום והאשים את המתפללים באירועים הקשים. מה דעתך על התגובה הזאת?

"זו תגובה מצערת מאוד", הוא נאנח. "חלק ממה שראינו אתמול יכול היה להתקיים משום שהמפגינים הרגישו שיש להם רוח גבית מהעירייה". גורן אומר כי התריע בפני חולדאי לפני כניסת הצום על מה שמתכננים המוחים, אך ראש העיר סבר שאיש לא יעשה פרובוקציות ביום כיפור. "אחרי שהוא ראה מה קרה, הוא אמר שזה בגלל שהמתפללים עשו מחיצות. לי ברור שהחלטת העירייה ודחיית העתירות על ידי בית המשפט יצרו דינמיקה שבה אנשים הגיעו טעונים מראש, ולא כל כך משנה אם הייתה מחיצה או לא".

לציבור הדתי בתל אביב יש תחושות קשות מאד. מה אתה יכול לומר להם?

"אני יכול לומר לציבור הדתי שהעיר הזאת היא שלו לא פחות משל כל אחד אחר ואולי יותר, כי העיר הזאת הוקמה כעיר היהודית הראשונה, על ידי אנשים שהמסורת והיהדות היו חשובות להם מאוד. במשך חמש שנים כל מה שאני עושה בעירייה הוא לשמור על האינטרסים של הציבור הדתי, וברוך השם הגענו להישגים יפים מאוד". גורן סבור כי מדובר בתקופה קשה שתחלוף, וכי הציבור הדתי צריך להיות סבלני ולא להתייאש. "בשנתיים האחרונות מספר הילדים בגנים הממלכתיים יורד", הוא אומר. "ככה זה בדרך כלל, יש שנים שכמות הילדים עולה ויש שנים שהיא יורדת. רק בגנים הממלכתיים־דתיים הכמות כל הזמן עולה. גם בתי כנסת רבים חזרו לחיים אחרי שנים, והם שוב הומים מתפללים. לא אבדה תקוותנו, לא נוותר על תל אביב".

ד"ר מיטל פינטו היא חברה בפורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, עם עוד כ־150 אנשי אקדמיה בולטים בשמאל הישראלי, כמו פרופסור יניב רוזנאי, פרופסור ברק מדינה, פרופסור רות הלפרין־קדרי ועוד. פינטו היא חברת סגל בכירה במכללה האקדמית צפת ובקריה האקדמית אונו, והיא מתבטאת בעד המחאה בהזדמנויות שונות. ביקשתי לשמוע את עמדתה בעניין האירועים הקשים בתל אביב.

"עמדתי היא פשוטה" היא פותחת. "הייתה מחלוקת בעיריית תל אביב, לאחר ש'ראש יהודי' ביקש לערוך תפילות ביום כיפור בכיכר דיזנגוף. אחד התנאים של העירייה היה שלא תהיה הפרדה באמצעים פיזיים בין גברים לנשים. הוגשה עתירה לבית המשפט, והעתירה נדחתה. לאחר מכן גם בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי ברירת המחדל במרחב הציבורי היא שאי אפשר לעשות הפרדה באמצעים פיזיים, בדיוק כמו שאי אפשר לעשות הפרדה באוטובוס בין גברים לנשים ולהושיב נשים מאחור. זה החוק, ויש לקיים אותו. אני אף פעם לא מגיעה לתפילות, כי אני לא מאמינה באלוקים, אבל חבריי הגיעו לתפילות וראו שם מחיצות. אחד מהאנשים שהסיר את המחיצות נעצר, אף שהמחיצות היו בניגוד לפסיקת שני בתי המשפט. זה מקרה חמור מאוד של אנשים שפשוט צפצפו על פסיקת בית המשפט".

המחיצות היו סמליות בלבד. ניתן היה לעבור דרכן בקלות, והיה הרבה מקום למי שרצה לשבת יחד. המשטרה שהייתה במקום טענה שהמחיצות תואמות את החוק.

"העניין הוא לא הפרעה למעבר אלא המסר שהמארגנים ביקשו לשדר, והוא שלא מעניין אותם מה אומר בית המשפט, הם יעשו מה שהם רוצים, וזה בעיניי חמור מאוד. ברגע שהפסיקה לא נאכפה והשוטרים פירשו לא נכון את פסק הדין של בית המשפט, באו אזרחים שהיה חשוב להם לקיים את התפילה ללא מחיצה ופירקו את המחיצה. בעיניי הם עשו פעולה אזרחית חשובה מאוד".

עיריית תל אביב אפשרה לאחרונה תפילה המונית בהפרדה של מוסלמים ואף סיפקה את המחיצות. מדוע ליהודים לא מאפשרים זאת לדעתך?

"ממה שהבנתי המוסלמים לא ביקשו היתר מהעירייה, ולכן לא נכתב שאסור שתהיה שם מחיצה. עם זאת ברור שהייתה העלמת עין בנוגע לתפילה המוסלמית, ראיתי את התמונות מהתפילה ההיא, והיו שם מחיצות מטעם עיריית תל אביב. לא נראה לי שהן הצמיחו רגליים והגיעו לשם לבדן, אז בהחלט אפשר להגיד שמדובר בעצימת עין וזה לא בסדר. אני לא באה להגן על עיריית תל אביב בעניין הזה".

האופן שהמפגינים פעלו בו מקובל עלייך? מתפללים רבים דיווחו על דחיפות, זריקת סידורים על הרצפה, מוזיקה מחרישת אוזניים...

"מי שארגן את תפילה הזאת הגיע עם נשקים", היא אומרת. "זה מאוד הפחיד חברים שלי. אנשים ארגנו את המחיצה והתפילה באמצע תל אביב כשהם נושאים נשקים. הם התחילו עם ההפחדה". פינטו טוענת כי המפגינים בסך הכול רצו להתפלל ללא הפרדה, וכי זו הייתה מטרת הגעתם לכיכר: "הם הגיעו לתפילה בכיכר כי הם רצו להתפלל. יש לי הרבה חברות וחברים שמתפללים בתל אביב בחוץ אבל לא נכנסים לבתי הכנסת".

הם גירשו את המתפללים!

"הם לא גירשו את המתפללים, רק הסירו את המחיצות", היא מתעקשת. "גם למתפללים יש אחריות על מה שקרה. הם היו צריכים לראות את המחיצה ולסרב להתפלל בניגוד להחלטת בית המשפט. הם לא עשו את זה. יש מספיק בתי כנסת שיש בהם עזרת נשים, אפשר להתפלל בהם, ולא צריך לעשות את זה דווקא במקום של אוכלוסייה חילונית או מסורתית שרוצה להתחבר ליהדות ביום כיפור. אני באמת לא מבינה את הרצון הזה. יש 500 בתי כנסת בתל אביב. למה לבוא דווקא לכיכר ולעשות את התפילה עם מחיצה?".

איפה חופש הדת? זו הרי מדינה יהודית. את אומרת לנשים שרוצות להתפלל בהפרדה: אתן לא תתפללו ככה, כי אנחנו חושבות שזה מדיר אתכן.

"יש גם נשים שחושבות שמקומן בסוף האוטובוס. שיהיו בריאות", היא אומרת. "אף זכות במדינת ישראל היא לא זכות מוחלטת. זה עניין של איזונים. יש גם הרבה אנשים שרוצים לעשות הפרדה בין מזרחים לאשכנזים במוסדות לימוד. אני צריכה לקבל את זה? אם עושים את האנלוגיה הזאת, מבינים למה השוויון חשוב כל כך. את מדברת על פולחן דתי שמתרחש בתל אביב, ושיש אפשרויות לעשות אותו במקומות אחרים. זה נראה כמו אצבע בעין, ומה שנראה כמו אצבע בעין הוא אצבע בעין".

אין לך שום ביקורת על המפגינים?

"אין לי ביקורת על המוחים. אני שמחה שיש אנשים שסוף סוף הבינו שאם הציבור שמתעקש על שוויון לא יקום ויילחם על השוויון, אז לא יהיה שוויון. מי שמשתמש באלימות - אני נגדו, אבל בנוגע לזמבורות ולהסרת המחיצות אני לגמרי בעד ושמחה שאנשים עשו זאת".

"הכול היה חוקי"

ישראל זעירא, מנכ"ל 'ראש יהודי' והאיש שעומד בעין הסערה הציבורית הוא שהחליט, בהתייעצות עם רב הקהילה, להפסיק את התפילה בכיכר ולעבור להתפלל בבית הכנסת. "הבנו שתפילה כבר לא תהיה", הוא מסביר. "אומנם היינו פי חמישה מהמפגינים, אבל לא רצינו שזה ייגרר לאלימות. הם הורידו את הדגלים שסימנו את ההפרדה, צרחו צרחות אימים, חסמו לנו את הגישה לבמה, דחפו אותנו. לא רצינו שביום הכי קדוש נגיע למצב של מלחמת אחים, והחלטנו בלית ברירה לסגת לבית הכנסת". באחד מהסרטונים שהופצו מהכיכר נראה מפגין צועק על ישראל שהוא "פני הרוע".

זעירא סבור שלא המחיצה היא שמכעיסה כל כך את המפגינים, אלא העובדה שיש צימאון עצום ליהדות בציבור החילוני. "זה מפחיד מאוד את החילונים שלא מרגישים ככה. הם מבינים שהדמוגרפיה הולכת בכיוון מסורתי ודתי, והם מפחדים שיכפו עליהם אורח חיים דתי. אנחנו צריכים לשחרר אותם מהחרדות הללו ולהבהיר שאנחנו לא מתכוונים לכפות על אף אחד אורח חיים דתי. זה לא יקרה". זעירא סבור שהחרדות הללו מביאות אנשים למעשים קיצוניים מאוד. "הם מגיעים לאירוע של תפילה חוקית כמו שלנו, שמתקיים לפי מה שקבע בית המשפט, ומחריבים אותו באופן בלתי חוקי ובאלימות. קבוצה קטנה של אנשים כופים על ציבור חילוני ענק שרוצה להתקרב ואומרים להם איך להתפלל".

המוחים טוענים שהתפילה לא התקיימה לפי הוראות בג"ץ.

"שקר וכזב. דובר משטרת ישראל הודיע שהכול היה חוקי. מפקד המשטרה מצולם בסרטון כשהוא אומר שהדגלים שתלינו חוקיים. זו לא הייתה מחיצה פיזית, וכל אדם יכול היה לעבור מצד לצד, לא הייתה שום כפייה".

התפילות של ראש יהודי בכיכר התקיימו בשלוש השנים האחרונות עם הפרדה, ועיריית תל אביב אף פרסמה אותן בגאווה. "בשנה שעברה היה מרגש מאוד, כל עם ישראל ראה את תקיעת השופר ושירת התקווה. בסוף נעילה עמדו איתנו 2,500 איש, מתוכם 2,200 חילונים שמזדהים עם התפילה ובאים לקבל קצת אחדות ושאר רוח. השנה הם הצליחו להחריב את האירוע המרגש הזה". הוא שב ומדגיש כי בעיניו לא 'ראש יהודי' מפחיד אותם אלא הצמא למה שהארגון מציע. יחד עם זאת הוא מדגיש כי גם החילונים שחוששים הם אחים אהובים. "אני קורא להם להירגע. אף אחד לא יכפה עליכם שום דבר, כפייה מנוגדת לדרך התורה".

מה לדעתך השתנה מהשנה שעברה, כאשר העירייה אישרה את התפילה בהפרדה?

"יש כעת בחירות לעירייה, וזה מצטרף לאלימות של 'כוח קפלן' שמשליט טרור מחשבתי. להם אין בעיה לסגור לשעות את הכבישים הראשיים לצורך הפגנות, או שבמצעד הגאווה אנחנו נצטרך להבליג ולא לעבור ברחובות של המצעד. הם מצקצקים בלשון על דמוקרטיה וליברליות, אבל הם דתיים פונדמנטליסטיים של דת חילונית חדשה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:

"בדומה לשנים קודמות, גם השנה ניתן אישור לקיום התפילה בכיכר דיזנגוף. כל שהבהירה העירייה הוא, כי לא תתאפשר הצבת מחיצות לטובת הפרדה מגדרית, וזאת בהתאם לדין ולמדיניות העירונית הקיימת זה שנים. מדיניות זו מבוססת על הדין הקיים בנוגע לפעילות בהפרדה מגדרית, בפרט בכל הנוגע למרחב הציבורי, אשר הינו משאב ציבורי העומד לטובת כלל הציבור. אף בתפילות הקהילה המוסלמית לא אושרה הצבת מחיצה לטובת הפרדה מגדרית וככל שאכן הוצבה מחיצה, הדבר נעשה מבלי שניתן לכך אישור עירוני.

"התבטאותו של ראש עיריית תל-אביב־יפו לא הייתה כנגד המתפללים במקום, אלא כנגד המארגנים אשר פעלו בניגוד להנחיות העירייה ולהחלטות של בית המשפט המחוזי והעליון, והציבו מחיצה ובנו במה במרחב הציבורי. יש לציין כי לא התקיימה בעבר תפילה בהפרדה באישור העירייה.

"עיריית תל-אביב־יפו וראש העירייה מצרים עמוקות על חילול יום הכיפורים הקדוש ליהודים במראות קשים של קריאות גנאי משני הצדדים. תל-אביב־יפו הייתה ותהיה תמיד בית שבו כל תושבת או תושב יוכלו לקיים את אורחות חייהם בחופשיות תוך שמירה על החוק ועל עקרונות מגילת העצמאות".

***