שבועיים אחרי שעשרות מפגינים הפגינו נגד שיעורו של הרב יגאל לוינשטיין ממכינת "בני דוד" במרכז "ראש יהודי" בתל אביב, הגיע לערוץ 7 קטע וידיאו מתוך השיעור שהסעיר את המדינה.
בשיעור התייחס הרב לוינשטיין להבדלי הרגשות בין גבר לאישה: "מה מייחד את הנפש של האישה", שאל הרב והסביר: "אנחנו מתמודדים עם תפיסת העולם של הפמיניזם הרדיקלי, שטוען בשם סימון דה בובואר, הפילוסופית הצרפתיה, שכתבה את הספר 'המין השני'. אפשר לסכם את הספר במשפט אחד: אישה לא נולדת אישה, אישה נעשית אישה. כלומר אין טבע נשי מצד עצמו. זה שייך לתפיסת העולם של המגדר, שאומרת שהגוף והנפש לא בהכרח יונקים אחד מהשני. זה שאישה נודלת בגוף נשי לא אומר שום דבר על הנפש. צריך לעשות הפרדה מוחלטת".
לכן, אמר הרב, "כל האופי שקורים לו אופי נשי – הוא הבניה חברתית ולא מולד. המשמעות של זה היא שאם האופי הנשי פחות מוצלח לעסקים, כבוד כסף וכוח – זה לא בגלל שלנשים אין יכולות כאלה, ואם נבנה אותן לזה הן תגענה לאותן תוצאות. זה נקודת המבט המטריאליסטית שבה אדם נמדד לפי מידת הפרסום שלו, ולפי שלושת הכפים – כבוד כסף וכוח. נשים לא מגיעות לאותן הישגים כי מבנים אותן לזה, כדי לשמור על היתרון של הגברים".
"התשובה שלנו לזה היא קודם כל שכן יש התאמה בין הגוף לנפש", אמר. "הגוף הוא הצד החיצוני של הנשמה. הנשמה זה הייעוד. הייעוד מונח בטבע הנשמה. אצל בעלי החיים הייעוד הוא בפועל – חתול בזמן אדם הראשון הוא אותו חתול כמו החתול שלנו. אצל האדם יש בכוח ובפועל. הנשמה זה מה שראוי שיהיה, הגוף זה הצד השני שבו הדברים יוצאים לפועל, והנפש היא המקום של הבחירה החופשית. אני בוחר האם אני מחבר בין הנשמה לגוף ועושה ביניהם הרמוניה, או לא מחבר ויש דיסהרמוניה. זה כל התורה והמצוות – לעשות הרמוניה בין הנשמה לגוף. עד כאן מה שאמרנו בשיעור הקודם".
הרב המשיך ושאל, "מה מייחד את הנפש הגברית ומה מייחד את הנפש הנשית? נתחיל ממה שמשותף: אין הבדל בין איש לאישה בשכל. יש גברים חכמים ויש נשים חכמות, יש אנשים בינוניים ויש נשים בינוניות. דבר שני – כל כוחות הנפש וכל המידות והתכונות נמצאים אצל שני המינים. מסילת ישרים, שהוא ספר בניין המידות, לא מחלק בין נשים לגברים. אישה כמו איש צריכה להיות זהירה, זריזה, נקיה, טהורה וכו'. כל התנועה המוסרית לא שונה בין איש לאישה".
הרב הוסיף כי "נקודת ההבדל בין איש לאישה: יתרון הרגש הנשי. יש נקודה עדינה של הבדל, שיוצרת הרבה הבדלים שיש להם הרבה משמעויות גם בחיוב במצוות וגם בעוד דברים. הנקודה היא – מה מערכת היחסים בין הרגש והשכל בכל אחד משני המינים. לכל אחד מהם יש שכל ורגש, אלא שלאישה יש יתרון בעולם הרגשי. אדם צריך ללכת לאור המחשבות הנכונות. הרגש הוא סובייקטיבי, מתפעל ממה שקורה מולו, ולכן לפעמים הוא טועה. הרגש יכול להרגיש כעס על מי שמולי, והשכל מבין שהוא לא מתכוון, הוא תינוק שנשבה וכו'. אם אני דן מצד הרגש על מי שמפגין ועושה בלגן – אני מרגיש לא נעים. אבל כשאני מנתח באופן שכלי, מתעורר רגש רחמים, רגש אהבה, רצון להחזיר בתשובה וכו' – וכל זה מתחיל מהמחשבה".
לדבריו, "היכולת להבין נכון את המציאות במקרים של סתירה בין הרגש לשכל, ולהרים את הרגשות להבנה השגלית – כשהרגש יותר מפותח זה יותר קשה. לכן לאישה קשה יותר לקבל החלטה שכלית בניגוד לרגש שלה. לא בגלל שהיא פחות טובה או יותר טובה, אלא בגלל שהחיסרון הרגשי של האיש מאפשר לו יותר לשלוט ברגש. העוצמה של הרגש של אישה היא אדירה. "אין מרצין לאדם בשעת כעסו", אל תנסה להרגיע מישהו כשהוא בהתפרצות רגשית גדולה. אצל אישה ההתפרצות הרגשית הגדולה יותר מקשה להשליט את השכל על הרגש. החיסרון של האיש הוא שהצד השכלי פחות מפותח ויש לזה הרבה השלכות".
הרב לוינשטיין התייחס לסוגי הרגשות ואמר: "יש הרבה סוגי רגש. יש רגש עליון ויש רגש תחתון. לאישה יש גם רגש תחתון וגם רגש עליון, ואצל איש חסר הרגש העליון. אסביר. החיים רחבים יותר מהיכולת שלנו לתאר אותם. קח את רגש האהבה: כל השירים, כל הסיפורים, כל המשוררים במשך כל השנים – לא יכולים לסכם את רגש האהבה. כלומר: החיים גדולים יותר מהיכולת לתאר אותם. אנחנו כל הזמן מנסים לתאר את העולם. הפסיכולוגיה את חוקי הנפש, הפיזיקה את חוקי העולם וכו'. יש לשכל שלנו יכולת לתאר את החיים, אבל החיים תמיד גדולים יותר ממה שהשכל יכול לתאר. הרגש כולל את כל החיים. הוא מרגיש את החיים בשלמותם, לעומת השכל שמתאר חלק מהם. החוויה לעולם יותר גדולה מהתובנה".
הוא ציין כי "אי אפשר לתאר את הקב"ה. 'לית מחשבה תפיסא ביה כלל'. לעומת זאת הרגש יכול לדבוק בקב"ה. התפילה היא עבודת הרגש של דביקות בקב"ה. הרגש הזה קיים ומפותח אצל האישה יותר מאשר אצל האיש. הרגש התחתון מתרגש מהדרמות של החיים, ממה שקורה. הרגש העליון הוא הרגש שחי את הדברים בשלמותם. זו הסיבה שחז"ל אומרים ששרה גדולה יותר מאברהם בנבואה, וגם רבקה היתה גדולה מיצחק בנבואה. נשים מגיעות למדרגות יותר גבוהות מאנשים במה שקשור לעבודה של דבקות בקב"ה. בבית ראשון היתה נבואה. הגמרא אומרת שהיו 'כפלים כיוצא מצרים', מיליון ומאתים אלף נביאים ואותו מספר בדיוק של נביאות".
"גם השכל וגם הרגש יונקים מהנשמה. הנשמה משפיעה אלינו את שני הכוחות: השכל העליון שהוא היכולת להיות דבק בקב"ה, וגם את השכל. הרצון ללמוד תורה הוא רגש, הוא יוצר את המוטיבציה ללמוד. כתוב בגמרא – נשים במאי זכיין? ואחת הזכיות שלהן היא היכולת לעורר את הרצון אצל האיש ואצל הילדים שלה. דבר נוסף זה הרגש הטוב שרוצה להיטיב עם הבריות".
הוא המשיך, "הגמרא מספרת על איש לא הגון שהתחתן עם אישה הגונה, והיא גרמה לו להיות מתוקן ולחזור בתשובה. ולעומת זאת איש הגון שהתחתן עם אישה לא הגונה, ו"הלך עליו". זה כישרון עצום של רגש מאוד מפותח, "חכמת נשים בנתה ביתה". הרגש של הקדושה והדבקות בה' יתברך. "בת מלך פנימה" אין הכוונה כלים ומטבח, אלא שהדבקות בה' טבעי לה ומונח בעצמיותה".
בהמשך הסביר הרב כי "הרגש התחתון והנמוך מתפעל מהמציאות, שם העצבנות והכעס וכל הדברים האלה. הרבה פעמים אישה חווה את המעשה וקשה לה להתרומם למשמעות, לדוגמה ללמד זכות. זה אותו רגש במקור, זה אותו כוח, שמאפשר להתחבר לקב"ה, וכשהוא מגיע למציאות הוא מגיב בצורה רגשית. שם הוא צריך את האיש. הבעל מאחר ברבע שעה. אבל סיכמנו שעה! הרגש מגיב בכעס. לימוד זכות יבחן את הדברים ויבין שזה לטובה, אולי הוא התעכב כי רצה לעזור לה, אבל לרגש קשה לצאת מהמפגש המיידי. פה אישה צריכה את האיש, שיהיה "עזר כנגדה". הוא עוזר לה לעלות מעל הפרשנות המיידית. והאישה עוזרת לאיש לעורר את הדבקות בדברים עליונים, את הרצון ללמוד ולהעמיק ולברר את הדבקות בה' יתברך".
"האמת נמצאת בשני מקומות", אמר, "במחשבות וברגשות. האדם השלם כולל את האמת הכוללת. לכן צריך את האיש לברר את האמת, ואת האישה להרגיש את האמת, ושניהם יחד חיים את מושג האמת האלוקית".
"האישה מברכת שעשני כרצונו, כלומר הדבקות האלוקית מונחת בי. איש אומר שלא עשני אישה, כלומר שזה לא נמצא שם. הוא לא יכול לבנות על דבקות אלוקית טבעית שמונחת כבר בעצמיותו, אלא הוא חייב להגיע אליה על ידי לימוד תורה. לנשים אין חיוב כי הדבקות האלוקית מונחת בטבע. עיקר תפקיד המצוות אצל הנשים הוא לשמור על טהרת הרגש. כשהיא שומרת על מה שמונח אצלה על ידי טהרה וצניעות – היא מיד חיה את הרגש האלוקי שבה. היא יכולה לסמוך על האינטואיציות הטבעיות שלה שהן מכוונות לרצון ה'".
הרב פירט: "הרגש מתחיל מהרגש העליון, ויורד עד הצבע של המפיות. איך אפשר להתאים צבע של שני מפיות? אין לזה הרי הסבר, היא שמה מפית ליד מפית ואומרת מתאים או לא מתאים. זה אינטואיציה".
הרב לוינשטיין סיפר על חייו האישיים: "אני הרבה שנים חי עם אישה. בהתחלה זה לא הולך. אתה רוצה פרקטי, היא רוצה יפה. וכן הלאה. היום אני ממש סקרן ברמות מדהימות, כשהיא עושה או מחליטה משהו. אני ממש מבקש ממנה להסביר לי מה היא חושבת. לראות אדם שברגשות שלו יש הרמוניה, יש רצון טבעי להיטיב עם הבריות. יש בתוכה תורה, תורת חיים שמכוונת לקב"ה. ומצד שני יש שם מאוד פגיעות ורגישות. היא תיעלב ותיפגע. כתוב בחז"ל – היזהר בהונאתה, כי דמעתה מצויה. כל דיבור לא רגיש יכול לעורר מיד חוויה קשה. זה הרגש התחתון. שורשו זה רגש של דביקות אלוקית. הרגש העליון נובע מהמקום שממנו התורה מתחילה".
הוא הוסיף כי "בתוך כל עם ישראל גנוז הרגש העליון. כוח הרגש הישראלי הצפון בפנימיות. גם אצל אלה בחוץ. גנוז רגש אלוקי עליון אצל כולם, גם אצל אלה שצועקים נגד אלוקים. אליהו העיר את 'נקודת מרים' שאצל כולם. הרגש האלוקי שגנוז בנשמה הפנימית הזאת. ההבדל בין איש ואישה בעומק הוא מה מקור הרגש. לא מה מקור השכל כי השכל של איש ואישה יש לשניהם שכל בדיוק אותו דבר. לא שמענו על חלוקה ב-IQ. ההבדל ביניהם הוא בכוח של הרגש. אצל אישה הרגש יונק מהאין סוף ברוך הוא. והוא חי בטבעיות בתוכה, ולכן עיקר לימוד התורה והמצוות של אישה זה לא לאפשר לרגשות הנמוכים להשתלט, כדי לשמר את הרגשות של דבקות וצימאון בקירבת אלוקים. זה עיקר עבודת השם של אישה. עיקר לימוד התורה וקיום המצוות שלה זה איך לטהר את הרגשות, ואז היא מוצאת בעצמה את הדבקות בקרבת אלוקים. איש – אין לו בטבעו את זה. על ידי לימוד התורה בקביעות מתעורר הרגש הגנוז הזה שאצל האישה הוא מונח בטבעה. זה הכל דרגות, כי גם אצלנו הוא מונח אבל הוא מונח כל כך גנוז שהדרך לחשוף אותו היא על ידי עמל של תורה, על ידי הלימוד, על ידי העיון והעמל, מצוות הזה וקביעות במניינים – כל העבודה הזאת היא כדי לעורר את הרגש שלנו של דבקות אלוקית".
לנשים יותר קל לחזור בתשובה מאשר גברים. גברים צריכים לעבוד הרבה יותר קשה 'לפצח את האגוז'. אצל נשים, ברגע שהרגש הזה של דבקות מתעורר – הן עפות".