המטה הכללי של צה"ל ומפקדת זרוע היבשה בצה"ל, הרוכשים ומפעילים את טנק המרכבה בשדה הקרב וקובעים עבורו את תורת הלחימה, לא היו מעורבים בפיתוח המיגון לטנק המרכבה, שנעשה במודע במנותק מהם. את הקביעה המדהימה הזו מספק מבקר המדינה בדו"ח שכתב על מיגון טנק המרכבה במהלך שנות התנהלות הפרוייקט, מאז 1970.
עוד קובע המבקר: "מנהלת פיתוח טנק המרכבה במשרד הבטחון פיתחה את המיגון לטנק המרכבה לפני שצה"ל בחן מראש את כלל הצרכים הנובעים מהאיומים על הכלי, ובאופן שגרם למטכ"ל לעמוד בפני עובדה מוגמרת בבואו לאשר את הפרויקט".
הגורם לכך, עפ"י הדו"ח: "מנהלת טנק המרכבה עבדה במידה רבה במנותק מגורמי המטכ"ל ומפקדת זרוע היבשה". הדבר ארע מאחר וחיל השריון, מפקדת זרוע היבשה והמטה הכללי לא היו מעורבים בתהליך ובמיוחד בשלבים הראשונים של הפרויקט. על פי הדו"ח נכפה מיגון טנק המרכבה על צה"ל מאחר והדיון בו במטכ"ל היה בנקודה בה אי אפשר היה ממילא להחזיר את הגלגל אחורה ולתכנן את המיגון אחרת, גם אילו צה"ל היה רוצה בשינויים. "ברמת המטכ'ל נדון ונבחן הפרויקט בנקודת 'אל חזור'", קובע המבקר.
בתשובה לשאלות כתבים אישר ראש אגף המבצעים במטכ"ל (אמ"צ), האלוף ישראל זיו, כי מיגון טנק המרכבה נעשה רובו ככולו ע"י מנהלת הטנק במשרד הבטחון, ללא מעורבות של צה"ל בכלל וחיל השריון בפרט. לדברי זיו, אולי טוב שכך, כיוון שהפרויקט, שהחל בשנת 1970, היה מסוגל להוציא את טנק המרכבה הראשון מפס הייצור כבר ב-1979, דבר שמדינות אחרות, ובהן ארה"ב, לא מסוגלות לעשות. לדברי זיו, טנקי המרכבה 4 החדשים עדיין אינם הגירסה הסופית של טנקי המרכבה 4.
לתהליך מיגון הטנק צורף, סוף סוף, גם קצין שריון ראשי, שמשום מה לא שותף בתהליך פיתוח מיגון הטנק עד עתה, בשל הדומיננטיות של מנהלת טנק המרכבה, והעומד בראשה, האלוף במיל. ישראל טל. שיפורי המיגון של הטנק במסגרת הדיון הצה"לי המסודר והראוי, שהוא חלק בלתי נפרד מההשפעה הפוחתת של האלוף טל בתהליך, יבואו לידי ביטוי בטנק מרכבה 4 משופר שייצא בעתיד הקרוב מפס הייצור.
עלות טנק המרכבה לסוגיו בממוצע כ-5 מיליון דולר. בצה"ל סבורים כי העלות נמוכה בהרבה בהשוואה לטנקים אחרים בעולם.
נושא נוסף במסגרת הביקורת של הדו"ח הוא מיגון ג'יפ ה"סופה", המשמש את צה"ל בלחימה ביש"ע, ואשר שימש את צה"ל גם במסגרת הלחימה בלבנון. שתי קביעות מדאיגות עולות מהדו"ח.
הראשונה: "מצאי כלי הרכב הממוגנים הצבאיים לא ענה על הצרכים הקיימים", בשל היעדר תכנון ארוך טווח. השניה: "רמת המיגון של ג'יפ 'סופה' המשמש לפעילות מבצעית, היא מתחת לסטנדרד הסביר".
מבקר המדינה אינו קובע מהו הסטנדרד הסביר, אך למבקר יש בנושא חילוקי דיעות עקרוניים עם צה"ל. "מחלקת אמצעי לחימה במפקדת זרוע היבשה חולקת על הקביעות של המבקר כי ג'יפ 'סופה' לא עומד בדרישות המיגון", אמר היום ראש מחלקת אמצעי לחימה במז"י, סא"ל י.
הדו"ח קובע עוד כי לצה"ל אין תוכנית ארוכת טווח לרכישת חומרי גלם למיגון או לתחמושת עמה נערכים ניסויים במיגון. כמו כן ,אין נוהל מסודר לפירוק מיגון בג'יפים ישנים והעברתם לחדשים, כדי לחסוך בעלויות.
עוד קובע מבקר המדינה בדו"ח שפורסם כי נכון לינואר 2003, יש לצה"ל רק כמחצית האפודים נגד קליעים (קרמיים) להם הוא נזקק בפעילותו בשטחים. החוסר עומד על אלפי אפודים, שצה"ל טרם רכש, לדברי מבקר המדינה.
בנוסף יש לצה"ל, לדברי המבקר, צורך לתקן מאות אפודים קרמיים פגומים. המבקר מדגיש כי "בשנים 2000-2002 לא עשה צה"ל פעולות מספיקות להטמעת נוהלי האחזקה והשימוש באפודי מגן".
החוסר באפודי המגן הקרמיים נבע בין השאר מגיוס המילואים במבצע "חומת מגן" ובעיכוב הצטיידות באפודים קרמיים שהוחלט לרכשם, אך מאוחר יותר הוחלט, כי אין הם מתאימים.
ראש אגף המבצעים במטכ"ל, האלוף ישראל זיו, מסר בתגובה לדו"ח, כי לצה"ל יש גם כיום מספיק אפודים קרמיים, עפ"י הנדרש מהיקף המשימות בשטחי יש"ע המחייבות הצטיידות הכוחות באפודים כאלה. עם זאת, ממשיך צה"ל, לדבריו, להצטייד באפודים וישלים בסוף שנת 2003 הצטיידות נוספת באפודים, שתעלה את מספר האפודים הקרמיים בצה"ל ל-20 אלף. כיום יש בצה"ל 16 אלף אפודים בלבד. צה"ל השקיע בסעיף זה 100 מיליון ש"ח בשנתיים האחרונות.
לדברי זיו, ייתכן כי המבקר סבור כי אין מספיק אפודים מאחר ולקח בחשבון הצטיידות של כל חייל באפוד. בנוסף, צה"ל רכש אפודים נוספים מאז תאריך הביקורת בתחילת 2003, דבר שהופך את דו"ח מבקר המדינה לפחות רלוונטי.
(א"ב)
עוד קובע המבקר: "מנהלת פיתוח טנק המרכבה במשרד הבטחון פיתחה את המיגון לטנק המרכבה לפני שצה"ל בחן מראש את כלל הצרכים הנובעים מהאיומים על הכלי, ובאופן שגרם למטכ"ל לעמוד בפני עובדה מוגמרת בבואו לאשר את הפרויקט".
הגורם לכך, עפ"י הדו"ח: "מנהלת טנק המרכבה עבדה במידה רבה במנותק מגורמי המטכ"ל ומפקדת זרוע היבשה". הדבר ארע מאחר וחיל השריון, מפקדת זרוע היבשה והמטה הכללי לא היו מעורבים בתהליך ובמיוחד בשלבים הראשונים של הפרויקט. על פי הדו"ח נכפה מיגון טנק המרכבה על צה"ל מאחר והדיון בו במטכ"ל היה בנקודה בה אי אפשר היה ממילא להחזיר את הגלגל אחורה ולתכנן את המיגון אחרת, גם אילו צה"ל היה רוצה בשינויים. "ברמת המטכ'ל נדון ונבחן הפרויקט בנקודת 'אל חזור'", קובע המבקר.
בתשובה לשאלות כתבים אישר ראש אגף המבצעים במטכ"ל (אמ"צ), האלוף ישראל זיו, כי מיגון טנק המרכבה נעשה רובו ככולו ע"י מנהלת הטנק במשרד הבטחון, ללא מעורבות של צה"ל בכלל וחיל השריון בפרט. לדברי זיו, אולי טוב שכך, כיוון שהפרויקט, שהחל בשנת 1970, היה מסוגל להוציא את טנק המרכבה הראשון מפס הייצור כבר ב-1979, דבר שמדינות אחרות, ובהן ארה"ב, לא מסוגלות לעשות. לדברי זיו, טנקי המרכבה 4 החדשים עדיין אינם הגירסה הסופית של טנקי המרכבה 4.
לתהליך מיגון הטנק צורף, סוף סוף, גם קצין שריון ראשי, שמשום מה לא שותף בתהליך פיתוח מיגון הטנק עד עתה, בשל הדומיננטיות של מנהלת טנק המרכבה, והעומד בראשה, האלוף במיל. ישראל טל. שיפורי המיגון של הטנק במסגרת הדיון הצה"לי המסודר והראוי, שהוא חלק בלתי נפרד מההשפעה הפוחתת של האלוף טל בתהליך, יבואו לידי ביטוי בטנק מרכבה 4 משופר שייצא בעתיד הקרוב מפס הייצור.
עלות טנק המרכבה לסוגיו בממוצע כ-5 מיליון דולר. בצה"ל סבורים כי העלות נמוכה בהרבה בהשוואה לטנקים אחרים בעולם.
נושא נוסף במסגרת הביקורת של הדו"ח הוא מיגון ג'יפ ה"סופה", המשמש את צה"ל בלחימה ביש"ע, ואשר שימש את צה"ל גם במסגרת הלחימה בלבנון. שתי קביעות מדאיגות עולות מהדו"ח.
הראשונה: "מצאי כלי הרכב הממוגנים הצבאיים לא ענה על הצרכים הקיימים", בשל היעדר תכנון ארוך טווח. השניה: "רמת המיגון של ג'יפ 'סופה' המשמש לפעילות מבצעית, היא מתחת לסטנדרד הסביר".
מבקר המדינה אינו קובע מהו הסטנדרד הסביר, אך למבקר יש בנושא חילוקי דיעות עקרוניים עם צה"ל. "מחלקת אמצעי לחימה במפקדת זרוע היבשה חולקת על הקביעות של המבקר כי ג'יפ 'סופה' לא עומד בדרישות המיגון", אמר היום ראש מחלקת אמצעי לחימה במז"י, סא"ל י.
הדו"ח קובע עוד כי לצה"ל אין תוכנית ארוכת טווח לרכישת חומרי גלם למיגון או לתחמושת עמה נערכים ניסויים במיגון. כמו כן ,אין נוהל מסודר לפירוק מיגון בג'יפים ישנים והעברתם לחדשים, כדי לחסוך בעלויות.
עוד קובע מבקר המדינה בדו"ח שפורסם כי נכון לינואר 2003, יש לצה"ל רק כמחצית האפודים נגד קליעים (קרמיים) להם הוא נזקק בפעילותו בשטחים. החוסר עומד על אלפי אפודים, שצה"ל טרם רכש, לדברי מבקר המדינה.
בנוסף יש לצה"ל, לדברי המבקר, צורך לתקן מאות אפודים קרמיים פגומים. המבקר מדגיש כי "בשנים 2000-2002 לא עשה צה"ל פעולות מספיקות להטמעת נוהלי האחזקה והשימוש באפודי מגן".
החוסר באפודי המגן הקרמיים נבע בין השאר מגיוס המילואים במבצע "חומת מגן" ובעיכוב הצטיידות באפודים קרמיים שהוחלט לרכשם, אך מאוחר יותר הוחלט, כי אין הם מתאימים.
ראש אגף המבצעים במטכ"ל, האלוף ישראל זיו, מסר בתגובה לדו"ח, כי לצה"ל יש גם כיום מספיק אפודים קרמיים, עפ"י הנדרש מהיקף המשימות בשטחי יש"ע המחייבות הצטיידות הכוחות באפודים כאלה. עם זאת, ממשיך צה"ל, לדבריו, להצטייד באפודים וישלים בסוף שנת 2003 הצטיידות נוספת באפודים, שתעלה את מספר האפודים הקרמיים בצה"ל ל-20 אלף. כיום יש בצה"ל 16 אלף אפודים בלבד. צה"ל השקיע בסעיף זה 100 מיליון ש"ח בשנתיים האחרונות.
לדברי זיו, ייתכן כי המבקר סבור כי אין מספיק אפודים מאחר ולקח בחשבון הצטיידות של כל חייל באפוד. בנוסף, צה"ל רכש אפודים נוספים מאז תאריך הביקורת בתחילת 2003, דבר שהופך את דו"ח מבקר המדינה לפחות רלוונטי.
(א"ב)