שטפי דם תת-עוריים באזור החזה בקרב קשישים מחייבים בדיקה רפואית. ד"ר ישעיהו בלוססקי, ממלא מקום מנהל המחלקה הגריאטרית בבית החולים בילינסון, חשף אתמול גרסה נוספת לתסמונת נדירה שעד עתה תוארה רק אצל ספורטאים ובגברים צעירים בגיל 40-20 בעיקר. המחקר פורסם בעקבות יום הקשיש הבינלאומי, אשר מתקיים היום. ד"ר בלוססקי מסר כי מדובר בתסמונת קרע השריר הפקטורלי הגדול. לדבריו, זהו שריר מפותח ורחב הנמצא באזור הקדמי של בית החזה. עד כה תוארה התסמונת בגברים צעירים העוסקים בעבודה פיזית או אצל ספורטאים. כתוצאה ממאמץ וממתח רב ופתאומי נקרע השריר הפקטורלי או הגיד, והדבר מתבטא בשטף דם תת-עורי, תוך שרירי ולעתים אף מסב פגיעה תפקודית קשה של הזרוע. ד"ר בלוססקי אמר כי הוא עקב אחר כמה מקרים בבתי אבות בהם הבחין בשטפי דם באזור בית החזה אצל חוסים קשישים וסיעודיים. "בספרות העולמית לא נמצא כל תיאור לתופעה בקשישים ובנשים, ולכן ניסיתי להתחקות אחר המקור לתופעה ואחר משמעויותיה הרפואיות. לאחר תקופת מחקר הגעתי למסקנה משותפת עם ד"ר דוד הנדל, לשעבר מנהל מחלקה אורתופדית בבית החולים השרון, כי מדובר בקרע הנגרם כתוצאה מטיפול שגוי בחולים קשישים. במהלך העברת הקשישים מהמיטה לכיסא גלגלים או לרחצה במקלחת או שינוי תנוחתם במיטה נוצר הקרע. כיוון שבאוכלוסייה הקשישה השריר והגיד נוקשים ומנוונים, בזמן הטיפול יש להקפיד על אופן האחיזה והעברת הקשיש ממקום למקום" – הוא אמר. לדבריו, אם המטפל בבית אבות או בבית הקשיש לא מודע לבעייתיות, יכול להיווצר מתח על השריר, שיוביל לקרע. ד"ר בלוססקי ציין כי חשוב לדעת שאין בהכרח מדובר במצב של הזנחה או התעללות מצד המטפל וכי גם במסגרת טיפול מסור יכול להיפגע שריר זה. עוד נמסר כי לחשיפת תסמונת זו בקשיש משמעויות והשלכות על אופן הטיפול במוסדות סיעודיים ובבתי אבות. לכן אם נוצר שטף דם רחב באזור בית החזה מומלץ לבדוק את נוהלי ההעברה והטיפול בקשיש בבית אבות. לעתים מדובר בחוסר ידע בטיפול בקשישים, ואפשר למנוע את הקרע באמצעות שינוי אחיזה או שימוש במנוף לאנשים כבדים במיוחד. בכל מקרה יש לבדוק שלא מדובר בהזנחה או בהתעללות. הוא הוסיף כי מכיוון שברוב המקרים הבעיה מאפיינת קשישים דמנטיים וסיעודיים, על המטפלים והצוותים הרפואיים להיות ערניים לתופעה. הוא הוסיף כי קרע מסוג זה אמנם אינו גורם לבעיה תפקודית אצל הקשישים, אך הוא יכול להסב כאבים עזים, דימום ניכר ולהחמיר מחלות נלוות כגון אי ספיקת לב. כעת סבור ד"ר בלוססקי כי בעקבות פרסום התסמונת והמודעות לה בקרב אוכלוסיית הקשישים מחד גיסא, והעלייה בתוחלת החיים מאידך גיסא, יאובחנו מקרים נוספים. לדבריו, המודעות לתסמונת היא חשובה, ולכן הוא פרסם את המחקר בארבעה כתבי עת מקצועיים בחו"ל ובכנס האיגוד הגריאטרי הישראלי בים-המלח. (ח.ש.)