על האתגר ההסברתי שגם בו על ישראל לנצח, גם כדי לאפשר את המשך הניצחון הצבאי והאתגרים הכרוכים בו, שוחחנו עם היועץ האסטרטגי רוני רימון.
כבר בפתח דבריו מציין רימון כי הוא אינו שותף לעמדה לפיה ההסברה הישראלית אינה טובה. "נקודת הפתיחה שלנו הייתה גרועה במיוחד, אבל בקטע של ההסברה אנחנו נוהגים נכון, גם אם ניתן להשתפר", הוא אומר ומציין את ההופעות התקשורתיות של פוליטיקאים, פוליטיקאים לשעבר וידוענים במדיות השונות. להבנתו המקצועית מרביתם אכן עושים עבודה נכונה שמצליחה להביא לתוצאות בזירה הבינלאומית, ועדות לכך היא התמיכה באיצטדיון הכדורגל הגרמני, "אהדה שלא חלמנו עליה", הוא מגדיר זאת.
לשאלתנו אם נכון לרכז את המסבירנים תחת קורת גג ארגונית אחת, או להותיר את הזירה לכל מסבירן מטעם עצמו לפעול כהבנתו, אומר רימון כי יש צורך גם בזה וגם בזה. בהקשר זה גם הוא שותף להערכה לפיה משרד התפוצות, בהובלת השר עמיחי שיקלי ומנכ"ל משרדו, עושים עבודת הסברה טובה המחזקת את הקהילות היהודיות גם בינן לבין עצמן וגם בינן לבין שכניהן.
לדבריו "רצוי שהדברים יהיו מוכוונים. אני ואה את דובר צה"ל מופיע בפני כתבים זרים, אני רואה זה שפתחו את עוטף עזה לסיורי כתבים זרים כצעד נכון מאוד. אני בעד פרסום תמונות מזעזעות בלי חשבון", אומר רימון ומוסיף ביחד ל"עדינות" ליבו של העולם כי בהקשר זה "אין מקום לרחמים". לדבריו על ישראל "להשתמש במראה הרוע והנאציזם של החמאס כדי להראות עם מי אנחנו מתמודדים. בסוף נעשה פעולה שתגבה חיים בעזה והעולם יתהפך עלינו, ולכן נכון לעשות עבודת ריכוך שתאזן את התקשורת הבינלאומית, אם כי יש מי שתמיד העובדות לא יבלבלו אותם".
האם אין חשש שפרסום תיעודים מזעזעים יפגע במשפחות השכולות? רימון סבור שיש לבקש את אישורן של המשפחות ולהערכתו לא כולן ישיבו באותו אופן, אך יש להסביר למשפחות את ההכרח הצורך והתועלת שבפרסומים שכאלה בהיבט הלאומי.
"אין מקום לרחם על נפשו הרכה של העולם. צריך לשים את האמת בפרצוף בצורה הכי כואבת שאפשר, כדי שכשנעשה את הפעולה שלנו הם יבינו למה יש לנו לגיטימציה לנסות ולחסל את הנאצים מחמאס גם אם יהיו נפגעים שאינם מעורבים".
רימון סבור שאת התיעודים הקשים יש לפרסם דרך גורמים בלתי רשמיים הפועלים למען ההסברה הישראלית ברשתות החברתיות ובכך " להציף את העולם בתמונות הכי מזעזעות שאפשר. זה נכון וזו חובתנו לעשות זאת. אלו תמונות אמת. אנחנו לא מפברקים ולא ממציאים כלום. לשים להם את האמת בפרצוף".
עוד שאלנו את רימון כיצד הוא מפרש את הפגנות התמיכה בחמאס המתקיימות בארה"ב ובאירופה על אף המראות הקשים שפורסמו שם וחלקן כאלה שלא פורסמו בישראל. "מה שקורה כאן הוא שיש כבר מאות שנים אנטישמיות שלא תיפסק בגלל שישימו לאנטישמים את העובדות מול הפרצוף".
"חלק גדול מהמפגינים הם שונאי ישראל שהחלום שלהם הוא שלא נהיה פה ושירצחו את כולנו ולא "רק" 1400 איש, אלא שירצחו כאן כמה מיליונים. מול חיות אדם שזו תפיסתם ואלו השאיפות שלהם, שום דבר שתראה להם לא ישכנע אותם. הם יגידו, בפירוש ולא בפירוש, שלא תבלבל אותם עם העובדות. הם את דעתם כבר קבעו. אנשים כאלו לוקחים כל שקר מעזה והופכים אותו לאמת". במציאות שכזו יעד ההסברה הישראלית צריך להיות ממוקד בכלי התקשורת על מנת שאלה לא יגררו אחרי הרוח האנטישמית הזו.
באשר לאירוע בית החולים בעזה, רימון רואה בו עדות נוספת למהירות בה העולם קונה את הגרסה של חמאס מבלי לבדוק את הנתונים. על אף שבמאמץ הסברתי לא מבוטל עלה בידי ישראל לאזן את התמונה ולהביא מספר גופי תקשורת בינלאומיים גדולים להתנצל, מציע רימון כי בפעם הבאה שאירוע שכזה יקרה וקיימת סבירות של 99 אחוזים שלא ישראל אחראית לו, ישראל היא זו שתקדים ותדווח על האירוע ולא תכניס את עצמה למגננה. את זאת יש לעשות בדקה הראשונה שאחרי האירוע ולא להמתין, גם אם המידע לא נבדק במלוא מאת האחוזים. לכל היותר, אם ייוודע בהמשך שהייתה טעות, ניתן יהיה לתקן.
"אנחנו נדע שמצבנו משתפר כשדעת הקהל תהיה לרעתנו... צריך שיהיה למדינת ישראל העוז לעשות את מה שצריך תוך התעלמות מדעת הקהל בעולם. יש אמנם את עניין ההסברה אבל חייהם של תושבי ישראל חשובים יותר מדעת הקהל, ולכן צריך ללכת עד הסוף ולפחות לחסל את היכולת הצבאית של חמאס, אם לא למעלה מזה. להתעלם מדעת הקהל העולמית שמן הסתם תהיה נגדנו. לא להרפות וללחוץ על הדוושה עד הסוף בלי קשר למה שיגידו עלינו".