אחרי ימים ארוכים של תדהמה מעוצמת המתקפה החמאסית, ובזמן שהכוחות בשטח פועלים כדי לטהר את ישראל מחוליות המחבלים שחדרו בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, התעשתו ראשי הדרג המדיני והביטחוני, והחלו להגיב ולהציב מטרות ברורות למלחמה. היעד שהציב הקבינט הוא מיטוט מוחלט של חמאס וסילוקו מרצועת עזה. נתניהו הגדיר את מטרת הפעולות של צה"ל "חיסול כל יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של החמאס בעזה". שר הביטחון יואב גלנט היה חד הרבה יותר מנתניהו והכריז כי "אנחנו נמחה את הדבר הזה שנקרא חמאס מעל האדמה". גם הרמטכ"ל הרצי הלוי אמר דברים דומים בנאומו בדרום בשבוע שעבר, לאחר שביקש סליחה מהציבור הישראלי על כישלונו של צה"ל בפרוץ המלחמה: "צה"ל אחראי לביטחון המדינה ואזרחיה, ובשבת בבוקר בעוטף עזה לא עמדנו בזה. אנחנו נלמד, נתחקר, אבל עכשיו זו עת למלחמה", ציין הרמטכ"ל והוסיף: "על המתקפה המתועבת הזאת החליט יחיא סינוואר, הריבון ברצועת עזה, ולכן הוא וכל המערכת שתחתיו הם בני מוות. אנחנו נתקוף אותם, אנחנו נפרק אותם ונפרק את המערכת שלהם".
לחסל את הקודקודים
בינתיים צה"ל תוקף ברצועה בהיקפים שטרם נראו בעבר. השינוי הדרמטי, כך מבהירים גורמים בצבא, אינו רק בהיקפי התקיפות, אלא גם בסוגיהן וביעדים שלהן. כך לראשונה הוחרבו שכונות היוקרה העזתיות, שעד היום זכו לחסינות מפני תקיפות צה"ל ברצועה, בראשן שכונת רימאל. שינוי משמעותי נוסף הוא ההחלטה האסטרטגית לחסל את צמרת חמאס ברצועה, על הדרג הצבאי והדרג המדיני שבה. מבחינת צה"ל מדובר בהחלטה רשמית ובאחד היעדים העיקריים של המלחמה. ההחלטה הזאת כבר החלה יוצאת אל הפועל. כך למשל בלילה שבין שני לשלישי חוסל ראש מועצת השורה של חמאס, אסאמה אל מאזיני, ואחת הדמויות המרכזיות באגף המדיני בארגון, שגם החזיק בין היתר בתיק האסירים שבכלא הישראלי. בשלישי החיסולים כבר עלו לדרגות גבוהות יותר, כאשר בית אחיו של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס (מנהיג הארגון), הופצץ, וחוסלו שם רבים מבני משפחת הנייה. כך גם חוסל מתכנן מתקפת הטרור בשמחת תורה, איימן נופל, מפקד חטיבת המרכז של הזרוע הצבאית של חמאס, שדרגתו הייתה מקבילה לדרגת אלוף, וששימש כאחת הדמויות הבכירות ביותר בחמאס. מלבדם חוסלה עוד שורה של בכירים בארגון, בדרגים הגבוהים ביותר שלו. שורת החיסולים הללו הובילה ביום שלישי בערב למטחי רקטות מסיביים החל מהעוטף ועד לערי המרכז. אחד מהטילים שנורו מהרצועה פגע בסמיכות לבית החולים אלמעמדאני שבמרכז העיר עזה והביא להרג במקום.
שיטת הפעולה שצה"ל עובד בה בשלב זה היא תקיפות אוויריות נרחבות, ועד כה הושמדו אלפי מטרות. "איפה שיש מחבל - יורים. לא עושים התחשבנויות", מציינים גורמים ביטחוניים. כמו כן בצה"ל דוחים את הדיווחים על הפסקות אש כלשהן, ומדגישים כי התקיפות נמשכות כל העת, לפי מודל גלי התקיפה. בה בעת נערך צה"ל לקראת שלב הכניסה הקרקעית לרצועה. לשם כך הוא ממשיך לכנס את מאות אלפי המילואימניקים שגויסו עד כה בסביבת הגבול עם הרצועה. יחד עם זאת, לאחר שהוסקו מסקנות מסבבים קודמים, ובמיוחד מצוק איתן ועמוד ענן, שטחי הכינוס הורחקו מהרצועה, כך שיהיה לחמאס קשה יותר לטווח את הכוחות הנמצאים בשטח. כמו כן ננקטו פעולות נוספות שיגבירו את ביטחונם של החיילים בשטחי הכינוס.
במקביל לכך צה"ל פועל בעוד שני מסלולים נוספים, שנועדו להכשיר את הקרקע לכניסה הקרקעית. הראשון הוא הוצאתם של כל האזרחים מהאזורים הסמוכים לרצועה. עד כה פונו 80 אחוזים מתושבי שדרות, וכך גם תושבי כל היישובים שבמרחק של עד 4 קילומטרים מהרצועה, שהם למעשה היישובים שספגו את מתקפת הטרור בשמחת תורה. המטרה במהלך זה, מלבד להרחיק את התושבים מהסכנה, היא לאפשר לצה"ל חופש פעולה מרבי. המסלול השני שנקטו בצה"ל הוא מסלול ההתחמשות. עם גיוסם של מאות אלפי המגויסים התגלו פערי ציוד נרחבים בחלק ניכר מהיחידות. הסיבה לכך, לפי גורמים צה"ליים, טמונה במספר המגויסים חסר התקדים. על מנת לגשר על הפערים הללו הוחלט בצה"ל לערוך רכש מהיר, לאחר שבימים הראשונים למלחמה נאלץ הציבור הרחב לרכוש עוד ועוד ציוד למען החיילים. במסגרת המאמצים הצה"ליים באמצע השבוע נחתו בארץ עוד כ־17 אלף לוחות קרמיים. בצה"ל מתחייבים שכל לוחם שיצא לפעולה הקרקעית יצויד באפוד קרמי ובשאר הציוד הדרוש. בנוסף לכך הקים הצבא מערכת דרישות רכש, שעובדת 24 שעות ביממה, ובה החיילים מכל הגזרות יכולים להציג את החוסרים שלהם בציוד. עד היום 50 אחוזים מכלל הפניות כבר נענו.
בצמרת הצבא בטוחים כי היעד של השמדת חמאס, שאפתני ככל שנשמע, בהחלט ניתן להשגה. יחד עם זאת ראשי המערכת סבורים כי לא ניתן להשיג את היעד במערכה קצרה, ומכינים את הצבא ללחימה שעשויה להימשך פרק זמן ארוך, שנע בין שבועות לחודשים. כל זה בזמן שגם הזירה הצפונית מתחממת בקצב מהיר, וצה"ל סופג אבדות בגבול הלבנון מירי של חיזבאללה. ישראל הזהירה את חיזבאללה כי אם יחליט להצטרף בצורה נרחבת למערכה הוא "יושמד", כדברי הרמטכ"ל הלוי. בתוך הצבא מתייחסים לזירה הצפונית כזירה ש"צריך לשים עליה עין", כדברי גורמים בכירים בצה"ל. בצה"ל מאמינים שביכולת הצבא לבצע את המשימה בין היתר הודות למעטפת ההגנה האמריקנית חסרת התקדים שישראל מקבלת בימים אלה. בצה"ל לא יודו בזה בקול, אבל העובדה שארצות הברית שלחה שתי נושאות מטוסים לכיוון ישראל במטרה להרתיע את חיזבאללה ואיראן מלהצטרף למלחמה, מאפשרת לכוחות הישראליים להתמקד בעיקר בזירה העזתית, ולהשקיע שם את כל היכולות. בנוסף לכך בצה"ל אומרים כי קיים שיתוף פעולה מלא בין צה"ל לצבא האמריקני, שמתבטא בין היתר בשיתוף פעולה מודיעיני רחב היקף.
תת־אלוף (מיל') אמיר אביבי, יושב ראש תנועת הביטחוניסטים, משוכנע כי "היעד של השמדת חמאס הוא לא רק יעד ריאלי, אלא גם צעד הכרחי מבחינתה של ישראל. אין אפשרות להשאיר זכר ממנו, ואין אפשרות לחזור למצב שהיה כאן קודם פרוץ המלחמה".
זה אולי הכרח, אבל ישראל יכולה לבצע אותו? הרי כולנו ראינו את הקריסה בראשית המלחמה, וכולנו מכירים את הטענות על חולשתו של צבא היבשה, שהוא הכרחי למהלך שכזה.
"נכון. כבר שנים יש שורה של גורמים שמזהירים מפני כשירות הכוחות ומצבו של צבא היבשה. גם אנחנו בביטחוניסטים הצפנו את הסוגיה הזאת בשלל פלטפורמות, כולל בהערכות מצב אסטרטגיות עם ראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון. זאת בעיה ידועה. אבל יחד עם זה אני חושב שכולנו עומדים להיות מופתעים מאוד ממה שצבא היבשה שלנו מסוגל לעשות. העבודה המשולבת של הים, האוויר והיבשה, תביא להכרעה מוחלטת".
כשמנסים להבין איך הדברים מתיישבים יחד, כלומר כיצד העובדה שצבא היבשה הורעב שנים מסתדרת עם האמירה שהוא יכול לעמוד ביעד השמדת חמאס, אביבי מציג את אסטרטגיית הלחימה של המערכה כתשובה. "המלחמה למעשה מחולקת לשני שלבים. ישנו השלב הראשון, שהוא מתקפות אוויריות רחבות היקף וחדות מאוד נגד כל מוקדי הכוח של חמאס. מדובר במיטוט של מרכזי הכובד של חמאס ברצועה, כך שהוא יאבד את האחיזה שלו בשטח. לאחר השלב הזה יתחיל השלב הסיזיפי של ניקוי הרצועה עקב לצד אגודל. זה השלב שייקח זמן, וישראל לא יכולה לוותר עליו. ברור שגם אז יהיו מוקדים של כיסי התנגדות שיצריכו לשטח את המקום. אבל אחרי השלב הראשון של המלחמה יהיה אפשרי יותר לנקות את השטח מכוחות חמאס והג'יהאד ויכולותיהם בעזה".
ואפשרי לעשות זאת במידה וגם בזירה הצפונית תיפתח מערכה?
"אני לא חושב שחיזבאללה יצטרף בצורה מלאה למלחמה, משום שיש לו ארבעה בלמים שימנעו ממנו לעשות זאת. קודם כול, ישראל לא רק יצאה לגיוס מלא בדרום, אלא גם תגברה דרמטית את כוחותיה בצפון. לפתוח מולנו במערכה כשהצבא כולו מגויס וערוך זה לא הצעד המבריק ביותר שניתן להעלות על הדעת, בלשון המעטה. בנוסף לכך, ישנה מעטפת ההגנה האמריקנית רחבת ההיקף שגם תורמת את חלקה. שני הגורמים הנוספים הם איראן ואזרחי לבנון עצמם, שאף אחד מהם לא רוצה שחיזבאללה ייכנסו למערכה, וכל אחד מסיבותיו שלו".
מדוע איראן אינה מעוניינת שחיזבאללה יצטרף למלחמה, הרי למען מטרה זו היא מממנת ומתחזקת אותו?
"זה נכון חלקית. עיקר הסיבה שאיראן מחזיקה את חיזבאללה הוא כדי לייצר לאיראנים מעטפת הגנה. התפיסה האסטרטגית האיראנית היא שאם יש להם כוחות שמקיפים אותנו ומציקים לנו, אנחנו פחות פנויים לטפל בהם ישירות. זה כלי משמעותי מאוד שהם לא ימהרו לוותר עליו. לכן הם ימשיכו להתמקד בסבב הזה בשימוש נרחב בחמאס מצד אחד, תוך שמירת הכלי האסטרטגי שנקרא חיזבאללה בצד".
ישראל יכולה להניח לאיום הזה להיוותר על כנו?
"ודאי שלא. וזאת אחת משתי השאלות העיקריות שצריך לדון בהן בימים אלה בדרג המדיני והביטחוני. איך נפטרים מהאיום הזה, כי ישראל לא יכולה לחיות איתו. מה שקורה בלבנון זה מה שראינו מחמאס, אבל על סטרואידים. כוח רג'ואן גדול וחזק הרבה יותר מאשר כוח הנוח'בה של חמאס, שהוא זה שביצע את מתקפת הטרור האיומה והברברית הזאת. אם לא נטפל בזה עכשיו, זה יתפוצץ לנו בפרצוף בהמשך, במיוחד שגם מדובר בשטח טופוגרפי הרבה יותר בעייתי מאשר עוטף הרצועה. צריך להכריע את המערכה בעזה, אבל להבין שזה לא הסוף, חיזבאללה ואיראן יהיו חייבים לבוא אחר כך. לישראל אין פריבילגיה להשאיר את המצב על כנו".
כשמדברים על הכרעת החמאס והמערכה בעזה, אביבי סבור כי לא די רק לפרק את חמאס ולקחת לו את השליטה, אלא צריך להגיע עם תוכנית מסודרת ליום שאחרי, על מנת שלא יצמח ברצועה ארגון שיהיה תואם חמאס וימלא את הוואקום. "שני דברים חשובים אנחנו חייבים להבין. אין אפשרות להשאיר את ציר פילדלפי לשליטת המצרים, כי הם מעבירים לארגוני הטרור ברצועה נשק בצורה חופשית. בכללי, צריך לעשות חישוב מסלול מחדש של הסכם השלום עם מצרים, כי כבר תקופה ארוכה שאנחנו לא מקבלים ממנו כלום. מצרים הייתה נכס גדול במשך הרבה שנים, אבל כיום היא איבדה את המעמד הזה, ואם באמת נחתום עם הסעודים על הסכם, מעמדם יפחת עוד יותר. זאת סוגיה רחבה הרבה יותר מאשר העיסוק בעזה ושאלת היום שאחרי ברצועה. חוץ משליטה על ציר פילדלפי, צריך גם לפעול בתוך הערים עצמן, כי כשזה לא קורה, צומח טרור".
אתה בעצם מדבר על ביטול אוסלו.
"בדיוק. המודל שאנחנו רואים זה יהודה ושומרון. העובדה שישראל שולטת שליטה מלאה בבקעת הירדן גורמת לכך שמעט מאוד טרור יוצא משם. אבל ישראל כבר יצאה מהערים ביהודה ושומרון, וחטפה אלף נרצחים בפיגועים. אותו דבר קרה במסגרת תוכנית 'עזה ויריחו תחילה', שגם היא יצרה בסופו של דבר התעצמות של הטרור. המסקנה ההכרחית מכל זה היא שאתה לא יכול למנוע טרור אם אתה לא פועל בצורה יומיומית בשטח. המודל שישראל צריכה להגיע אליו בעזה הוא הסידור מחדש שעשינו לאחר מבצע חומת מגן. ישראל חייבת לפעול ברפיח בדיוק כמו שהיא פועלת ברמאללה".
וזה אפשרי עם ההתערבות המלאה של האמריקנים במערכה, שמתנגדים לשליטה ישראלית ברצועת עזה?
"בקשר לאמריקאים צריך לבדל בין עמדתם לגבי המלחמה כעת לעמדתם לגבי היום שאחרי. יש תמימות דעים בין ישראל לממשל האמריקני לגבי הצורך להשמיד את חמאס ולסלק אותו מהזירה. כאן ישראל תקבל גיבוי מלא. לגבי מה נעשה אחר כך יש מחלוקת, וישראל צריכה להבהיר לוושינגטון שהיא מכבדת מאוד את עמדתה, אבל היא תקבל את ההחלטות ההכרחיות שלה בעצמה ולפי האינטרסים הקיומיים שלה. והאינטרס שלנו הוא להחזיק ברצועה ולפעול בה בחופשיות".
ניתוק מוחלט של עזה ממצרים
למרות האמירות הבטוחות הן מפי בכירי הממשלה והצבא והן מפי שורת מומחים ביטחוניים, לא כולם סבורים כי מחיקתו של חמאס היא יעד ריאלי, בטח לא בצורה שבה הציבור הישראלי תופס את המהלך. "המטרה הריאלית מבחינת ישראל היא לא לדבר על השמדת חמאס, אלא לדבר על הריסת כמה שיותר מיכולותיו בזמן המוגבל שיש לנו לפעול", מסייג ד"ר אלוף משנה (מיל') חנן שי, מומחה לתורות לחימה וחוקר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.
זאת לא מטרה מצומצמת מדי? בסוף יש איום על ישראל שצריך להסיר.
"ודאי שיש כאן איום שצריך להסיר בדיוק כמו שעשינו במלחמת שלום הגליל. כיום אנשים מסתכלים על זה כעל כישלון, אבל האמת היא שהמלחמה עצמה השיגה את המטרות שלה, של הסרת האיום שהיה אז על צפון ישראל, ורק אחר כך הסתבכנו שם וגם נתנו לחיזבאללה לצמוח. כאן אנחנו מתמודדים מול דבר הרבה יותר מורכב, כי חמאס הוא לא ארגון טרור קטן, אלא צבא שלם. אבל ההבדל המהותי הוא במציאות הגאופוליטית. אנחנו לא חיים יותר בשנות ה־80, סוף ימי המלחמה הקרה, כשהתפיסה האידאולוגית במערב הייתה שיש טוב ברור ויש רע ברור. זה לא המצב שאנחנו נמצאים בו כיום, ולכן גם לא ממש אפשר לפעול כמו שפעלנו אז", הוא מסביר. "היום העולם חי בתפיסה של חמלה ללא שיקול מוסרי. מבחינתם מי שצורח שכואב לו הוא הצודק. זה שחמאס נתפסים כחלשים הופך אותם למוגנים, וישראל תמיד הרעה. אנחנו רואים את זה שוב ושוב בזירה הבין־לאומית, במיוחד בחזית ההסברה. מה שדורשים מישראל זה לא להרוג את מי שמנסים להרוג אותנו, אבל כן להיהרג. זאת דרישה לא מוסרית, אבל במסגרתה אנחנו נאלצים לעבוד, ואין כל כך עם מי לדבר כדי לשנות זאת. לכן צריך לדעת שלא נוכל ללכת כאן למערכה בלתי מוגבלת, ולעשות כל מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות".
כלומר ישראל לא יכולה, בגלל הלחצים הבין־לאומיים הקיימים, להסיר את האיום מעזה?
"לא באופן מוחלט. יש לנו כרגע גיבוי אמריקני גדול מאוד, ואנחנו צריכים לנצל אותו כמה שיותר מהר, לפני שהוא יישחק. זה אומר שצריך להרוס כמה שיותר, ולעשות את זה במהירות. בנוסף לכך צריך לפעול בחוכמה. אחד היעדים העיקריים שישראל חייבת להשיג בסוף המערכה זה ניתוק מוחלט של עזה ממצרים, שלא יהיה ניתן להעביר עוד אמצעי נשק לרצועה דרך סיני. אלה היעדים הבאמת ריאליים מבחינתנו".
אפשרי לפרק את חמאס, כמו שאמרו ראשי המדינה?
"אפשרי לפרק אותו, אבל לא להכחיד אותו. לחמאס עדיין יישארו יכולות גם לאחר המלחמה, אבל את עיקר יכולותיו אפשר לפרק. אי אפשר להכחיד אותו, כי הוא מושרש כל כך עמוק בתוך עזה, בכל מישור שרק ניתן להעלות על הדעת. היה אפשר לעשות את זה אם המטרה הייתה לשטח את עזה ולהעביר אותה למצרים. אבל זה לא משהו בר־ביצוע".
ד"ר שי סבור כי מעבר לשעון החול המדיני, לישראל יש גם שעון חול פנימי, שגם הוא יצריך קבלת החלטות מהירה, והבנה שלא בטוח שניתן יהיה להשלים את היעד הגדול שעליו דיברו ראש הממשלה וראשי המערכות המדיניות והפוליטיות בארץ. "אתה לא יכול להחזיק את המדינה במצב של גיוס מילואים רחב כל כך במשך כל כך הרבה חודשים. הכלכלה לא תשרוד את זה, וכפועל יוצא גם החברה הישראלית, שנכנסה מוכה וחבולה למערכה אחרי השנה האחרונה, לא תצליח להתמודד עם זה לאורך זמן. לכן צריך לפעול בחוכמה ולדעת מה ביכולתנו לעשות". דבר אחד מוסכם על כולם: שורה של קונספציות שהושרשו עמוק במערכת הביטחון ובדרג המדיני הישראלי קרסו עם פרוץ המלחמה, ובסופה יהיה צורך לנקות את המערכת כולה מאותם רעיונות, וכנראה גם מהאנשים שהובילו את המדיניות הזאת, גם בדרג המדיני וגם בדרג הביטחוני. עד אז, כך מדגישים המומחים, ישראל צריכה להישאר מאוחדת סביב המטרה לנצח במלחמה.
***