עומר מואב, פרופ' לכלכלה באונ' רייכמן ואונ' ווריק ומגיש הפודקאסט 'עושים חשבון' מצביע בשיחה עם ערוץ 7 על הדגשים העיקריים שימנעו ממדינת ישראל להיכנס למיתון ביום שלאחר סיום המלחמה וקורא "לסגור משרדי ממשלה מיותרים".
פרופ' מואב פתח ותיאר את המצב: "למען האמת אין יותר מדי מה להגיד, מדובר במכה כלכלית מאוד קשה. יש פה גם הוצאות ישירות של צה"ל בדמות תחמושת וציוד ומשכורות מילואים, ויש כמובן את ההוצאות האדירות של השבתת המשק. אנשים שבמקום לעבוד כרגע נמצאים במילואים. כל הדברים האלה ביחד יכולים לעשות פגיעה מאוד מאוד קשה בכלכלה, וכמובן אחר כך לנזק ארוך הטווח".
"אני מסתכל על הדברים ובאמת יש טרגדיה שהיא בראש ובראשונה כמובן אישית של מי שנפגע ונפצע. בנוסף נותרו אלמנות ויתומים, באמת טרגדיה נוראית. לכל הדבר הזה יש עלות כלכלית אדירה, אלו אנשים שיקבלו עד סוף חייהם תמיכה ממדינת ישראל, וכמובן בצדק. מלחמה זה עסק יקר".
האם אתה חושש מכניסה למיתון?
"אני פחות חושש מכניסה למיתון בעקבות מלחמה. מובן שבעת מלחמה התוצר הלאומי והפעילות הכלכלית יורדת, אבל כשהמלחמה תיגמר אני מעריך שהמשק יחזור לפעילות כלכלית מלאה בצורה מאוד מהירה. המגזר הפרטי בישראל הוכיח את עצמו כמגזר שיודע להגיב מהר למציאות משתנה. ראינו את זה בקורונה.
"מוטב לציין בהקשר הזה את פעילותו של שר האוצר ליברמן בשעתו, כשביטל את החל"ת ללא מגבלה שבוצע ע"י קודמו השר כ"ץ משיקולים פופוליסטיים. כשהממשלה מסירה את אותם חסמים, אין סיבה שלא לחזור לפעילות כלכלית מלאה".
פרופ' מואב המשיך את הסברו וטען כי: "צריך להבין שגם כשחוזרים לפעילות כלכלית מלאה, עדיין יהיה פה תוצר אבוד, כי הרי במשך תקופה לא ייצרנו ולא השקענו במשק. אני רוצה לציין שראינו יפה לא רק ביציאה מהקורונה אלא גם עכשיו איך המגזר הפרטי בישראל מתפקד בצורה מאוד מרשימה, למעשה מחליף את הממשלה בסיוע לנפגעים, ואפילו דואג לחיילים והמילואימניקים. זהו מצב יוצא דופן של אנשים שמשלמים מיסים, אבל מעבר למיסים שהם משלמים הם גם מממנים את מה שהממשלה הייתה אמורה לממן בצורה ישירה ומתעכבת".
"כמובן שמעבר לעלויות המלחמה יש את הפיצויים שנותנים למובטלים וכו', שכל זה רק מגדיל את החוב הציבורי, ובמצב הקיים בו הריבית איננה אפס אלא גבוהה, יוצא שיהיה פה נטל ארוך טווח לשנים ארוכות".
האם אין קצת פופוליזם בהצעות לקיצוץ בכספים קואליציוניים? הרי אלו כספים קטנים.
"נתייחס רגע להסכמים הקואליציוניים. בסוף זה כן הרבה כסף והסכום שלהם משמעותי. הוא אמנם פחות מאחוז אחד מהתוצר של המשק הישראלי, אבל 14-15 מיליארד ש"ח זה עדיין הרבה מאוד כסף. יש גם חשיבות סמלית בה כשישראל נמצאת במצב מלחמה צריך להיות יותר זהירים עם הכסף. היה ראוי גם שהממשלה עצמה תתייעל. יש כל מיני משרדי ממשלה מיותרים ומשחקי אגו, ויש ערך סמלי מאוד חשוב שעכשיו נתניהו היה צריך לדרוש מכל השרים המיותרים להתפטר".
"זה פשוט מזעזע שבזמן חירום כזה אנחנו ממשיכים להחזיק משרדים פשוט מיותרים. כמו שגלית דיסטל התפטרה, כך יש עוד הרבה שרים מיותרים לחלוטין, וזה אקט סמלי ומאוד חשוב. אזרח ישראלי שמשלם מיסים, לא משנה כמה הוא משלם, כל שקל כזה הוא כואב, ורואים שהממשלה מזלזלת בכספי ציבור דרך משרדים מיותרים, נופשים ברחבי הארץ והעולם בראוותנות כזו, זה לא לעניין".
מה אתה מייעץ למעשה לאזרח הקטן בעת הזו? איך צריך להתנהל?
"אני שחררתי פרק בפודקאסט שלי שנקרא 'לא ייעוץ השקעות', כי אני לא עוסק בייעוץ לאנשים. הפרק הזה ביקר הרבה מאוד מומחים מטעם עצמם לשוק ההון. מה שאמרתי בפרק הזה, עוד לפני שממשלת נתניהו עלתה, ובוא נזכור שהשקל נחלש מול הדולר והשוק נחלש עוד לפני ה-7 באוקטובר, וגם חשוב לציין שהגענו למלחמה הזו לא במצב כלכלי מזהיר, בגלל ההתעקשות של הממשלה לרפורמה במקום לטפל בכלכלה".
"אמרתי בפודקאסט שאדם החי בישראל, יש לו עבודה בישראל וחלק מכספי הפנסיה שלו מושקעים בישראל, את יתר הכסף הזמין שלו הוא בהחלט יכול להשקיע בחו"ל, על מנת לפזר את השקעותיו ולגדר את עצמו במצב של משבר. אני חושב שבמובן הזה גם הקרנות הישראליות לא עושות נכון וחושפות את הישראלים יותר מדי לשוק ההון הישראלי, על פני פיזור הכספים לשווקים שונים בעולם. זה מעין לשים את כל הביצים בסל אחד. אין לי כרגע עזרה מה להגיד לאנשים, אלא שיש להיזהר ולא להפריז בהוצאות".
האם יש עניין להישען על הפילנתרופיה מארה"ב, בין מיהודי ארה"ב ובין מהממשל?
"לדעתי כמה שלא נקבל פילנתרופיה מיהודי ארה"ב ומהממשל האמריקני, זה לא יעזור לנו לנטרל את הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהלחימה. מלחמה עולה כסף, יש לה מחיר כלכלי וצריך להתנהל בתוכו. לגבי השארת הריבית, אני יכול להגיד לך שכל פרשן כלכלי שאומר שהיה צריך להוריד קצת את גובה הריבית או לעלות, פשוט מקשקש. ההבנה שלי בכלכלה עם כל הכבוד הרבה יותר מקיפה מאשר אותם פרשנים, ואני בעצמי לא יכול להגיד מה היה צריך לעשות. אני כן חושב שנקודת האור היחידה כרגע בכלכלה הישראלית היא בנק ישראל".
האם ראית אלמנט חיובי בפגישת שר האוצר עם שרי האוצר הקודמים?
"לגבי מפגש שר האוצר סמוטריץ' עם שרי האוצר הקודמים, זה נראה לי יותר פוטו-אפ מאשר תוכנית רצינית בשביל התקשורת. אני כמובן מעריך מאוד את ליברמן ויובל שטייניץ, אבל כחלון שהיה פופוליסט בתוכניותיו, עצם הפגישה יחד איתו מראה לך שהיה פה קצת פופוליזם. אני חושב שחשוב מאוד לעשות תוכניות סיוע, אבל אין פה הוקוס פוקוס. כל שקל שהממשלה נותנת, זה שקל שאנחנו נשלם במיסים".
"ב-2009 כשהייתי יועצו של השר שטייניץ, הייעוץ שלי היה לא לשפוך כסף ולעמוד כמה שניתן בלחצים הפוליטיים מהתעשיינים ומההסתדרות. אני נותן פה קרדיט לרוני בר און שהיה שר האוצר אצל אולמרט ולאחר מכן שטייניץ ב-2009 תחת נתניהו, שעמדו בלחצים ולא שפכו כסף. כי שפיכת כסף לא רק שהתוצאה היא שהציבור יצטרך בסוף להחזיר, אלא שכשיוצרים גירעון גדול, זה רק יגדיל את המיתון, ובכך מהלכים שרוצים להקטין את המיתון, רק מגדילים את המיתון. אני לא טוען שלא צריך לסייע. צריך לסייע, אבל אין פתרון קסם".
לסיום ביקר מואב את הנעשה בוועדות הכנסת השבוע וטען: "אתה רואה את מה שקורה בוועדת הכספים, ניר ברקת כבר שנים מקשקש ולא מבין מה הוא אומר, ובמקום לסייע למשרד האוצר להגיע במהירות לתוכנית כלכלית שיכולים להוציא לפועל, הוא מחבל בתוכניות. צריך לפעול בתבונה, אבל לפעול ולא למרוח זמן. יוצא שמגיעים לוועדת הכספים ומגלים שששר אחד לא מוכן לשתף פעולה עם השר השני, וזה חבל".