ישנו דיון נרחב בפוסקים על בקשת גשמים שלא בזמנה (בעקבות הגמרא בתענית יד, והגמרא בתענית ד-ה, ובעקבות שו"ת הרא"ש כלל רביעי, סימן י').
אמנם, שם הדיון בדרך כלל הפוך. זמן שלא אמורים לבקש בו גשם, אבל רוצים לבקש, כי זקוקים לגשם.
בגמרא ובראשונים שם מבואר שלעתים נוהגים ב"ברך עלינו" בדרך הרגילה, ואילו בשומע תפילה אומרים את התוספת המיוחדת למציאות באותו מקום.
במקרה שלנו, הגשם עשוי לפגוע בחיילים, אבל עשוי גם לסייע כשהוא יורד על האויב. קשה לדעת. לכן אני מציע, לבקש גשמים בברכת הגשמים, ולומר "ותן טל ומטר לברכה" (וניתן לכוון שיהיה לברכה לחיילים ולעם ישראל), ובברכת שמע קולנו להוסיף: "יהי רצון מלפניך ה' א-לקינו וא-לקי אבותינו, שהגשמים ירדו באופן שיועיל לחיילי צה"ל ולא יקשה עליהם, ויצליחו במלחמתם למגר אויבינו, וישובו למשפחתם בריאים בנפשם ובגופם".
לקראת סוף השבוע, ביקרתי חיילים במוצבים בדרום שאליהם בדרך כלל אזרחים לא מגיעים. החיילים שמחו מאוד. שוחחנו, רקדנו והתחבקנו. רגיל אני במוצבים הצבאיים שאנשים מבקשים ברכה לחזור בריאים ושלמים. אולם, במקרה זה, הגיע חייל וביקש ברכה וחיזוק עבור אשתו. מישהו צילם את הברכה עבורו. וכך הגיע עוד חייל ועוד חייל, מפקדים וקצינים, והכנו סרטונים רבים מאוד עבור הנשים והילדים, וגם עבור ההורים. היה מרגש לראות כיצד הלוחמים חושבים על האישה והילדים, ולא על עצמם. ראיתי את החיילים מוכנים בשליחות ובמסירות גדולה, בכדי להביא את מדינת ישראל לביטחון הראוי לה, ולהילחם עד הפלת האויב.
קיבלתי עוד שאלות רבות, שניתן לראות בהן את הרמה המוסרית הגבוהה של חיילינו. אשתף בכמה שאלו, ללא התשובות, כי השאלות הן החשובות. אישה מתקשרת אלי. גילו אצלה עכשיו גידול (סרטני). בעלה קצין בצבא. היא שואלת עד כמה ראוי שבעלה יהיה איתה ויחזק אותה, או שעדיף שהיא תתמודד ובעלה יוכל להמשיך ברוגע בלחימה. זו שאלה של אישה שיש לה נשמה של כלל ישראל! (אמנם, ייתכן שלמעשה עדיף שיהיה איתה, אבל עצם השאלה מראה על גדלות).
או שאלה נוספת: "הרב רימון שלום, אני משרת בדרום, נולד לנו בן, והברית בשבת בבוקר. בגלל שיש משימה חשובה בליל שבת, אוכל בעזרת ה' לצאת רק סביב השעה 21:00 בערב שבת, בתנאי שאוכל לחזור מתישהו מחר אחרי צהריים. האם אני יכול לצאת מכאן ולחזור? או שעדיף שאשאר כאן, והברית תתקיים בלעדיי?".
השבתי לחייל, שאם החייל צריך התרעננות בזמן מלחמה, ניתן להתיר לנסוע לכמה שעות, כי זהו דבר שמועיל בלחימה (והניסיון מראה עד כמה הדבר משמעותי, במיוחד כשלא ברור כמה זמן תימשך הלחימה), אולם, אם אין צורך בהתרעננות, אין לנסוע בשבת גם אם אדם יפסיד ברית של בנו, וגם אם הוא ומשפחתו יהיו בעצב בגלל דבר זה. נתתי לו להחליט, האם היציאה הביתה, דרושה גם להתרעננות שלו. לא אציין מה החליט לבסוף, אבל אומר שהשיחה שלו, היתה כנה בצורה מרשימה ביותר. מרשים היה לראות אדם בודק ובוחן את האמת, בכדי להגיע לפסיקה הלכתית מדויקת, גם כאשר הדבר מאוד מאתגר.
דוגמה נוספת מרשימה. שאלות שקיבלתי מעשרות נשים, שליל הטבילה שלהן יהיה בעוד כמה ימים, והבעל חוזר מהצבא לכמה שעות ושב למלחמה. האם ניתן לתת לו חיבוק? התשובה איננה חשובה כעת, אולם, מרגש לראות את המחויבות לבורא עולם, גם כאשר הדבר מאוד מאוד קשה.
ועוד שאלה שקיבלתי ממש כעת מחייל שנמצא בבית ערבי נטוש, והוא שואל האם מותר להשתמש בחשמל, או שמא יש כאן בעיה של גזל. מצד האמת, אין כאן בעיה של גזל, כי בזמן מלחמה מותר להשתמש בדברים הנדרשים לקיום צרכי החיילים (וגם לפי חוקי הצבא). אולם, האם ניתן לחפש עוד חייל בצבא אחר בעולם שיש לו שאלות כאלו? אינני חושב שנמצא.
חיילי צה"ל הם מוסריים ביותר, ערכיים ביותר ובעלי עוצמה רוחנית מרשימה. לא תמיד העולם יודע זאת, והם באים בטענות אלינו, למרות שאנחנו הרבה הרבה יותר מוסריים מהם. חלק מהמוסר הוא גם להילחם ברשע. ה' ברא את העולם טוב "וירא א-לקים כי טוב". האדם מחליט אם לפעול טוב בעולם או לפעול רע בעולם. לצערנו, אויבנו האכזריים פועלים רע בעולם, מחשיכים את העולם, רוצחים אנשים, נשים וטף. עם ישראל מוסיף אור לעולם. הוספת האור תהיה גם על ידי מלחמה בחושך, מלחמה באויבים, השפלתם וכיליונם.
בעזרת השם שנצליח לנצח במלחמה, שנצליח להביס את אויבנו ולפגוע בהם באופן הראוי, ושעם ישראל ישב בארצנו הקדושה בבטחה ובשלום, באחדות ובאהבה.
הרב רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, יו"ר סולמות ורבה של גוש עציון