יחסי חם־קר

רק לפני שבועות אחדים עסקה התקשורת הישראלית בביקור היסטורי שתוכנן לנשיא הטורקי רג'יפ טאיפ ארדואן בישראל, ובתכנון שלו לארח את ראש הממשלה נתניהו לביקור גומלין. אלא שהמלחמה בעזה הפכה את חימום היחסים, שטופח עקב בצד אגודל מאז שהוכרז עליו לפני יותר משנה – למשבר, והחזירה את הגלגל לאחור.

ארדואן החריף את התבטאויותיו נגד ישראל ובעד חמאס מיום ליום, עד שהשבוע כבר האשים כי "ישראל, בתמיכת ארצות הברית ואירופה, מבצעת פשעים נגד האנושות בעזה מאז תחילת המלחמה. יש לעצור את ישראל בהקדם האפשרי, כי היא כבר לא מתנהלת כמו מדינה, ואנו נפעל להעמידה לדין על הפשעים שהיא ביצעה ברצועת עזה. היא יצאה מדעתה ואיבדה את זה לגמרי", טען הנשיא הטורקי. לפני כן אמר כי "חמאס אינו ארגון טרור, אלא ארגון שחרור שמנהל מאבק על אדמתו. אין לנו בעיה עם מדינת ישראל, אך יש לנו בעיות עם המדיניות שלה נגד הפלסטינים".

משרד החוץ הגיב לדברים ואמר כי "ישראל דוחה בשאט נפש את דבריו החמורים של נשיא טורקיה על ארגון הטרור חמאס. ‏חמאס הוא ארגון טרור מתועב הגרוע מדעאש, שרוצח באכזריות ובכוונה תחילה תינוקות, ילדים, נשים וזקנים, לוקח אזרחים כבני ערובה ומשתמש בבני עמו כמגינים אנושיים. ‏גם הניסיון של נשיא טורקיה להגן על ארגון הטרור ודברי ההסתה שלו לא ישנו את מחזות הזוועה שכל העולם ראה ואת עובדה החד־משמעית: חמאס = דעאש".

בהמשך, עם החרפת העמדה של הנשיא הטורקי, אמרו במשרד החוץ שיחזירו את השגרירה באנקרה אירית ליליאן להתייעצויות, אלא שבאותה עת היא כבר שהתה בארץ לאחר שהוחלט לפנות נציגויות במדינות השכנות שלהן יש יחסים עם ישראל, מחשש להתנכלויות וניסיונות פגיעה בעובדים.

גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם, אמר על ארדואן כי "עקרב נשאר עקרב". לדעתו, "ארדואן ניסה לשפר את התדמית שלו, אבל הוא נשאר אנטישמי, הוא חשף את פרצופו האמיתי".

"לא לדחוף את טורקיה לציר הרשע"

קשה לומר שההתקררות ביחסים בין ישראל לטורקיה על רקע המלחמה נגד חמאס בעזה לא הייתה צפויה. לארדואן יש עבר של התנגשויות דומות עם ישראל, והרטוריקה שלו בעד הפלסטינים מוכרת וידועה. התמיכה שלו בחמאס מעוררת זעם בישראל - אבל גם זה לא חדש. אלא שהפעם זה לא קורה בין שתי מדינות שהיחסים ביניהן רעועים מאוד, כפי שהיה בין משט המרמרה ועד להחלטה על חימום היחסים. האירוע הזה מתרחש שבועות ספורים לאחר פגישה בין נתניהו לארדואן בשולי העצרת הכללית של האו"ם, ועשרה חודשים אחרי שישראל הפעילה את אחת ממשלחות החילוץ המשמעותיות ביותר ברעידת האדמה בטורקיה. שר החוץ אלי כהן היה אורח רצוי והתקבל בכבוד רב במדינה.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב וממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, אומר בריאיון לעיתון 'בשבע' כי דווקא עמדתו של ארדואן ביומיים הראשונים למלחמה הייתה מפתיעה. "אפשר להגיד שעצם זה שארדואן שתק ב־7 באוקטובר, וב־8 באוקטובר הוא עוד ביקש משני הצדדים לשמור על איפוק, הייתה הפתעה. הוא כמובן לא גינה את חמאס בשום שלב ונקט עמדה של תמיכה בחמאס. היה מעניין לראות שברגע שביקש מ'שני הצדדים' לנהוג באיפוק, כל האופוזיציה הטורקית יצאה בתמיכה נרחבת וגלויה בחמאס. באופן אירוני הוא הפך להיות - עם העמדה הפרו־חמאסית שלו - הגורם הכי פרו־ישראלי בכל הספקטרום הפוליטי הטורקי".

קשה מאוד לראות בו ניצוץ של פרו־ישראליות.

"נכון, כי זה רק הלך והידרדר. ברגע שישראל התחילה להפציץ בעזה והופץ השקר על הפגזת בית חולים, החלה נטירת טינה ברורה מאוד בטורקיה. ערוצי הטלוויזיה במדינה התחילו להבליט דברים שונים, כמו איסור על מוסלמים לעלות להר הבית בתחילת המלחמה, ופעלו להתססת העם הטורקי. ברגע שההפצצות הישראליות התגברו - ארדואן נאלץ לשאת הצהרות חמורות יותר. הוא לא רק הביע תמיכה כוללנית בפלשתינים, אלא אמר שהוא בעד חמאס ושלא מדובר בארגון טרור, אלא בקבוצת 'לוחמי חופש בשם הדת'".

התגובה הישראלית הייתה נכונה לדעתך?

"ברגע שמישהו כמו ארדואן נותן לגיטימציה לחמאס, היה צריך להיות מענה. אז החזירו את הנציגים הרשמיים שלנו מטורקיה מטעמי ביטחון, ואז משרד החוץ הוציא הודעה שאילו הם היו כעת במדינה, היו מחזירים אותם להתייעצויות בתגובה לארדואן. הורדנו את דרג הייצוג המדיני בטורקיה, ובפעם הראשונה ביחסי המדינות - הטורקים לא הגיבו בצעד דומה.

"ייתכן מאוד שברגע שנרחיב את הפעולה הקרקעית הם יעשו משהו - אבל עד כה זה לא קרה. ההתנהלות הזאת מעניינת מאוד. אני גם לא חושב שישראל תגרש מיוזמתה את השגריר הטורקי. ברגע שארדואן רק מדבר אבל לא עושה שום צעד דיפלומטי, ניתן להבין שהדברים שלו נועדו רק כדי לספק את ההמונים. באופן מעשי הוא לא נוקט שום פעולה דיפלומטית. עם זאת, הוא ממשיך לתת לגיטימציה לחמאס".

הרטוריקה של ארדואן הופכת אותו בעיני רבים להיות חלק מ'ציר הרשע' יחד עם איראן ורוסיה. אתה מסכים לקביעה הזאת?

"אסור להכניס את טורקיה למשוואה של ציר הרשע, אף שכביכול זה מתבקש. כל עוד היא לא עושה צעדים מעשיים כדי להשתייך לציר הזה - אנחנו לא צריכים לדחוף אותה לשם. אנחנו צריכים להפעיל את ידידינו בארצות הברית כדי שיפעילו לחץ על כלכלת טורקיה באמצעים העומדים לרשותם, ובעיקר בעסקאות צבאיות שהטורקים מבקשים מהם, כדי שחמאס יורחק מטורקיה.

"כל עוד טורקיה לא תכריז עלינו עוינות ולא תנתק את הקשרים - אני חושב שממשלת ישראל פועלת נכון. לא ניתקנו את היחסים אלא רק הורדנו את דרג היחסים חד־צדדית, זה יאפשר לנו יכולת תמרון מאוחר יותר. אני חושב שכל עוד ארדואן אוחז בדעותיו - לא צריך להעלות את דרג הייצוג הדיפלומטי. הייתי עושה זאת רק אם היה מגרש את כל מחבלי חמאס משטח ארצו".

ואתה מאמין שהוא מסוגל לעשות דבר כזה?

"אני לא מאמין שהוא יגרש את מחבלי חמאס. לדעתי גם יהיה קשה לחזור לאחור. אנחנו כבר לא במצב נרמול היחסים שהיינו בו. כל עוד כאן תהיה ממשלת נתניהו וארדואן ישלוט בטורקיה, לא תהיה התקדמות ביחסים. יש טינה הדדית ואישית בין שניהם. המלחמה הייתה מבחן אמיתי ליחסים בין האישים והתבררה בו המציאות. חימום היחסים בין הצדדים שרד את מבצע 'עלות השחר' ושני רמדאנים בהר הבית, וגם אז הייתה ביקורת, אבל ישראל לא יכולה להתגבר על תמיכה מובהקת באויב בזמן מלחמה".

לכאורה נראה שארדואן יורה לעצמו ברגל. נרמול היחסים היה צעד שהוא יזם והשתלב עם אינטרסים שלו.

"ארדואן היה זה שיזם את נרמול היחסים, וכעת הוא מטרפד אותו. אין אשליות לגביו - הוא אסלאמיסט. ברגע שהוא מתחיל לדבר נגד ישראל - זו לא הצגה. אלה הרהורי הלב שלו. האם זה מתאים לאסטרטגיה שהוא הציב לעצמו? לא. זה ממש לא היה מתוכנן, ולראיה העובדה ששני הצדדים דיברו על ביקורים הדדיים בזמן הקרוב. המהלכים האחרונים שיבשו את כל מדיניות החוץ הטורקית".

"לשמר יחסים, וגם להביע ביקורת"

ד"ר נמרוד גורן, מומחה לטורקיה, נשיא ומייסד מכון 'מיתווים' ועמית בכיר ב־Middle East Institute שבארצות הברית, מעריך שארדואן נמצא במלכוד פנימי. "מדובר בהתנגשות של שני תהליכים. לארדואן יש קשר עם חמאס מאז שנת 2006, והוא מגיע ממפלגה עם שורשים דתיים שרואה בחמאס 'ארגון פוליטי' ולא ארגון טרור. במקביל ישנה הדאגה הטורקית לעם הפלשתיני, שהיא רווחת מאוד בקרב כל המערכת הפוליטית באנקרה.

"מצד שני, הטורקים ניסו להוביל מהלך לנרמול יחסים עם מדינות הסביבה - כמו ישראל, מצרים, איחוד האמירויות ויוון - כי רצו להיות שחקן משפיע יותר באזור וליהנות גם ממשאבי הטבע שיש בו. זו הסיבה שטורקיה משמרת את היחסים עם ישראל גם כעת, בניגוד לעבר", הוא מוסיף.

לדעתו, "הדרך שבה נהג משרד החוץ בתגובה נראתה לא רצינית כל כך, וגם מהותית יש שאלה כיצד משמרים שגרירויות מתפקדות בזמן שהביקורת כלפי ישראל מתגברת".

אז מה כן צריך לעשות?

"ישראל רוצה לשמר את היחסים, אבל היא צריכה גם להביע את הביקורת שלה. יש מרחב גדול יחסית להתנהלות דיפלומטית כשיש למדינות חילוקי דעות עמוקים, כמו במצב עם טורקיה. הרי יש במרחב האזורי עוד מדינות שמבקרות את ישראל בחריפות, וזה לא נכון לסגור שגרירויות ולנתק יחסים. לדעתי, מצד אחד ישראל צריכה להציג את עמדתה ולענות בחריפות לדברים של ארדואן. מנגד, האינטרס המדיני של ישראל הוא להיות בקשר עם כמה שיותר ממדינות האזור - תוך הבעת מחאה והצגת העמדה הישראלית.

"ארדואן הפסיד כאן. הוא לא היה צריך לרצות דעת קהל, כי השלטון שלו מבוסס לכמה שנים קדימה, אלא הוא ביטא סנטימנט שקיים אצלו. בתחילת המלחמה טורקיה דיברה על רצון לתווך ולסייע בסוגיית שחרור החטופים, וארדואן אפילו צלצל לנשיא הרצוג ודיבר איתו. בהתחלה הטורקים היו במקום מעט אחר, אבל במהירות הם חזרו לנהוג כבעבר. בכך הוציאו את עצמם מכל אפשרות להיות מעורבים במהלכים מדיניים שיקרו סביב המלחמה".

מה יישאר אחרי המלחמה מהיחסים בין שתי המדינות?

"אנחנו צריכים לראות כמה נמוך עוד ירדו היחסים עם טורקיה. עד כה ראינו בעיקר הצהרות, וביטול של ביקור ארדואן בישראל וביקור נתניהו בטורקיה. ארדואן גם ביטל את ביקור שר האנרגיה הטורקי שהיה אמור להגיע בשבועות הקרובים לישראל, אבל בכך הוא פגע בעיקר באינטרס שלו - כי במישור של העברת הגז ישראל סומכת יותר, ללא ספק, על קפריסין, יוון ומצרים.

"מה שיישאר הם שיתופי הפעולה הכלכליים. לא שמענו שום סנקציה מהטורקים בעניין הזה, וגם ישראל לא אמרה דבר. אחרי המלחמה - אם לא תהיה עוד הידרדרות - יימשכו היחסים הכלכליים, השגרירויות ימשיכו לתפקד וייתכן שאולי בהמשך דברים ישתנו. הרבה אנשים הבינו כעת את מורכבות היחסים עם ארדואן ואת הפערים הגדולים שיש בין העמדות, והם צריכים גם להבין שחשוב לשמור על יחסים דיפלומטיים עם מדינות האזור גם במחיר של עימותים כאלה".

גם ד"ר גורן חושב שטורקיה אינה חלק מציר הרשע ומבחינת ישראל לא נכון לסווג אותה ככזו. "כמה שארדואן חזק ושולט בטורקיה, יש קולות אחרים. טורקיה עדיין חברה בנאט"ו והיא לא על הציר של רוסיה ואיראן מבחינה עובדתית. זה לא סותר את העובדה שהיא לא אוהבת את מה שישראל עושה ורואה את חמאס באופן שונה מאיתנו".

אין אשליות לגבי ארדואן

כשמדובר בטורקיה של ארדואן, הכול עוד יכול לקרות ולהשתנות. במערכת המדינית עשו צעד מסוים ועצרו. בשלב הנוכחי אין כוונה להחריף את היחסים עוד, ואין גם כוונה לפגוע במסחר בין הצדדים, שבשנה שעברה שבר את כל השיאים שנקבעו בעבר ביחסי הסחר בין המדינות.

יש דברים שישראל כנראה לא יכולה לצפות מארדואן. הוא ללא ספק לא מתכוון לפעול בשום צורה נגד מחבלי חמאס ובכירי ארגון הטרור שמצאו מקלט ומחסה בארצו. הוא לא ישנה את הרטוריקה שלו בסוגיה הפלשתינית, ואין מדובר במנהיג שאפשר לגייס אותו לתמיכה בישראל. יחסי המסחר טובים לשתי המדינות, ושמירה על יחסים דיפלומטיים תקינים וקרירים היא אסטרטגיה נוחה לשתיהן.

השאלה העיקרית עוד עומדת בפני המערכת המדינית הישראלית, והיא הרגע שלאחר המלחמה - האם יהיה נכון לחזור ולחמם יחסים עם טורקיה - לפחות כל עוד ארדואן הוא נשיאה - או שמא נכון לשמור את המצב על אש קטנה ולהמתין להתפתחויות. גורם מדיני אומר לנו: "לאיש לא הייתה אשליה לגבי התנהגות ארדואן במצב מלחמה נגד חמאס, אבל נקודת המבט השתנתה ב־7 באוקטובר מהרבה בחינות. ייתכן שיהיה כעת לא נכון מבחינת ישראל להתקרב שוב לטורקיה - כמו גם למדינות אחרות שהפנו עורף - אלא עדיף לנהל את המצב באופן שבאותן מדינות יבינו את הזעם על התנהלותן". ככל שתתפתח המלחמה, ישראל תצטרך לבחור איזו גישה לנקוט ועד כמה להבליג מול מדינות כמו טורקיה.

***