
אחד מיעדי המלחמה שהכריזה ישראל על חמאס בעזה הוא החזרת כל החטופים, כ־230 במספר (נכון לשעת כתיבת שורות אלה), שנחטפו לעזה במהלך מתקפת הטרור הרצחנית בשמחת תורה.
כדי להוביל את המאמצים מונה גל הירש לתפקיד הממונה על נושא החטופים והנעדרים; ראש הממשלה, שר הביטחון והנשיא נפגשו עם בני המשפחות לשמוע על כאבם ולנסות להסביר מהם המאמצים שעושה ישראל כדי שכולם ישובו הביתה, ושיחות נערכו מעל ומתחת לפני השטח עם קטאר (אליה גם יצא ראש המוסד לכמה פגישות), מצרים, ארצות הברית ועם כל גורם שיכול לסייע.
חמש חטופות חזרו עד כה לישראל: יוכבד ליפשיץ בת ה־85 ונורית קופר בת ה־79, שתיהן מניר עוז, וכן יהודית ונטלי רענן - אזרחיות ארצות הברית, ששוחררו בהתערבות מצרית בעיקר. החיילת אורי מגידיש שוחררה מהשבי במבצע צבאי מיוחד. צה"ל גם הקים מערך מודיעיני לאיתור חטופים ונעדרים במטרה ליזום פעולות נוספות לשחרור חטופים.
ה'נכס' הזה שנמצא בידי חמאס משמש אותו היטב ללוחמה פסיכולוגית נגד ישראל. לפחות שלוש פעמים בשבועות האחרונים פרסם ארגון הטרור כי הוא עומד לשחרר חטופים - פרסומים שהתברר כי הם שגויים. באחת הפעמים אף נטען שישראל לא הייתה מוכנה לקבל חטופה שחמאס רצה להחזיר - פייק ניוז נוסף. בחמאס גם פרסמו השבוע סרטון של שלוש חטופות אחרות - ילנה טרופנוב, דניאל אלוני ורימון קירשט - שבו הן נראות מטיחות האשמות בראש הממשלה ובעיקר דורשות את הדרישה העיקרית של חמאס - הפסקת אש. צריך לציין לטובה את כלי התקשורת הישראלים שהחליטו לא לשדר את הסרטון כדי להפחית את השפעת התעמולה החמאסית.
בני משפחות החטופים מציגים אסכולות שונות לגמרי. יש בהם מי שדורשים עסקה במתווה של "כולם עבור כולם" - כל מחבלי חמאס הכלואים בישראל תמורת כל החטופים. אחרים מתנגדים באופן נחרץ למהלך. מיד לאחר האירוע הוקם מטה משפחות החטופים והנעדרים - אבל הוא מוביל קו ברור מאוד שחלק ניכר מבני משפחות החטופים מתנגד אליו.
כך לדוגמה, אחרי פגישה של נציגי המשפחות עם ראש הממשלה נתניהו ועם הממונה גל הירש, אמרו במטה: "כולנו שמענו את כניסת הטנקים לעזה וכולנו חוששים. בפגישה עם ראש הממשלה נאמרו דברים בוטים וברורים. האחריות לגורל החטופים היא על ממשלת ישראל, שלא ייעשה שום מהלך שיסכן אותם. בחלק השני של הפגישה הבהרנו שמבחינתנו עסקה של השבת בני המשפחה באה בחשבון - כולם תמורת כולם, ותהיה לה תמיכה לאומית רחבה".
ליברליות בדלת האחורית
מירב גונן־לשם, אימה של רומי גונן שנחטפה לעזה, סיפרה על המפגש: "היה חשוב לנו לפגוש אותו ולומר לראש הממשלה שיהיה ברור שיש לנו שתי דרישות: לא לסכן את חיי החטופים, וכולם תמורת כולם. רצינו לומר שיש שם מעל 220 חטופים, תינוקות, ילדים, מבוגרים. שיהיה ברור שהביטחון של האהובים שלנו מעל הכול".
מנגד, צביקה מור, אביו של איתן שנחטף על ידי מחבלי חמאס לרצועת עזה, סיפר השבוע בערוץ 7 כיצד נראים הדברים מנקודת המבט שלו. "המטה שמאגד את המשפחות לא שאל אותי לדעתי ולא התייעץ איתי. לא היה שום פורום של אסטרטגיית המטה שקראו לי להשתתף בו, לא הייתה שום ישיבה על דף המסרים של המטה, ולכן אנחנו מרגישים שהמטה לא מייצג אותנו, אף שהוא פועל על הגב שלנו".
לדבריו, האחדות שקיוו שתהיה בין המשפחות אינה מורגשת בפועל. "רוב המשפחות נוהגות זו בזו בכבוד ובהקשבה, אך יש כמה משפחות שחד־משמעית סותמות את הפה שלנו בקבוצה ולא מאפשרות לנו להשמיע את דעתנו, אף שהן מגדירות את עצמן ליברליות מאוד. נכנסנו לשם בדלת האחורית. לא הזמינו אותנו, לא אספו אותנו או את כלל המשפחות לאירוע פתיחה כלשהו במטה. אנחנו מבינים למה דווקא אלו המשפחות המסוימות שנשלחו, אבל אנחנו לא ויתרנו".
ממשיך מור ומספר: "עמדנו בשער פיקוד העורף ודרשנו להיכנס, כי גם הילדים שלנו חטופים, ונכנסנו. באו אלינו בטענות שאנחנו שתולים של ביבי. אמרנו שם את עמדותינו בצורה ברורה מאוד. אמרתי את המשפט שהבן שלי חותם עליו בשתי ידיים - 'אם אני צריך לבחור בין אהבת בני לאהבת האומה - אני בוחר באהבת האומה'. זו ממש עקדת יצחק. אבל אנחנו לא במצב של בחירה או־או אלא בגם וגם, וזו התחושה שיצאנו איתה מראש הממשלה".
מור חושש שהלחץ הציבורי והתקשורתי על נתניהו ישפיע עליו כפי שהיה בעסקת שליט, והוא ייאות לקבל את המתווה המוצע. "כך היה גם בבריחה מלבנון", אומר מור. "אנחנו חוששים שהעולם הרגשני ישתלט כאן על השכל ולא תהיה חשיבה לאומית או חשיבה על הדורות הבאים. אם ישראל לא תעמוד מול הטרור ותילחם בו מלחמת חורמה, המסר יגיע לכל העולם ולחיזבאללה".
התרחשות מעניינת בהקשר זה השבוע קשורה למטה המשפחות - ועברה בשקט תקשורתי יחסית. עורך הדין דודי זלמנוביץ, ממקימי מטה משפחות החטופים והנעדרים, החליט להפסיק את פעילותו, לאחר שהואשם מצד כמה מבני המשפחות שהוא משתף פעולה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. זלמנוביץ' הקים את המטה עם היועץ האסטרטגי רונן צור ויועץ התקשורת חיים רובינשטיין, ופעל בו בהתנדבות מלאה. סביר להניח שהיו בעלי אינטרסים שהעדיפו שלא להבליט את העניין.
המטה התייצב מאחורי זלמנוביץ' וציין כי "לאף גורם ממטה המשפחות לא היה קשר לקביעת המשתתפים שהשתתפו מטעם ראש הממשלה. כמו כן, הפנייה הראשונית לדובר המטה חיים רובינשטיין, על מנת לזמן בני משפחות לפגישה, נעשתה כשעה לפני תחילת המפגש עם ראש הממשלה. נוכח האשמות שהוטחו בפניו של דודי זלמנוביץ' שלא בטובתו, נעתרנו לבקשתו לחדול בשלב זה מכל פעילות המטה".
האירוע הזה לימד שיש כוחות הרבה יותר גדולים שמושכים בחוטים - אולי גם באופן מעט ציני - בכל הקשור להשבת החטופים, ומנהלים קמפיין שלא בטוח שמקדם את הצעד הנכון שיש לנקוט כעת - בדילמה הבלתי אפשרית העומדת בפני ראש הממשלה, שר הביטחון, הקבינט וכל הגורמים שצריכים לטפל בסוגיית החטופים.
מניפולציות ללב היהודי
רמי איגרא, לשעבר ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד, סבור שהדיון הציבורי בעסקה לשחרור החטופים יוצא מנקודת הנחה מוטעית. "צריך להבין שחמאס מבקש לחזור לפרדיגמת הסבבים שהייתה ב־20 השנים האחרונות", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע'. "בחמאס מודאגים מאוד מזה שהפעם 'בעל הבית השתגע'. הם מבקשים הפסקת אש עם ערבויות בין־לאומיות ובנוסף דורשים עסקה של כל החטופים, בתמורה לכל המחבלים בבתי הכלא בישראל".
יש באמת דבר כזה על הפרק - עסקה של 'כולם תמורת כולם'?
"כשאנחנו מדברים על כולם - מי הם הכולם האלה? צריך לזכור שבבתי הסוהר הישראלים חמאס הוא מיעוט לא גדול, בערך 20 אחוז, והיתר הם מהפת"ח'. כידוע, בין הפת"ח לחמאס אין יחסי אהבה גדולים. זה גם לא יעד עיקרי מבחינת חמאס, כי הוא סימן כיעד את הפסקת האש. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה הפסקת האש, כי אין מצב שאנחנו חוזרים לשישה לאוקטובר, ואם נחזור לשם, אני ממליץ לקוראים היקרים לארוז את החפצים שלהם".
אז למה בעצם יש שיח על מגעים לשחרור החטופים?
"חמאס עושה שימוש במשא ומתן כדי לשכנע את הציבור הישראלי שצריך לחזור לפרדיגמת הסבבים. כולנו נקרעים בפנים מהטרגדיה הנוראית שהייתה ב־7 באוקטובר ומהעובדה שיש שם חטופים - נשים, ילדים ותינוקות. חמאס פונה ללב היהודי הרחום שלנו, ועושה מניפולציות כדי לשכנע את הציבור הישראלי וללחוץ על הממשלה - כפי שפעל בפרשת שליט - לחזור לפרדיגמת הסבבים".
קטאר הוזכרה כאחת ממדינות המפתח שיכולה לסייע בעניין. האם זה טוב לישראל?
"קטאר היא למעשה חמאס. היא מימנה את חמאס ושונאת אותנו באותה מידה. האמריקנים מנסים לשכנע את הקטארים - שמשתפים פעולה עם הזרוע הצבאית של חמאס - ונוצרים 'כאילו' משאים ומתנים כדי לשחרר חטוף אחד או שניים כפי שהיה עד היום, ששוחררו חטופים אחדים. זה בעיקר שיח בינם לבין עצמם שישראל לא ממש שותפה לו.
"ראש המוסד נסע לקטאר כמו שפורסם, ואני מניח שזה במסגרת הרצון של מדינת ישראל להראות שאנחנו הופכים כל אבן. האם האבן הזאת של קטאר היא משמעותית? לעניות דעתי לא".
איך לדעתך היה צריך לנהוג כעת? לא להיעזר בקטאר?
"אם אני הייתי אחראי על הנושא, לא הייתי שולח איש לקטארים. אין בכך טעם, אין על מה לדבר, וזה רק משחק לידיהם. כל מה שהם רוצים זה לשחרר קצת חטופים ולהגביר בכך את הלחץ על הציבור הישראלי. לא הייתי מנהל משא ומתן, כי אין מגעים אמיתיים. יש פה שימוש ציני במילים 'משא ומתן' בניסיון לשכנע את הציבור הישראלי, תוך שימוש במשפחות הכואבות, לחזור לפרדיגמת הסבבים. זה דבר שהוא נגד קיומה של מדינת ישראל".
ומה היית עונה למשפחות?
"הייתי מחבק את המשפחות כמה שאפשר, הייתי מנסה להסביר להן, אף שאי אפשר באמת להסביר. יש דיסוננס בין האינטרס של המדינה לזה של המשפחות. זה קורע את הלב, ואני אומר את זה מתוך כאב גדול - כי הלוואי והיינו יכולים לעשות משהו משמעותי למען המשפחות. האויב שלנו לא מנהל משא ומתן אמיתי, ובשוליים צריך לציין שלחמאס יש חלק ניכר מהחטופים, אבל לא כולם".
נאצים בתחפושת
"כמות החטופים היא צרה גדולה לחמאס", קובע איגרא. "הוא כמובן לא רוצה להרוג אותם, כי זה עלול לפגוע בתדמית המזויפת שהוא הצליח למכור לחלק מהעולם. יש לא מעט מקומות בעולם שבהם תומכים בחמאס - רק כביכול, כי הוא מסתתר מאחורי הגדרת התחפושת של 'לוחמי חופש'. הוא מסתתר מאחורי ההגדרה הזאת שכביכול הוצגה לעולם כדי להסתיר את המהות האמיתית - שמדובר בארגון נאצי רצחני.
"אם נדבר לרגע במונחים של מלחמת העולם השנייה - במלחמה הזאת צבאות המערב יצאו להשמיד את הנאציזם - לא לנצח את הנאציזם. גם כאן, אנחנו לא פה בשביל לנצח את חמאס, אלא כדי להשמיד אותו".
איגרא מזהיר מפני הטרור הפסיכולוגי של חמאס שכניעה לו עלולה להמיט אסון על מדינת ישראל. "לחמאס אין אינטרס לדבר עם אף אחד באמת, אלא אם תהיה הפסקת אש. אם אנחנו נסכים זו ממש התאבדות - בדיוק כפי שעשינו בפרשת שליט. הרי אותם אנשים שניהלו את קמפיין שליט מנהלים את קמפיין החטופים. אנחנו שכחנו - אבל עסקת שליט לא הביאה רק את מה שראינו ב־7 באוקטובר, אלא את צוק איתן, את שלושת הנערים, את הביטחון של חמאס לקום ולהילחם בישראל, והיא חיזקה את חמאס מול הרשות הפלשתינית. לחמאס יש אינטרס אחד - הפסקת אש - כדי שהם יוכלו להתעצם ולחזור עוד פעם, כדי שיהיה עוד סבב. אסור לנו לתת לזה לקרות, ובעיקר אסור לראש הממשלה לחזור לנקודה הזאת. הוא חזר לשם שוב ושוב".
עם זאת הוא רואה שתי נקודות אור במצב שנוצר. "הנקודה הראשונה היא שמתחילת המלחמה, צה"ל הקים מערך מודיעיני לאיתור חטופים ונעדרים שנמצאים בשבי חמאס בראשות האלוף במילואים ניצן אלון, שתפקידו גם לרכז את המידע המודיעיני וגם לייצר פעולות טקטיות כדי לשחרר חטופים בכוח - כפי ששוחררה החיילת אורי מגידיש. הנקודה השנייה היא שהלחץ הצבאי המשמעותי שיופעל על חמאס, יכול שיביא בסופו של דבר לשחרור כל החטופים. אם נצליח להרוג את כל מנהיגי חמאס, למשל, סביר להניח שכל החטופים ישוחררו", מסכם איגרא.
הלחץ על ראש הממשלה ועל קובעי המדיניות הופך כבד יותר מיום ליום. לצד ניהול המערכה הצבאית, כשצה"ל נכנס לתוך עזה ופועל במעמקיה - כל הזמן מונח על השולחן השיקול של החטופים. לאיש אין ביקורת על המשפחות. הן נמצאות במצב בלתי אפשרי, בין שמיים לארץ, ואסור לשפוט איש במצב כזה.
כפי שזה נראה כעת, וכפי שנאמר לבני המשפחות בשיחה קשה שהתקיימה ביניהם לבין שר הביטחון - צה"ל אינו מתכוון לוותר על מיגור חמאס ולא מתכוון לעצור את הפעילות הצבאית. פרסום שחרורה של טוראית אורי מגידיש היה כאבן ריחיים על המערכת הצבאית, שרוצה ומתכננת להוציא לפועל עוד פעולות צבאיות לשחרור חטופים.
לצד זאת, גורמים במערכת הביטחון מדגישים שכל הפעילות נעשית מתוך מידע מודיעיני והבנה שמספר החטופים הרב דורש מהצבא לפעול בעזה בנחישות ובזהירות. הגורמים הללו מדגישים שהפסקת אש עלולה לפגוע פגיעה אנושה יותר בהרתעה הישראלית, שכבר ספגה מכה קשה, וגם לחבל במאמץ לשחרור החטופים.
***