סמ"ר שי ארוס
סמ"ר שי ארוסצילום: דובר צה"ל

שני חיילים נוספים, לוחמים בגדוד צבר של חטיבת גבעתי, נפלו בקרבות מול מחבלים בצפון רצועת עזה.

השניים, הלוחם סמ"ר איתי יהודה, בן 20 מהעיר ראשון לציון, והחובש הקרבי סמ"ר שי ארווס, בן 20 מהעיר חולון, נהרגו שניהם מפגיעת טיל נ"ט בכלי רכב משוריין שבו נסעו לצד חבריהם.

יהודה היה אמור לחגוג בעוד כשבועיים את יום הולדתו ה-21. הוא הותיר אחריו זוג הורים, רינת ועופר, ושני אחים - עומר ועדי.

"איתי היה ילד שאהב את החיים", אמרו בני משפחתו. "חייכן, רגיש, אוהב אדם, אכפתי, חברותי ומוכשר מאוד בתחום הציור. חלום חייו היה להיות מקעקע ולפתוח מקום שלו. איתי אהב את הצבא, את ההוויה, את חבריו והיה לו ברור כשהוא נכנס לעזה שזוהי משימת חייו, ודאג להגיד לאימו שלשם כך הוא התאמן כל שלוש השנים. משימת חייו - להגן על המולדת".

"כבר בגיל 16 הוא אמר שימות למען המדינה", סיפר בדמעות אורון דהן, חבר ילדות של שי ארוס, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. בריאיון לכאן רשת ב הוא אמר: "יש לו את הלב הכי טוב בעולם. תמיד הוא היה שם בשבילי, לא משנה מה. בכל מקום שביקשו מתנדב - הוא היה מרים את היד. אני משתגע שאני מדבר עליו בלשון עבר. לפני הצבא דיברו איתנו על תפקידים, את שי זה לא עניין בכלל, הוא רצה להיות לוחם. היינו אמורים להשתחרר יחד והוא כבר לא".

מנהל תיכון אורט חולון שבו למד, שלומי גנון, אמר כי ארוס היה "תלמיד טוב מאוד, מצטיין חברתית. מנהיג". הוא סיפר כי הוא "השתתף בפעילות הכנה לצה"ל של 'אחריי', וחלם להתגייס ליחידה כמה שיותר קרבית. ילד ערכי במיוחד שקיבל הצטיינות חברתית. למד במגמת הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה בהתמחות ביו-רפואה".

"משפחת אורט חולון מרכינה ראשה ומשתתפת בצער משפחת ארוס", נכתב בעמוד הפייסבוק של בית הספר, "שי ארוס היה למנהיג בבית ספרנו והיה מהבולטים בנתינה, ערבות הדדית ותרומה לזולת. שי לקח חלק בתכנית 'מחוברים' וליווה בקשר אישי ניצולת שואה תקופה ארוכה, לצד יוזמות התנדבותיות רבות שיזם. שי אף היה פעיל בתנועת הנוער 'אחריי' והיה ממובילי הקן בעיר".