שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפך בשבועות האחרונים למטרה המובילה בתוך הממשלה של קמפיין השחרה. הקמפיין מנסה להציג את הממשלה כאילו אינה פועלת למען המדינה, אלא כל פעילותה נעשית מתוך שיקולים פוליטיים. לא מעט אנשים משתמשים שוב ושוב במשפט "אני לא עוסק בפוליטיקה בזמן מלחמה", אבל הרטוריקה שלהם היא כולה פוליטית. חלקם הם שחקנים בתוך המערכת הפוליטית עצמה, הפועלים מצד שאיפתם להחליף את השלטון במדינת ישראל ולנסות ליצור מצג שווא לפיו כל מה שנעשה על ידי הממשלה אינו ראוי.
אחד מהאישים שמובילים את הקו הזה בתוך המערכת הפוליטית הוא ראש האופוזיציה ויושב ראש מפלגת יש עתיד יאיר לפיד. האיש שחוזר ואומר שלא יעסוק בפוליטיקה בזמן הנוכחי מוסיף פעם אחר פעם 'אבל' שיאפשר לו לעסוק בפוליטיקה קטנה. בפתח ישיבת סיעתו השבוע הוא תקף את שר האוצר אישית וטען כי הוא דואג בעיקר לצרכים של בוחרי מפלגת הציונות הדתית. "סמוטריץ' הוא לא שר האוצר, הוא שר המגזר", הוא האשים. "באמצע המלחמה הוא מעביר מאות מיליונים למצביעים שלו ביהודה ושומרון, מעביר 1.3 מיליארד שקל למוסדות חרדיים, בלי לימודי מתמטיקה ואנגלית, בלי פיקוח, בלי מדדים ובלי יעדים. למנהלת השיקום של יישובי העוטף לעומת זאת הוא העביר רק עשירית מהכסף שהובטח לה".
"אני מתנהל בצורה מקצועית"
בריאיון לעיתון 'בשבע' מפריך השר סמוטריץ' את הטענות הקשות ומשתדל להימנע באמת מעיסוק בפוליטיקה ולהתמקד בהצגת העובדות לאשורן.
"מדובר בקמפיין שקרי לחלוטין, ויאיר לפיד משקר במצח נחושה - הן לגבי העובדות והן לגבי הסכומים", מסביר סמוטריץ'. "בשבוע הראשון למלחמה קיבלתי החלטה שאני עוצר את כל התקציבים - לא רק הקואליציוניים. צריך לזכור שיותר מ־90 אחוזים מתקציב המדינה הוא קשיח - בעיקר משמש לשכר, ואי אפשר לגעת בו, וגם מדובר בחודש אוקטובר וחלקו הגדול כבר מומש. לא תוכנן הרבה מאוד תקציב גמיש, וממנו העברנו כל מה שאפשר לטובת המלחמה. כל מה שנגע לליבת העשייה של המשרדים בעת המלחמה נשאר, ומה שלא - הסטנו לטובת מה שזקוקים לו למלחמה", אומר השר.
"יותר מ־4 מיליארד שקלים מתוך ה'קופסה' של 13.5 מיליארד שקלים לצרכים אזרחיים בעת מלחמה שנאשר בממשלה ובכנסת הגיעו מתוך שינוי סדרי עדיפויות והתייעלות פנימית של הממשלה. נקודת המוצא שלנו הייתה גירעון נמוך באופן יחסי, ולכן יש לנו 'כרית ביטחון' שמאפשרת לנו השנה להתנהל באחריות, ואין ספק שהשנה הבאה תהיה מאתגרת יותר בגלל זה".
הטענה העיקרית שנשמעת פעם אחר פעם היא שאתה, שר האוצר, מאפשר שימוש בכספים קואליציוניים למטרות שקרובות לליבך.
"צריך לזכור שחלק גדול מהכספים הקואליציוניים הם כאלה שעוברים שנה אחר שנה כבר שנים רבות. אינני יודע למה מישהו החליט שתיאטרון הבימה יתוקצב בבסיס התקציב, והתיאטרון בשדרות לא. באותה מידה לא ברור למה השירות הלאומי ממומן מכספים קואליציוניים, וכך גם המכינות הקדם־צבאיות, תנועות הנוער ומכוני השואה. אנחנו לא יכולים לעצור כסף למשרתים בשירות לאומי שנמצאים בליבת העשייה, לחניכי המכינות או לתנועות הנוער שלא עצרו לרגע פעילות התנדבותית למען העם. האם לבוא באוקטובר לכפרי הסטודנטים שמגויסים למאמץ המלחמתי ולהגיד להם שלוקחים להם תקציב כי זה כסף קואליציוני? אני בטוח שכולם יסכימו איתי שהתשובה היא לא", הוא פוסק. "קיצצנו 70 אחוז מכל התקציבים החדשים. לא קיצצנו בתרבות ובספורט, ואף הגדלנו תקציב בעניינים הללו. יש קמפיין שנועד לסמן את הכספים הקואליציוניים ככספים מושחתים ופוליטיים. אני גאה במכינות הקדם־צבאיות, בתנועות הנוער ובהתיישבות ביהודה ושומרון. מעבירים כסף ליהודה ושומרון לצורך מרכיבי ביטחון דחופים - הרי כל התרחישים השתנו לאחר שבעה באוקטובר גם לגבי האזור הזה. אנחנו שופכים כסף על הרשויות בדרום ובצפון וכן, נותנים גם ליהודה ושומרון, ואני לא מרגיש צורך להתנצל על כך. אלה תקציבים חשובים".
טענה נוספת הייתה שהועבר כסף לחינוך החרדי, שהתנהלותו מעוררת ביקורת רבה גם בשגרה.
"יש באמת ויכוח לגבי לימודי ליב"ה, אבל הוא לא קשור למלחמה. אנחנו מדברים על תוכנית 'אופק חדש' בחינוך החרדי, שעלתה לכותרות בזמן האחרון. זה הסכם שנחתם עם הרשתות החרדיות שמלמדות לימודי ליב"ה, והמורים נכנסים לתוך הרפורמה הזאת. מדובר במהלך חשוב מאוד, והמורים כבר קיבלו את תוספת השכר. את זה אמרו לקחת מהם. לפני חודשיים וחצי חתמתי על הסכם עם רן ארז שעניינו תוספת שכר לכל המורים בעל־יסודי. מישהו מעלה בדעתו שאני אקצץ למורים בעל־יסודי ואקח מהם את הכסף? ברור שלא. באותה מידה לא נפלה את המורה החרדי", הוא מבהיר. "שואלים למה את המורה החרדי מייצגת מפלגה. התשובה היא שאצל החרדים לא שובתים כמו בחינוך הכללי מסיבות של ביטול תורה. אם החינוך החרדי היה שובת ומאיים באותו אופן שעושים אחרים - הוא לא היה צריך מפלגה כדי להשיג הישגים. להגיד שזה נובע משיקולים פוליטיים אישיים זה מגוחך עוד יותר, כי זה לא ציבור הבוחרים שלי ולהפך, חלק מהבוחרים שלי לא אוהבים את הדרך שבה מתנהל החינוך החרדי כיום. אני מתנהל בצורה מקצועית, ולא אפלה אף אחד כי זה לא נוח פוליטית למישהו".
השר סמוטריץ' מדגיש כי הוא אינו חושש ממתקפות אישיות וממחירים שיצטרך לשלם בגלל קמפיינים פוליטיים כשהאמת, לדבריו, שונה לגמרי. "קל מאוד לנגח את זה - כי יש כאן שילוב של שני דברים שאוהבים לתקוף - סמוטריץ' וחרדים. על זה בונים קמפיינים פוליטיים ומחברים לעובדה שמדובר בממשלת ימין, ואז מוסיפים את המילה שחיתות. זה קמפיין שבסוף לא פוגע דווקא בי אישית. אני שם את העניין האישי שלי בצד ומוכן להקריב את הפוליטיקה. הקמפיין הזה פוגע בעם. אנחנו צריכים לעסוק עכשיו רק במה שמחזק, שמרומם, שנותן כוחות, שמגביר את החוסן ומרחיק מהמחלוקות. לעסוק רק במה שבמרחב ההסכמה הלאומית ולחפש את הקונצנזוס. העם צריך להיות במצב שלא מכניסים סיכה בינינו, כדי שגם הלוחמים ירגישו שהעם הוא אגרוף אחד מאחוריהם. קמפיין כזה, שכל כולו נועד לסכסך ולהחליש את הרוח, הוא גם פוגע וגם שקרי".
כשמדברים על 'לא עוסק בפוליטיקה בזמן מלחמה' ובכל זאת הולמים בממשלה ובך - אין רגע של שבירה שבו אתה חושב שצריך אולי לצאת לקמפיין נגדי?
"תמיד אמרו לנו שלטנגו ולמריבה צריך שניים. אני לא רוצה להיות השני במריבה, ומוכן לשלם את המחיר על כך. מתנהל כאן קמפיין אכזרי. אני פותח בכל יום את העיתונים הכלכליים ורואה אותו - וזה כמובן גם היה חודשים לאחור - אבל חשבתי שבמלחמה ינהגו אחרת. להגיב לכך רק יעצים את המפריד ויגרום למחלוקות, ואני לא רוצה להיות שם. אנחנו צריכים לעבוד קשה מאוד, להסביר את עצמנו, לתווך את המידע לציבור, ואני מקווה שנוכל לצלוח את כל הבירוקרטיה במהירות, לסיים את הקמת מרכז השליטה ולתת דיווחים יומיים על הצד האזרחי של המלחמה - כמו שעושה דובר צה"ל בהצלחה רבה", הוא אומר. "אני חושב שהתפקיד שלנו כעת הוא לשרת את עם ישראל באופן ענייני ומקצועי, והעם יראה את התוצאות בסופו של דבר".
המסרים שלך חדים וברורים מאוד, אבל נראה שהם לא מגיעים לציבור - אולי בגלל התיווך התקשורתי בדרך.
"יש כאן שילוב של שני מרכיבים. קודם כול יש קושי עצום לציבור, ובאופן טבעי הכתובת היא הממשלה. אבל אי אפשר להתעלם מכך שעל גבי הקושי הזה יש קמפיין מכוון, בזמן שאנחנו עסוקים בניהול מדינה במלחמה. זרקנו הצידה את כל העניינים הפוליטיים, כי עם ישראל צריך עכשיו אחדות ולכידות והסכמה לאומית וקונצנזוס, עם אפס עיסוק בפוליטיקה ובמחנאות, במסגרת תהליך להבראה מתקופה קשה מאוד שהייתה לפני כן", הוא אומר. "הבוחרים של כולנו עכשיו בעזה מוכנים להקריב את החיים, אז אנחנו ודאי מוכנים להקריב את הפוליטיקה. שמנו הכול בצד, אנחנו מקבלים את ההחלטות הכי טובות שאפשר ועובדים הכי קשה, אבל לצערנו הרב יש מי שלא נמצאים במקום הזה. הם עסוקים בקמפיין חזק מאוד, וחלקים בתקשורת מגויסים באופן מלא לקמפיין הזה. אומרים שאין ממשלה ושהשרים מתעסקים בפוליטיקה, וזה יוצר תחושה לא טובה. המבחן שלנו בסוף יהיה כשהכסף ייכנס לחשבונות של האזרחים, כשאלפי מילואימניקים רואים שהכסף נכנס ושהמענקים נכנסו, וכשבעלי העסקים יראו את המענקים שלהם, והמפונים רואים שהמערכות מתייצבות ויש להם כתובת ופוגשים את מנהלת תקומה. לי חשוב לשקף לציבור את האמת".
180 אלף בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם
ובשטח אכן ניכרת עשייה. לצד הטיפול במפונים, בעסקים ובשורת השלכות כלכליות נוספות תוך כדי המשך המלחמה - בשבוע הקרוב עתידה הממשלה לאשר את הצעת שר האוצר למה שהוא מגדיר 'קופסת תקציב' עד לסוף שנת 2023, כדי להתמודד עם השלכות המלחמה. תקציב המלחמה האזרחי ימומן מהגדלת גירעון, ניתוב כספים מהוצאות הממשלה במשרדים וקיצוץ בהסכמים הקואליציוניים - הוכחה נוספת לכך שהטענה על השימוש בכספים הקואליציוניים היא בעיקר דמגוגיה פוליטית. "בעיניי יש במהלך הזה ובכל המהלכים שנקטנו אמירה של שינוי סדרי העדיפויות בעקבות המלחמה, וזה נעשה באחריות. אין שום מגבלה תקציבית למאמצי המלחמה - לא בחזית ולא בעורף", מדגיש סמוטריץ'.
הטענה העיקרית שנטענת כלפיכם היא שהממשלה לא התעשתה די מהר, וגם עכשיו היא אינה פועלת בקצב הנכון.
"כולנו הופתענו בשבת שמחת תורה. זה נכון בהקשר הצבאי־ביטחוני וגם בהקשר האזרחי. זה לא תרחיש שמישהו ניבא אותו, ובאופן טבעי לקח יום־יומיים להבין מי נגד מי ואיך מתחילים לעשות סדר. אני חושב שבסך הכול המערכות עובדות היטב. אני לא טוען שאין כשלים או תקלות, וכל הזמן אנחנו משתלים ללמוד, להשתפר ולתקן. מצד הממשלה עובדים סביב השעון אלפי אנשים, עובדי ציבור - מורים, מורות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, עובדי רשות המיסים, מס רכוש, מערכת הבריאות, בנק ישראל - והם יוצאים מגדרם כדי לפתור כמה שיותר בעיות".
ועדיין יש מי שטוענים - הן מהצד הפוליטי והן מהצד האזרחי - שחסר כסף למטרות אקוטיות.
"כל הטענות שחסר כסף למשהו, שספק או בית מלון לא מקבל כסף, הן שקר מוחלט. אין לדברים הללו שום בסיס. אין שום צורך שלא תוקצב ואין לו פתרון. לעיתים יש עיכובים בירוקרטיים, ואני הראשון שמתוסכל מהדברים האלה. אני נמצא בקשר, ממש מהימים הראשונים, עם כל ראשי הרשויות בדרום ובצפון, שומע צרכים ומנסה לתת מענה. נתתי הוראה כבר בתחילת המערכה לאפשר תקציב של חמישה מיליון שקלים לשוטף לכל רשות, לכל צורך, ולפתרון בעיות שבשלב הראשוני לא נפתרות ברמת המדינה", הוא מציין. "לכל יישוב נתנו כסף גמיש כדי שיהיה מענה מיידי לצרכים. גם אנשי מס רכוש פועלים בקצב מואץ, ורובם מתנדבים של רשות המיסים, כי איש לא חשב שנצטרך לפעול בהיקפים כאלה אי פעם. כל משרדי הממשלה שותפים למאמצים האלה. אני מקבל ביקורת באהבה ושומע אותה מכל מיני גורמים, כולל ראשי רשויות. כולם מתמודדים עם קושי אדיר - כל אחד בתחומו - ואני משמש כתובת ופועל לתת מענה, ובאופן כללי הממשלה עובדת. הממשלה זה לא רק אני - אלא אלפי עובדי מדינה שפועלים לפתור בעיות".
היו תוכניות רבות לשעות חירום ולפינויים בשל תרחישים ביטחוניים. מה קרה בפועל?
"במשך שנים כתבו תוכניות ועשו תרגילים למלחמה, והכול קרס. התוכניות היו להלין אנשים במתנ"סים ובכיתות לימוד על מזרונים. איש לא נמצא בתנאים האלה. יש 180 אלף אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם, והם פונו לבתי מלון ולחדרי אירוח. חלק בחרו להשתמש בחלופה של תשלום ולמצוא לעצמם פתרונות. במקביל פעלנו למצוא פתרונות בחינוך וברווחה לתושבים שמפוזרים ב־187 מלונות ברחבי הארץ. זה מורכב וקשה, ואף פעם זה לא יהיה דומה לבית. המפונים שחוו את הטבח יצאו מטרגדיה אדירה וכאב ענק, ובית מלון הוא לא תחליף לבית. מנהלת תקומה קמה במהירות שיא, וזו עבודה שמצד אחד צריך לעשות אותה באופן מהיר כדי לבנות ולשקם את הקהילות, והיא גם רגישה מאוד מבחינה אנושית".
השר סמוטריץ' מדגיש שמהלכים רבים - בעיקר בסוגיות האזרחיות - נעשו בתיאום מלא ותוך יצירת הסכמות רחבות מצד האופוזיציה. "הצגתי תוכנית שהיה חשוב שתתקבל בהסכמה רחבה גם על ידי הארגונים במשק, המעסיקים, הקואליציה והאופוזיציה. סירבתי להביא אותה לממשלה לפני שתהיה הסכמה עם האופוזיציה - כי הדבר הכי חשוב היום הוא מרחב ההסכמה הלאומי. זה מתווה הרבה יותר גדול ומרחיב מהקורונה. הרחבנו את הפיצויים בדרום ליישובים עד 40 קילומטר מהגבול, כללנו בו בצפון יישובים ברמת הגולן ונקטנו פעולות רבות כדי לכלול יישובים שלא פונו. בעיות צפות כל הזמן, ואנחנו משתדלים לפתור אותן", הוא מוסיף ומדגיש: "הרי מצב כזה לא היה אף פעם. בדרך כלל במלחמות או בסבבים שהיו עד היום טיפלו בסוגיית הפיצוי רק אחרי המלחמה, ואנחנו שמנו את המתווה על השולחן בתוך שבוע וחצי".
שר האוצר מציין עוד סוגיות אזרחיות שבעבר לא טופלו תוך כדי לחימה. "משרתי המילואים תמיד מקבלים את התשלומים אחרי השירות. אנחנו הבנו את המצב והחלטנו שהם יקבלו בכל חודש את התשלום. נוסף על כך לכל מילואימניק הענקנו מענק של 1,100 שקלים, ו־2,000 שקלים למי שיש לו ילדים, כדי שהאישה לא תצטרך להיות טרודה. הגדלנו את תגמולי המילואים בתוך שלושה שבועות של חקיקה, אחרי שנים של זעקה, מ־215 שקלים ל־300 שקלים.
"המדיניות שלנו מרחיבה מאוד. אחרי שקו ההגנה הראשון של המדינה מול אזרחיה קרס ברמה הכי בסיסית של החיים והקיום - ולא היינו שם בעבור אנשים שבמשך עשרות שעות טבחו בהם, שחטו אותם והם נאלצו להתבצר בממ"דים - צריך לחזק את קו ההגנה השני, ובעיקר לבנות את האמון שנשבר. הלוחמים והמפקדים בונים מחדש את האמון ויביאו בעזרת ה' לניצחון גדול ולהשמדת חמאס בעזה - ואנחנו בונים את קו ההגנה השני בכלכלה ואומרים לאזרחי ישראל - יש מדינה והיא נותנת לכם מענה בעת צרה".
פקידים באוצר טענו שנעקפו לאחר שגיבשת צוות מצומצם שהוביל את המתווה הכלכלי שיוגש לממשלה.
"אני לא עוקף את הפקידים, ומי שמכיר אותי יודע שאני מעריך מאוד את אנשי המקצוע במשרד האוצר, שאיתם אני עובד היטב. בסופו של דבר האחריות היא על הכתפיים שלי. כבר בשבוע הראשון הבנתי את גודל האירוע ואת הנגזרות התקציביות שלו והחלטתי שננקוט מדיניות מרחיבה. לצערי, הרבה מאוד אנשי מקצוע בתוך משרד האוצר לא הצליחו להבין את גודל השעה ואת המצב. אם בשגרה משרד האוצר מתנהל בצורה מדודה מאוד - חשבתי שכאן נזדקק ליותר רוחב יד, גמישות ומהירות - תוך קיצור הבירוקרטיה. לכן בניתי צוות מצומצם יותר, שיצר את המדיניות שלי, וגם הוא מורכב מאנשי מקצוע במשרד. הממשלה חייבת לייצר לעצמה כלים במלחמה כדי לעבוד הרבה יותר מהר. לא יכול להיות שגם במלחמה כל הצעה תקציבית או מינוי דחוף עוברים את אותם תהליכים שבשגרה הם ממילא מכבידים ואיטיים מאוד".
"רשות הטרור הערבית הפועלת ביהודה ושומרון לא יכולה לשלוט בעזה"
השר סמוטריץ' הוא גם חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, והוא עוקב אחרי המהלכים הצבאיים והפעילות של צה"ל בעומק רצועת עזה למיגור חמאס. "יש בהירות מאוד טובה וחזקה - גם בדרג המדיני ובקבינט מקצה לקצה - וגם בדרג הצבאי, באשר למטרות המלחמה. כולם מסכימים שנדרשת השמדה מוחלטת של חמאס, כולל יכולות צבאיות ושלטוניות, והבנה שצה"ל חייב להיות בשליטה מלאה ברצועת עזה לאורך שנים - אפילו יותר ממה שיש לנו ביהודה ושומרון", הוא מציין.
"ברגע שיש הסכמה רחבה על הדבר הזה - וזה ברור לכולם מהדרג המדיני ועד החיילים בשטח - עובדים טוב, באגרסיביות, באופן חזק ועוצמתי. יש הישגים טובים מאוד, והדרך עדיין ארוכה. אחד הלקחים שמופקים בציבוריות הישראלית הוא שכל הקונספציה של מה שהתחיל באוסלו - עזה ויריחו תחילה - עכשיו אנחנו מתחילים להפוך את הגלגל - ועזה תחילה. לוקחים את האחריות על הביטחון שלנו, מבלי לסמוך על אחרים. האסימון נפל והבנו שאנחנו מדינה עם עורף אסטרטגי קטן, והתפיסה הזאת שאנחנו יכולים לשים גדרות וקירות סביבנו וטכנולוגיות - קרסה".
החזרת החטופים היא מטרה עליונה במלחמה הזאת?
"המלחמה חייבת להסתיים רק לאחר השמדת חמאס והחזרת כל החטופים. הערבות ההדדית היא חלק מערכי היסוד של העם היהודי, ואנחנו נביא כל חטוף מהמקום הכי נידח, ולא ננטוש אף אחד. המלחמה הזאת לא יכולה להסתיים מבלי שכל החטופים חוזרים לביתם".
מי צריך לשלוט ברצועת עזה ביום שאחרי?
"בוא נתחיל ממי לא. רשות הטרור הערבית הפועלת ביהודה ושומרון לא יכולה לשלוט בעזה", הוא מבהיר. "הנאצים של עזה הם אותם נאצים של יהודה ושומרון. לו היו בחירות היום ביהודה ושומרון, חמאס היה מנצח בנוק־אאוט, וזה אומר הרבה על האוכלוסייה המקומית. הלקח שלנו צריך להיות שאי אפשר לסמוך על אחרים. אנחנו לא יכולים לתת להם להמשיך להתעצם ולצבור כוחות שחס וחלילה ישמשו נגדנו. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שמה שקרה בכפר עזה יקרה בכפר סבא. אני לא רוצה כרגע לעסוק במה שיהיה אחרי, כי אנחנו עוסקים היום רק במה שבקונצנזוס של כל עם ישראל, וזה הצורך בהשמדת חמאס ובשליטה ביטחונית ישראלית ברצועת עזה לאורך הרבה שנים. בשאלת מה כן יהיה אפשר לדון לאחר שנדע את כל השלכות המלחמה. אנחנו אפילו עוד לא יודעים איך תיראה הרצועה ביום שאחרי. מוקדם עדיין לדון בניהול האזרחי. בינתיים אנחנו מעצבים את המציאות בעזה, וצריך לפעול גם באפיקים המדיניים בתחום הזה".
סמוטריץ' מתייחס גם להצעה שהעלו השבוע במשותף חברי הכנסת דני דנון מהליכוד ורם בן־ברק מיש עתיד - לדרוש מהעולם לקחת חלק בקבלת הפליטים מעזה לאחר המלחמה. "ישנה כמובן האפשרות, שכתבתי עליה ב־2018 והשבוע עלתה כיוזמה משותפת לקואליציה ולאופוזיציה, לפנות לקהילה הבין־לאומית ולמדינות המערב וערב כדי שישקמו את פליטי עזה אצלם. היום יש כשני מיליון אזרחים בעזה, שני שלישים מהם פליטים, להגדרתם, מ־1948, והם מוחזקים כבני ערובה לאורך 75 שנים בידי ארגוני הטרור בעוני, בצפיפות ובדלות. גורמים להם לחיות במסכנות ומחנכים אותם לזה שרק השמדת מדינת ישראל תיתן להם פתרון. לכן נולדה שם השנאה שראינו בשמחת תורה מתפרצת באכזריות נוראה. אם נצליח במהלך כזה, שכל אותן מדינות שתומכות כל כך בפלשתינים לאורך השנים יתמכו בהם באמת ולא רק כדי לנגח את מדינת ישראל, ויאפשרו מעבר לתחומיהן של אזרחי עזה כדי שיוכלו לחיות חיים טובים יותר - יהיה מצב אחר לגמרי".
אתה שומע את השיח, דווקא בקרב ציבור דתי, על חזרה להתיישבות יהודית בעזה לאחר המלחמה. נכון לדבר על זה בעת הזאת?
"לכולנו יש שאיפות וחלומות. כרגע אני חלק מהמנהיגות, וחייב לעסוק רק במה שבמרחבי ההסכמה הלאומית. אסור לנו להיכנס עכשיו לעניינים אחרים. גם בקבינט דרשתי שלא נעסוק ביום שאחרי - משום שזו סוגיה שתכניס אותנו למחלוקת בתוכנו, וייתכן שגם לוויכוח עם הקהילה הבין־לאומית - וכרגע אין לנו זמן לזה. לא נכון לעסוק בזה - ודאי לא מהפרספקטיבה שלי כשר בממשלה".
בעזה צה"ל פועל בכל הכוח. תושבי הצפון חוששים שהבעיה שלהם בגבול לא תיפתר במלחמה הזאת. מה הממשלה יכולה לומר להם?
"אני חושב שביטחונית לא נכון עכשיו שאתייחס לזה. רק אומר שבסופו של דבר אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות עם איומים בגבולותינו באף גזרה ולסמוך על העובדה שיש שם גדר". לשר סמוטריץ' יש גם מסר חשוב להעביר לאזרחים. "חשוב לי לחזק את עם ישראל ולבקש שיעסוק רק במה שמאחד. יהיה לנו עוד זמן לחשיבה, להפקת לקחים. אמרתי שאני מתחייב שאפיק את הלקחים ואעשה את חשבון הנפש של עצמי ואשתף את הציבור בכך בכל הכנות. זה יקרה אחרי המלחמה. כרגע צריך להתעסק רק במה שמחזק את העם ומאפשר לנו להתאחד סביבו - והרוח הזאת שתנצח בעורף - תנצח גם בשדה הקרב".
***