אל"מ במיל' ד"ר משה אלעד, מושל נפות בית לחם בג'נין בין תפקידיו הצבאיים וכיום מרצה בחוג למזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי, מתייחס לעסקת שחרור החטופים המסתמנת ולפרטנר שמולו ישראל מתנהלת, יחיא סינוואר.
לדבריו השאלה הראשונה שיש לתת עליה את הדעת היא השאלה אם בכוונת חמאס לקיים בכלל את חלקו בעסקה וזאת לנוכח ניסיון העבר של הפלשתינים בהפרות הסכמים והסכמות. להערכתו מאחר ויש לעסקה תומכים נוספים מעבר לישראל, כלומר מצרים, קטר וארה"ב, ומשום כך החמאס ימעט במשחקיו, אך לו הייתה רק ישראל מולו המשחקים והתרגילים בהם היה נוקט היו רבים לאין ערוך.
"כשאני אומר משחקים אני מתכוון גם למשיכת זמן. אנחנו מכירים את החבר'ה האלה ויודעים מהעבר שהם יכולים לא רק למשוך את העצבים אלא יותר מכך. למשל, בכל הפוגה אנחנו אמורים לשחרר מספר אסירים והם ישחררו לנו, ואז תהיה הפוגה של יום שלם, אבל פתאום יתברר שהם לא נתנו בדיוק את אותם אנשים שהיו ברשימה אלא אנשים אחרים ויטענו טענות טכניות. אצלנו הדרישה היא מהותית, אבל אצלם היא טכנית, ואז הם יתבכיינו מול הצד השלישי כדי לקבל עוד שעות הפוגה או ימי הפוגה".
"הרעיון שלהם הוא לעצור את המומנטום הישראלי, ולשם כך הם יעשו ככל שביכולתם כולל הארכת הפוגות על ידי הבטחת שחרור שלא יתבצע ועוד. הם לא יפרו באופן מוחלט אבל גם לא יתנו את מה שאנחנו מצפים לקבל", אומר אל"מ במיל' אלעד ומציין בלעג כי התקשה להאמין כששמע אתמול (שלישי) שיש מי שמדבר על כך שהחמאס יחליט לתת מרצונו יותר מכפי שנדרש. "באיזה סרט אנחנו נמצאים...".
"הם ישחקו עם ההפרות. אני ותיק הפרות הסכם אוסלו וזו אותה מנטאליות. הם הופכים את היוצרות. למשל, העובדה שמסתובבים שוטרים פלשתיניים בשטחי C עם נשק. זו הפרה, אבל הם טוענים שאנשי מג"ב לא איפשרו להם לעבור ב-B ולכן הם עוברים ב-C. תמיד אנחנו אשמים... גם כאן תמיד ינסו להאשים אותנו בכל דבר כדי למשוך זמן".
בדבריו רומז אלעד כי החמאס ינסו לבצע את המהלכים שהצליחו להם בעבר, בין השאר משום שהם חיים בתחושה שדבר לא השתנה מהימים ההם. דבריו אלה נשמעים כרמיזה לקלפים כלשהם שישראל מחזיקה בידיה ואינם ידועים לחמאס, ועל כך הוא ממשיך ואומר כי סינוואר מטבעו הוא אדם שאינו מאמין ואינו סומך גם על מקורביו. את המהלכים הוא רוצה לראות בעיניו מבלי להיסמך על דיווחים, ולכן ניתן להעריך שיבחר לצאת ממחבואו כדי לראות מנקודת תצפית כלשהי את קבלת האסירים וכשיראה את החורבן שמעל פני האדמה ברצועת עזה הוא עשוי לבחור במספר כיווני פעולה כשהראשון שבהם הוא הרצון לנקום ביתר שאת, או בחירה בצעד אחר לחלוטין.
על האפשרות הנוספת הזו אומר אלעד כי סינוואר אינו אדם שמניף דגל לבן או נכנע. מדור באדם שבתפקידו הראשוני בחמאס היה אחראי לטיפול במשתפי פעולה ובמי שסטה מחוקי האיסלאם וככזה התעלל והתעמר באופן אכזרי ביותר בקרבנותיו, "התיאורים היו מחרידים" ולמעשה "כל מה שנעשה בשבת השחורה נובע ממוחו הקודח והמופרע". כאדם שכזה "דגל לבן וכניעה לא יהיו. או שהוא ימות מפצצה של טיון או שימות מאש חיילינו שיגיעו אליו".
להערכתו של אלעד נקודת הסיום של חייו של סינוואר תהיה בחאן יונס, שם הוא נולד וגדל ולהערכתו והבנתו של אל"מ במיל' אלעד שם הוא גם מסתתר כעת,מתבצר עם אנשיו וממתין לכוחות צה"ל. האופציה של בריחה דרך אחת המנהרות לכיוון מצרים אינה קיימת עבורו.
לזאת מוסיף אלעד ומעיר כי האפשרות בה יוצע לו לנהוג כמעשה ערפאת בשנת 82' ולצאת עם מבחר מאנשיו למדינה רחוקה תהיה עבורו בתחתית האפשרויות, אם כי בצעד שכזה הוא ירוויח את המשך קיומו של ארגונו ואת האפשרות לשקם אותו בחו"ל, וכמו ערפאת להבטיח לעמו שיביא לשחרור פלשתין מחו"ל, משם ימשיך לתת הוראות לפעילות נגד ישראל, ובכך לכאורה ייחשב כגיבור.
מאחר ואופציית הבריחה לא קיימת עבור סינוואר והאפשרות של מעבר למדינה אחרת נראית רחוקה ואינה מתאימה לאישיותו, מות השאהיד היא האפשרות המועדפת עבורו.
לנוכח כל זאת אנחנו שואלים את אלעד אם היה נדרש לכך, מה הייתה עמדתו, האם היה תומך או מתנגד לעסקה על כל מורכבותה והשלכותיה, והוא משיב בשאלה "יש לך ברירה? אתה לוקח את מה שנותנים לך. עם לחץ המשפחות התקשורת והציבור, אפשר להגיד לאמריקאים ולקטרים שאו כולם או אף אחד? אני לא חושב שזה אפשרי".
האם העסקה מסכנת את אותם שיישארו מאחור? אלעד משוכנע שגם אותם שמיועדים לשחרור גם הם נתונים תחת סכנה. "אנחנו לא יודעים באיזה מצב הם יחזרו. הם יתנו לנו אינדיקציה לגבי מי שנשאר שם. הם לא יטפלו בחיילים בכפפות של משי כמו שאולי טיפלו בילדים ובזקנים שאין להם מה לעשות איתם. אני מקווה שאני טועה אבל מהיכרותי כל מי שחייל או חיילת יעבור שם שבעה מדורי גיהנום. חיים קלים הם לא יעשו להם".