שר המדע והחדשנות אופיר אקוניס מסביר בראיון לערוץ 7 מדוע החליט להצביע בעד אישור העסקה להחזרתם של חלק מהחטופים משבי חמאס בעזה.
מדובר, הוא אומר, ב"מחירים לא פשוטים בכלל. לעסקת חטופים ושבויים תמיד היה מחיר גבוה. כחברה ישראלית וכנציגי הציבור אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו חטוף או חטופה אחת שיישארו ברצועת עזה בתנאים בלתי אנושיים בכל פרמטר. זה היה מורכב וזו הייתה ישיבה נוקבת, יסודית מאוד, ובסופה התקבלה ההחלטה".
על מה שבסופו של יום הוביל להסכמתו לעסקה, דווקא כמי שמגיע מרקע אידיאולוגי ניצי, אומר השר אקוניס: "העובדה שהיה קונצנזוס רחב מאוד בין כל ראשי מערכת הביטחון שהופיעו פיזית לישיבת הממשלה, הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ והמל"ל תיכלל את המסקנות. הדבר הזה הביא אותי בשעת לילה מאוחרת, עוד לפני שעת ההצבעה, לתמוך בהצבעה. עסקה כזו היא תמיד קשה להכרעה, אבל מנהיגות נדרשת להכרעות דווקא ברגעים הקשים וברגעי משבר".
השר אקוניס דוחה מכל וכל את הטענה והחשש שמא משמעות ההפוגה תהיה הפסקת הלחימה וסיומה. "מסתבר שהשאלה הזו מטריה כמעט כל אזרח בישראל. המלחמה בעיצומה. זו הפוגה לצורך הוצאתם לשלום של החטופים והחטופות. אנחנו נחושים להמשיך במלחמה עד להשגת שני היעדים העיקריים שלה, מיטוט מוחלט וסילוק שלטון חמאס הצבאי והאזרחי מרצועת עזה, ואנחנו אפילו לא באמצע הדרך, והחזרת החטופים והחטופות".
על הלחץ הבינלאומי הצפוי להגיע ביום שלאחר מכן, אומר אקוניס כי ללחץ שכזה יש שתי זרועות עיקריות, האחת היא דרישת הפסקה למהלכים הצבאיים הישראליים ו"זה לא יקרה. נעמוד איתן כדי להמשיך כדי להגיע לתוצאות הרצויות", והזרוע השנייה תהיה לחץ בינלאומי אדיר על ישראל להסכים למתווה אותו מגדיר אקוניס כמתווה מסוכן שיעמיד בסכנה מוחלטת את שלמות הארץ, רעיון הקמת המדינה הפלסטינית.
לדבריו משמעות הלחץ האמריקאי בזירה המדינית של אחרי המלחמה אינה רק להבאת הרש"פ לעזה, אלא להקמתה של מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון. "כלומר לחזור לרעיון השגוי שמקדם מלחמות ולא שלום. לא מדובר בישות פלסטינית אלא במדינה פלסטינית", הוא מזהיר מהקמתה של מדינה שכזו בפאתי כפר סבא ורעננה ששלוחה שלה תהיה ברצועת עזה. "זה לא יקרה כל עוד הדבר תלוי בנו".
"יש בישראל כוחות התומכים בהקמת מדינה פלסטינית כתפיסת עולם. אנחנו צריכים להדוף בזירה הבינלאומית ובעיקר בארה"ב את הרעיון הזה. נעשה זאת בשכנוע. גם לידידות מותר שתהיינה מחלוקות, וכאן יש מחלוקת יסודית. אם בעתיד הרחוק תוקם ממשלה שהיסודות שלה תומכים בהקמת מדינה פלסטינית נמצא את עצמנו במצב שבו שילמנו מחיר כבד מאוד במלחמה בעזה, נפלו מיטב האנשים שלנו, ובסופו של דבר תוקם מדינה פלסטינית ביהודה שומרון וחבל עזה? את הדבר הזה לא נוכל לקבל. האתגר הבא שלנו הוא האתגר המדיני למניעת המדינה הפלסטינית. אני לא מעלה על דעתי שמישהו חושב שהכוחות שנלחמים עכשיו ברצועת עזה כדי לטהר אותה מהשלטון השטני הזה של חמאס, התוצאה תהיה הקמת מדינה פלסטינית ביהודה שומרון ורצועת עזה".
אם כן, מה יהיה ברצועת עזה ביום שאחרי? "ברור שחייבים להקים רצועת ביטחון שתעטוף את רצועת עזה במצפון הרצועה במקום שבו היו הישובים אלי סיני ניסנית ודוגית, במזרחה של הרצועה לכל האורך ובדרומה בציר פילדלפי שהיה חיץ שדרכו הועבר אמל"ח ללא הגבלה ושם שילמנו מחירים לא פשוטים כשהיינו שם אבל הדבר הזה מנע את הרצף הטריטוריאלי שדרכו נכנס אמל"ח בצורה בלתי נשלטת".
על השלכות המלחמה על הזירה הפוליטית והקריאה להתפטרותו של נתניהו, אומר אקוניס כי בבוקר השביעי באוקטובר הוא עצמו נשבע שכל עוד המלחמה מתנהלת הוא לא יעסוק בפוליטיקה וישאיר זאת לפרשנים והעיתונאים. "מה שקורה כעת הוא תהליך הפוך של התלכדות הציבוריות הישראלית ובמידה רבה מאוד זה בא לידי ביטוי בקיומה של הממשלה כפי שהיא. זה לא אומר שביום שאחרי הממשלה תישאר בהרכב הזה. זה תלוי בגורמים רבים, אבל האויב מסתכל ורואה דיונים ושאלות של גורמים שקוראים להדחתו של ראש ממשלה בזמן לחימה. אין דברים כאלה בעולם וגם לא היו מקרים כאלה. כאופוזיציה במלחמת לבנון השנייה סכרנו את פינו מכל עיסוק פוליטי. בבוא היום שאחרי הדיון הזה ייפתח. יש בציבור כעסים לגיטימיים ומובנים אבל יש גם תמיכה גדולה שאני שומע בציבורים גדולים שפחות באים לידי ביטוי בשיח הציבורי".