חבר הכנסת, השר והשגריר לשעבר, דני דנון, מציג תכנית בת חמישה שלבים ליום שאחרי המלחמה, ובראיון לערוץ 7 הוא מסביר את עיקריה של התכנית ואת חשיבות הדיון בה.
לדבריו ישראל אכן עסוקה בראש ובראשונה בהשגת יעדי המלחמה, הכרעת החמאס והשבת החטופים "אבל הקהילייה הבינלאומית רוצה לשמוע מה יהיה ביום שאחרי ומתחילה להפעיל לחץ, ולכן אני מציג תכנית שתפתח שיח שמבוסס על ביטחון ישראל ולא על המחשבות של מדינות העולם, שחלקן הזויות לגמרי".
הסעיף הראשון של תכנית דנון ליום שאחרי הוא "פירוז הרצועה. שלא יהיה נשק, לא טילים או רקטות ברצועה. מי שמסתובב עם נשק דינו מוות. ההגדרה פשוטה אבל לא קל לבצע ולכן ההכרעה הצבאית הכרחית. הסעיף השני נוגע לרצועת ביטחון של שלושה קילומטר לתוך הרצועה לכל אורך הגבול, וברצועה הזו אין כניסה לא לחקלאים ולא למפגינם או ילדים. מי שנכנס יורים בו. אין התקרבויות לגדר, לא יהיו ירי או בלונים".
הסעיף השלישי נוגע למעבר רפיח. "התברר לנו במהלך הלחימה שהמעבר הזה היה פרוץ מעל ומתחת לקרקע ונשק רב עבר במשאיות לאור יום בתסמונת הבקשיש המזרח תיכוני. כך עברו אלפי טון של אמצעי לחימה שהשתמשו בהם נגדנו. לכן אני מציע שבמעבר תהיה נוכחות של כוח בינלאומי כולל כוח ישראלי. חייבים עין ישראלית שתבחן כל משאית שנכנסת לרצועת עזה ולא להשאיר שום דבר לכוחות אחרים".
הסעיף הבא נוגע להגירה מרצון. "לשמחתי הרבה היום כבר מדינות ערב כמו מצרים וירדן מדברות על כך, אחרי שלפני חודש זה נחשב לדבר בלתי ישים. היום כבר מדברים על זה. אני חושב שזה יתרום לכלכלת עזה כי כשמאות אלפים יצאו לעבוד בחוץ הם יוכלו לשלוח כספים למשפחות שלהם. גם מבחינת קיימות קשה לשני מיליון איש לגור בשטח קטן כל כך ולכן הגירה מרצון היא הכרחית".
הסעיף האחרון "נוגע למיגור רוח הטרור ושיקום כלכלי. זה הולך יחד. אסור להשקיע שקל אחד אם לא מתחילים למגר את רוח הטרור בבתי ספר חדשים והתנערות מטרור והסתה בדומה למה שהיה בגרמניה של אחרי המלחמה. זה תהליך קשה וארוך אך הכרחי. אם יש שכונה שלא מתנערת מהטרור היא לא תקבל שקל לשיקום. תהיה הפרדה ברורה בין מי שמסתכל קדימה לבין מי שרוצה להמשיך לחיות באוהלים ולרכב על חמורים. אסור לשפוך כסף בצורה עיוורת כמו שנעשה עד היום".
לשאלתנו אם ניתן לסמוך על העולם שיעמוד בחלקו בתכנית שכזו, שאלה שמתחדדת לנוכח התנהלות הכוחות הרב לאומיים בדרום לבנון שנמלטו מאיומי חיזבאללה, אומר דנון כי אכן "העניין הביטחוני נשאר בידיים של ישראל. חופש פעולה מלא לשב"כ ולצה"ל כדי שנוכל לפעול באוויר בין וביבשה לנקות את העשבים שהשתרשו עמוק ברצועת עזה. עוד לפני שהעולם ישתכנע אני מקווה שהממשלה תשתכנע. אני מאמין שזה יקרה ולאחר מכן נדבר עם העולם ואחר כך נשאל אותם מה הם מציעים חוץ מהרעיון הלא ריאלי ולא מציאותי של הרש"פ. אנחנו מציגים עמדה חדשה שאפשר לדון בה ולקבוע לוחות זמנים, אבל הדבר האחרון שאנחנו רוצים מהוא שישפכו כסף על רצועת עזה בצורה עיוורת. ללא שליטה ובניה מחדש של מוסדות אזרחיים נמצא את עצמנו מול רשות טרור חדשה".
על יחסן של ירדן ומצרים לתכנית שכזו אומר דנון כי "הגישה צריכה להיות בהידברות. אנחנו לא מגרשים ולא מכריחים, אלא מציעים תמריצים כלכליים לעזתים שיעזבו וגם למדינות הקולטות. מדינות המפרץ קולטות מיליוני עובדים זרים מדי שנה מכל העולם וכך קורה בכל מקום בעולם. במספרים סבירים ובצורה מסודרת, ולא שהעזתים יפרצו את הגדר למצרים ומתקרבים לקהיר, אם העזתים מנהלים את האירוע בצורה מסודרת זה אפשרי. בנוסף מדינות העולם יכולות לקלוט כמה עזתים. מספיק שכל מדינה תקלוט עשרת אלפי עזתים וכבר נוציא מאות אלפים או יותר".
לדבריו מדובר גם בהגירה של משפחות צעירות וגם בעובדים שיהגרו. "יש מדינות כמו קנדה ויפן מעודדות הגירה לשטחן כי הן צריכות כוח אדם עובד צעיר. יש מדינות שמרשות רק לכוח עובד שמגיע לתקופה. זה לא חד משמעי, אבל אני רואה בעיני רוחי יציאה של משפחות צעירות ועובדים צעירים כפי שקרה ביהודה ושומרון כשמשפחות עזבו מרצונן".
על היעדר תכנית סדורה מצידה של הממשלה, אומר דנון כי "אנחנו ממוקדים במלחמה ובניצחון, אבל במקביל צריך להטות אוזן לקהילה הבינלאומית. לא להסכים איתם ולא להיענות ללוחות הזמנים שלהם, אבל לקיים שיח. אני מאמין שהממשלה תאמץ חלקים מהתכנית ותתחיל לדבר עם הקהילייה הבינלאומית. זה לא אומר שהכול יאומץ ויתחיל להתישם אבל תחילת השיח היא דבר נכון".
דנון, שכזכור הוביל את רעיון ההגירה מרצון יחד עם חבר הכנסת בן ברק מ'יש עתיד' מספר כי הוא "מקיים שיח עם גורמים שונים באופוזיציה. חלק מסכימים לחלקים מסוימים וחלק מתנגדים לחלק, אבל יש קונצנזוס לסעיפים וזה מבורך. אף אחד לא רוצה שההקרבה שהקרבנו יהיו לריק ונתמודד בעוד כמה שנים עם חמאס ברצועת עזה. לכן יש פתיחות לרעיונות הללו גם מגורמי אופוזיציה".
