ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, מספרת בראיון לערוץ 7 על התהליך המורכב אותו היא מובילה לניתוח מצבם הרפואי של החטופים והחטופות המוחזקים בשבי חמאס.
"מדובר בתהליך מורכב וקשה אבל אנחנו, חברי הועדה, מיחסים לו חשיבות מאוד גדולה", היא אומרת ומספרת כי לפני מספר שבועות הגיעה פנייה מטעם הצבא לרכז את המידע הרפואי אודות מצבם של החטופים ולתת מענה למשפחות החטופים.
על מנת להגיע למסקנות רפואיות צפו אנשי הוועדה בסרטונים הקשים על מנת לחוות דעה מקצועית באשר למצבם הרפואי של החטופים. "ברור שתהליך הקמת הועדה היה יחסית פשוט כי גם ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, וגם פרופ' עופר מרין, מנהל שערי צדק, התגייסו מיד, ושלושתנו יושבים בכל אחד מהדיונים, צופים בסרטונים שחלקם שודרו על ידי החמאס ברשתות החברתיות וחלקם הם תיעודים ממצלמות שונות כמו מצלמות אבטחה של קיבוצים, ומנתחים את הסרטים כדי לדעת מהן הפגיעות".
הצפייה המדוקדקת והקפדנים פריים אחר פריים של הסרטונים הקשים היא קשה עבור חברי הוועדה על אף שמדובר בשלושה רופאים שנחשפו למראות קשים בעבר, אך לא למראות קשים ברמה שכזו, אומרת ד"ר מזרחי. "באופן אישי בחרתי שלא לצפות בסרטים הקשים האלה מתוך הבנה שהם קשים מאוד לצפיה ועלולים לפגוע ביכולת שלי לתפקד כמו שנדרש. יחד עם זאת התגייסנו למשימה החשובה הזו ואנחנו רואים כל הזמן לנגד עינינו את המשפחות".
"אנחנו רוצים לתת למשפחות מידע נכון ומדויק ברמה המקצועית על סמך אותם סרטים. צפינו בכל סרטון יותר מפעם אחת, ניתחנו, הגדלנו את התמונות, ראינו איפה הפגיעות, חיפשנו כל דבר שיעזור לנו כדי לאושש סימני חיים, אם זה תנועות עפעפיים, תנועות נשימה, תנועות הגנה עצמית ורק באותם מקרים שכל חברי הוועדה ללא יוצא מהכלל קבעו שאין סימני חיים נאלצנו לקבוע שאותו אדם אינו בין החיים".
עוד מוסיפה ד"ר מזרחי ומציינת כי בחלק מהמקרים נעזרו חברי הוועדה בעדויותיהם של החטופים שהשתחררו על מנת לקבל הכרעה. המידע שהביאו איתם המשתחררים נוסף על המידע שהצטבר בפני הוועדה והיה להם לעזר.
"חשוב לציין שהראייה הייתה מאוד רחבה של הדברים ובנוסף הוספנו, בדומה לתהליך שקורה בצבא כבר שנים רבות, את חשיבות מעורבותם של רבנים, בעיקר כאשר יש מניעה של עגינות של נשים והדברים הגיעו לידיעתם של רבנים בראשותו של הראשון לציון שצפה בחומרים וקיבל את ההסברים ודן עם רבנים נוספים וקיבל החלטות זהות ותואמות לחלוטין להחלטות שלנו", אומרת ד"ר מזרחי וקובעת כי בכל מקרה של אזרחים כלל התהליך מעורבות של הרבנים. באשר לחיילים ההכרעה מונחת לפתחו של הרב הצבאי הראשי ואנשיו.
חלק קשה של המשימה הוא הליך ההודעה למשפחות המבקשות להיאחז בכל שביב תקווה. הליך זה, מספרת ד"ר מזרחי, נעשה על ידי צוותים הכוללים את אותם אנשי צבא המצויים בקשר עם המשפחות. "אין ספק שמדובר באירוע קשה ומורכב עבור המשפחות, אין ספק שהן זכאיות לקבל הסבר מלא, וכשהן מבקשות הן מקבלות אותו ואפילו חלק מהמשפחות ביקשו וצפו בחומרים. ההסברים שניתנים להם ניתנים בשקיפות מלאה על ידי הצבא בליווי רופאים שגויסו לטובת המשימה הזו, וכצפוי זו בשורה מרה ללא ספק. ניסינו לעשות את המיטב לטובת המשפחות מתוך אמונה שהתרת הספקות היא חשובה למשפחות הללו שתדענה מה מצב היקירים שלהם".
אתגר נוסף בפניו עמדה ד"ר מזרחי הוא אתגר קבלתם של החטופים שהשתחררו, ועל כך היא מספרת כיצד המדינה קיבלה את החטופים השבים בחיבוק גדול. "כל אחד מהגורמים השותפים הצטיין במשימה ועשה את המירב. בתי החולים נערכו הרבה מעבר לנדרש ונתנו מענה רפואי, נפשי מחבק אוהב וחם ומותאם למה שהמשפחות רצו ומה שהחטופים ביקשו בהשתדלות יוצאת דופן".
"כבר בשלבים הראשונים בבית החולים נבנה הקשר מול הקהילה כי הליווי בקהילה הוא הארוך והמתמשך והוא זה שמשמעותי לאורך שבועות. יצרנו קשר עם גורמים סוציאליים, גורמי רווחה, ביטוח לאומי, אחיות בקופות החולים ועוד. האחיות קיבלו את הרשימה ומונתה אחות שתלווה את השב והמשפחה במתן מענה מהיר לכל הצרכים הרפואיים שקיימים, ואנחנו ממשיכים ומלווים את התהליך כדי לוודא שהמקל הזה לא נופל וכל אחד מקבל את מה שמגיע לו והוא ראוי לו ונמשיך ללוות אותם לאורך שנים רבות דרך קופות החולים והטיפול הרפואי והנפשי והפסיכוסוציאלי באהבה ומסירות גדולה".
על מצבם של החטופים ששוחררו לא מרחיבה ד"ר מזרחי דברים מטבע הדברים, ומאיתנו, עם ישראל, היא מבקשת "סבלנות גדולה כלפי המשפחות האלה. לא להעמיס. לתת להם את הזמן שבו הם מכילים. בהרבה מקומות עוטפים אותם באהבה גדולה וחשוב שזו תהיה אהבה שלא יחושו שהיא מעיקה וחונקת. ברור לי שהכוונות טהורות וטובות אבל צריך לתת להם את הזמן ואת הפרטיות שלהם", היא אומרת ומדגישה גם את אחריות התקשורת בהיבט זה, "לא לגרום להם עומסים מיותרים ברמה הנפשית".