חבר הכנסת וסגן השר לשעבר אביר קארה, מנכ"ל הקרן למען העצמאים ויזם עסקי כיום, מספר בראיון לערוץ 7 על תופעה שמטרידה בעלי עסקים רבים בימים אלה. עורכי דין מנצלים פרצות בחוק על מנת לתבוע בעלי עסקים במה שהוא מגדיר כתביעות סחיטה ייצוגיות שהורסות את מטה לחמם.
"מדובר בתביעות סחיטה שהפכו למכת מדינה. יש קנוניה של קבוצת עורכי דין שמצאו מנגנון חוקי להוצאת כספים מבעלי עסקים על טעויות אזוטריות והפרות קטנות של החוק ובצורה נכלולית מגישים נגדם תביעות קנטרניות שהן רדיפה", אומר קארה.
דוגמא לדבריו מציג קארה את הסעיף בחוק הנגישות המחייב בעל עסק לפרסם באתר שלו את הצהרת הנגישות. משמעות הדברים, אומר קארה, היא שאין מדובר בתביעה ייצוגית על היעדר נגישות בעסק או באתר שלו, אלא באי פרסום ההצהרה בשל טעות או אי ידיעת החוק המחייב זאת. כלומר, יכול עסק להיות נגיש לעילא, אבל מאחר וההצהרה אינה מופיעה באתר, ימצא את עצמו בעל העסק נתון תחת תביעה ייצוגית שאינה מסתפקת בסכום סמלי של אלף או אלף וחמש מאות שקלים אלא בשלושה מיליון וחצי שקלים או יותר.
תביעה שכזו מסבכת מיידית את בעל העסק שמגלה שהבנק שלו קיבל אזהרה על הליך משפטי המתנהל נגדו בהיקפים של מיליונים ומאותו רגע הבנק "סוגר עליו,, כהגדרתו של קארה, ובעל העסק נכנס לסחרור וללחץ המחייב אותו להתמודד עם הליך משפטי ארוך או להיכנע לדרישת פיצוי.
עוד מוסיף קארה ומספר כי "עורכי הדין ראו כי טוב והתחילו להגיש תובענות בשיטת מצליח, והגיעו למסקנה שכדאי להם שבעל העסק יקבל ייצוג משפטי על ידי אחד מהקליקה, וכך נוצר קרטל כשאחד מהם מגיש תביעה וחבר שלו פונה לבעל העסק ומציע לו לייצג אותו בתשלום מסוים וכמי שיכול להסתדר מול אותו עורך דין בתשלום של 10 או 15 אלף שקלים והם כבר יסתדרו בפיצוי של שלושים אלף שקלים. הם יצרו מנגנון להוצאת כספים בצורה חוקית".
"הם לא מתכוונים לוותר ללא מאבק. הם יכפישו, יציגו את עצמם כמי שמייצגים בעלי מוגבלויות ויתארו את עצמם כקרבן, אבל החוק נתן כאן אפשרות לפעולה נכלולית ובזויה. במצב שבו רבים מבעלי העסקים שנפגעו בתביעות הקנטרניות הללו נמצאים במילואים, אנחנו בתקופה שבה כל עם ישראל מגויס ואותם עורכי דין עסוקים בלתפור את אותם בעלי עסקים, וברוב המקרים הם מתלבשים על העסקים הקטנים והבינוניים, כי הגדולים יכולים להתמודד משפטית. הם מנצלים את הידיעה שעסק קטן לא יכול להתמודד עם הוצאות של משרד עורך דין כדי להגיע אתו להסדר", אומר קארה.
מול התופעה אותה הוא מגדיר כבזויה מוביל קארה מאבק ציבורי כאשר שלושה יעדים ניצבים בפניו: "המטרה הראשונה היא שעסקים עד עשרים מיליון שקלים לא ניתן יהיה להגיש נגדם תובענות ייצוגיות, הדבר השני הוא לחייב עורכי דין להתריע בפני בעל העסק, ובנוסף, הדבר השלישי הוא לתת לבעל העסק שישים יום לתיקון, ואם לא יתקן ישלם 1500 שקלים".
על היקפה של התופעה הוא מסר כי "כל האירוע התחיל מ-2004-5. לפני שש שנים ראו שיש מכה כבדה של הגשת תובענו ולכן קבעו אגרה של עשרת אלפים שקלים לתובענה ייצוגית מה שהיווה מחסום, אבל בנשוא חוקי הנגישות אין אגרה, ועורכי הדין מצאו בזה פרצה שממנה הם יוכלו ליהנות והם מגישים טונות של תובענות ייצוגיות. על כל תובענה כזו יש עשרות מכתבי התראה שמזהירים שאם לא ישלם סכום כזה ואחר תוגש התביעה, כך שהרבה מאוד תיקים לא מגיעים לבית המשפט. הרבה בעלי עסקים נפגעו לא פעם אחת ולא פעם על ידי אותו עורך דין".
קארה מספר כי לעיתים אותו עורך דין בוחר לתבוע את אותו עסק על שני עניינים שונים, פעם אחת על עניין הצהרת הנגישות ופעם אחרת על סוגיה אחרת, הגדרת המבצעים באתר האינטרנט של העסק, והוא מסביר כי "היום מרבית בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מציינים באתר שלהם את המבצעים והם לא מודעים לכך שמבצע של יותר מ-35 ימים הוא לא מבצע והדבר נחשב להטעיית הצרכנים, מה שהופך אותם לחשופים לתביעה ייצוגית של 3.5-4 מיליון שקלים. להרבה בעלי עסקים אין יכולת לעדכן מבצעים ופרטים באתר שלהם באופן יומיומי, ובהרבה מקרים הם לא מכירים את החוק, ואותם עורכי הדין תובעים אותם פעם על נושא ההנגשה ופעם על הארכת מבצע. הם הופכים את בעלי העסקים ל"לקוחות" קבועים שמהם הם יכולים להוציא כספים".
לדבריו המאבק נגד התופעה מצריך בראש ובראשונה שיח ציבורי ובהמשך להגיע למהלך משפטי וחקיקתי. "אני מייצר מאבק עם 650 חברים ששותפים למאבק. אנחנו מייצרים כתבות וכותרות ובהמשך נביא את הדברים למחוקק. חברי כנסת וממשלות לא יעשו כלום אם זה לא מעניין את הציבור. עד שהציבור לא מתעורר ולא מנענע את הכיסאות בכנסת דברים לא יזוזו שם".