זמן לא רב לאחר תחילת המלחמה דחתה הכנסת בחקיקה את מועד הבחירות המקומיות מ־31 באוקטובר 2023 ל־30 בינואר 2024. אלא שהמלחמה התארכה והמועד המדובר יהיה גם הוא תוך כדי לחימה, כאשר עשרות מועמדים, אלפי אנשי צוות ועשרות אלפי בוחרים מגויסים ונמצאים גם כעת בלב הלחימה. עובדה זאת גררה דיון ציבורי נרחב באשר לנכונות ההחלטה לקיים את הבחירות ויהי מה.
דרישה לשחרר מועמדים ממילואים
"עם פרוץ המלחמה לא הסכמתי לדון בכך כי עוד היה זמן להידרש לסוגיה. בשבעה באוקטובר הייתי במקביל גם שר הבריאות, והיו בהחלט דברים דחופים יותר שעסקו בחיי אדם. יחד עם זאת, מיד כשהיה ניתן, היה צריך להידרש לכך והייתה הסכמה כוללת שהביאה חקיקה לכנסת", משחזר שר הפנים משה ארבל. "החקיקה הזאת הגיעה בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה, ונקבע שהבחירות לרשויות המקומיות יידחו ל־30 בינואר, ואם יידרש פרק זמן נוסף יהיה ניתן בתנאים מסוימים לדחות אותן לסוף פברואר".
השר ארבל הרחיב על הרציונל שמאחורי ההחלטה בוועדת הפנים בכנסת. "פניתי למל"ל בנושא ואף התקיים דיון בנוכחותי, וטענתי מראש שבגלל שאני איש פוליטי ברצוני להרחיק ממני את ההחלטה כגורם פוליטי, ואני מצפה מהם לקיים עבודת מטה רצינית, לתכלל אותה ולהגיש המלצות. הבהרתי שהמלצה מקצועית על ידכם תכובד על ידי ואותה נבצע", הוא סיפר. "אנשי המל"ל קיימו עבודת מטה והציגו בפניי עמדה שאומרת שיש יכולת לקיים את הבחירות ב־30 בינואר, חרף האתגרים. כמו כן, כ־15 אלף מזכירי קלפי שעברו ריענון מונחים בחומר ומכירים אותו, לכן עדיף לבצע את הבחירות באופן שיאפשר רצף שלטוני ויאפשר לרשויות המקומיות לתפקד. בהינתן שזו הייתה המלצתם, הודעתי ליושב ראש ועדת הפנים שאנחנו מתכוונים לעמוד על התאריך של ה־30 בינואר, מה שאומר שאנחנו לא צריכים שום חקיקה מיוחדת לשם כך".
כדי שמועמדים שהם חיילי מילואים יוכלו להשתחרר לקראת הבחירות, פנה השר ארבל גם לראש אכ"א. "בנוסף לעובדה שהיום פקודות המטכ"ל קובעות שמועמד לבחירות יכול להיות משוחרר, דרשנו שגם אלו שבצו 8 יוכלו להשתחרר לקראת ההתמודדות. במקביל קיימנו היערכות טכנית כפשוטו. לשמחתנו החומרים המודפסים לבחירות האלה הודפסו כבר לפני השבעה באוקטובר בדפוס בארי, כך שהתיקים והקלפיות מוכנים. נצטרך להוסיף קלפיות בצה"ל ולהאריך את ימי ההצבעה בצה"ל למען החיילים בשטח, כולל הצבת קלפיות באזורי לחימה. כעת הצוות ערוך לכך בצפון ובדרום", מדגיש השר.
"צריך לזכור שאנחנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית, ומדובר בחלק מהמבנה השלטוני של המדינה וצריך להימנע כמה שיותר מכך שחמאס יקבע לנו את לוחות הזמנים. השופט אליקים רובינשטיין אמר בזמן מבצע עופרת יצוקה כי דחייה בעת בחירות בשל פעולת האויב, רצוי להימנע ממנה ככל הניתן גם ברוח הנאמר במקרא 'פן תשמחנה בנות פלישתים', קרי, פן ייחס האויב לעצמו את שיבוש המרקם הדמוקרטי וזאת בעידן שדימויים גוברים בו על המציאות והופכים בעצמם מציאות". ארבל ממשיך ומסייג: "בוודאי שיש הבדל בין עופרת יצוקה להיום, אבל למרות ההבדל ובגלל ההבדל, הכנסת בהסכמה רחבה חוקקה חוק לדחיית הבחירות, אבל גם כשדוחים, צריך לעשות זאת במשורה ובזהירות המתבקשת. גורמי המקצוע האמונים על המשימה אומרים שצריך לבצע אותה".
האם מתקיים שיח עם השרים סמוטריץ' וסופר שמתנגדים למהלך?
"אנחנו מדברים כל יום, הם חברים שלי ואנחנו בקשר ובשיח מתמשך. אני לא אומר קבלו דעתי כי חלילה אני מבין יותר מאחרים, אלא חושב שבסופו של דבר כולנו אנשים פוליטיים ואני סבור שההחלטה הזאת צריכה להיות רחוקה מאיתנו. אנחנו צריכים לאמץ את דעת גורמי המקצוע. גורמי המקצוע הם צה"ל, השב"כ, המשטרה, המל"ל והמפקח על הבחירות - אלה הגורמים המקצועיים שאת עמדתם אנחנו צריכים לכבד", הוא אומר בהדגשה. "אם הם יציגו עמדה שונה, אני יודע לחזור בי. אני לא נאחז בקרנות המזבח. כרגע זו עמדתם וכרגע זה החוק. אני שומע ברשויות את כל הקולות, המתנגדים והתומכים, ואני יכול להבין את שניהם. אני יכול להבין את אלו שמבקשים רצף שלטוני של השלטון המקומי ויכולת לקדם תהליכים של תכנון ובנייה, חלוקת הכנסות וארנונה ועוד. מנגד, אני יכול להבין את אלו שהמציאות הזאת היא בלתי נסבלת בשבילם. לנהל קמפיין בזמן לחימה זה לא פשוט. באמת שכולם צודקים, גם אנחנו וגם חבריי לסיעות האחרות מחזיקים בדעות נכונות. אני חושב שהגורם שצריך להכריע הוא אנשי המקצוע. הם אלה שצריכים לבוא ולומר אם יש או אין מסוגלות".
לשר ארבל ברור כי מה שלא ייעשה, תהיה על כך מחלוקת ציבורית. "זו החלטה שתהיה שנויה במחלוקת מה שלא תעשה. גם דחיית הבחירות היא החלטה שנויה במחלוקת שפוגעת במרקם הדמוקרטי, מדובר גם במועמדים שיצטרכו להמשיך לממן קמפיין לתקופה ארוכה יותר ומעוד אלף ואחד סיבות, כמו מוסדות התכנון בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה שמתפקדות בקושי, דבר שמשפיע על מחירי הדיור. לכן אני אומר שבסוף השכל לא נמצא רק אצלי, תשועה ברוב יועץ. אני חושב שלהעביר חקיקה שלא בהסכמה רחבה זה דבר מאוד בעייתי, וגם את זה צריך לקחת בחשבון".
אחת הטענות העיקריות היא שלא מדובר רק במועמד עצמו אלא בכל הצוות ואנשי הקמפיין שלו שמגויסים.
"ברור, אנחנו במלחמה ואין כאן שום חוסר הבנה לחשיבותה, אבל בגלל זה אנחנו נשים את המדינה בהקפאה?" הוא תוהה. "נניח שלא היו נדחות הבחירות והיו נבחרים אותם המועמדים לראשות העיר, ובמקביל להיותם ראשי ערים הם היו מג"דים במילואים או כל תפקיד אחר, אז מה נגיד לעיר - שהיא לא תתנהל בינתיים? יש רגעים שאתה צריך לבחור בין שתי משימות חשובות. חשוב להמשיך לנהל את המדינה וחשוב להמשיך לשרת במילואים. לא סתם פקודות מטכ"ל פטרו את המועמדים ממילואים. גם אני רציתי כחבר כנסת לשרת במילואים עוד לפני המלחמה, ולא התאפשר לי כי לא נתנו לי. אני כיבדתי את זה, כי בסופו של דבר יש רגעים שצריך לבחור בין משימות חשובות. יש רגעים שהמנהיגות שלך עומדת למבחן וזה אחד מהם, כי צריך להכריע בשאלה הזאת".
בהזדמנות זו מעיר השר על מועמדים ש"מנהלים קמפיין על מדים" ומופיעים בסרטוני הבחירות שלהם כשהם לבושים במדי צה"ל. "אכ"א הוציא הנחיה ללוחמים שעל פי חוק הבחירות דרכי תעמולה, לא תיעשה תעמולה בצבא ההגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או רשימה כלשהי. כך צריך להיות. אני לא חושב שחלילה כל המועמדים עושים כך, אבל מי שעושה זאת צריך לשמור על קדושת המדים וקדושתו של צה"ל".
חברי כנסת מהציונות הדתית רמזו על כך שנקודת המוצא שלך כשר חרדי שהציבור שלו פחות משרת משפיעה על ההחלטות.
"אני לא עושה תחרות עם מפלגות אחרות. כמי שהיה סגן יושב ראש ועדת הבחירות בחמש מערכות בחירות, אני יכול לומר שעל פי כל פרמטר, בקולות החיילים ש"ס זוכה להיות מפלגה יותר ממובילה. שלא יספרו לי ימי מילואים, אני לא חושב שעשיתי פחות ימי מילואים מראשי סיעות אחרים, עם כל הכבוד וההערכה אליהם, בלי להזכיר שמות", הוא אומר בעקיצה.
מי שמצהיר מעל כל במה על תמיכתו בשר ארבל הוא ראש עיריית מודיעין ויושב ראש מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. "נבקש להבהיר את עמדתנו החד־משמעית: אין שום הצדקה לדחייה נוספת במצב הדברים הנוכחי. בימים האחרונים קיימנו שיחות עם כמה גורמים ביטחוניים, כולל מפקד פיקוד העורף האלוף רפי מילוא, שבהן הובהר חד־משמעית כי אין מניעה ביטחונית לקיים את הבחירות במועדן, בייחוד לאור החזרת מערכת החינוך לפעולה מלאה וקיום שגרת לימודים ליותר מ־90 אחוזים מתושבי מדינת ישראל והחזרת המשק לשגרת מלחמה מלאה המאפשרת משק פתוח לחלוטין", טוען ביבס. "דחיית הבחירות בחודש משמעותה שהרשויות המקומיות, שכבר חודשים מוגבלות מאוד בהפעלת המערכת המוניציפלית, ימשיכו להיות מוגבלות באיוש כוח אדם, במכרזים חיוניים לשעת חירום, בתוכניות שיקום וחוסן, בתכנון תקציבים, וכל זאת בתקופה הקריטית ביותר לתושבי המדינה שבה הטיפול בעורף מושתת על השלטון המקומי".
הראש נמצא בלחימה
מי שחולקת על דבריהם היא סיעת הציונות הדתית, שאף מנהלת קמפיין תקשורתי בעניין. חבר הכנסת צבי סוכות מסביר את עיקר ההתנגדות לקיום הבחירות בעת הזאת: "יותר מ־62 אחוזים מהמתמודדים בבחירות המוניציפליות מטעם הציונות הדתית נמצאים נכון להיום בשירות מילואים פעיל במסגרת המלחמה. זה נתון ייחודי למגזר שמשרת בצורה נרחבת כל כך. כמוהם רובו של המגזר אינו פנוי לעסוק כרגע בפוליטיקה מקומית. בני הציונות הדתית משרתים בחזית ובעורף, ואלו שאינם מגויסים נעים מניחום אבלים לעזרה למשפחות הפצועים והמפונים או עסוקים בחיזוק המורל והרוח הלאומית. למי בכלל יש ראש לעסוק עכשיו בפוליטיקה מקומית?" תוהה סוכות.
"נניח לעובדה שלמועמדים שמשרתים כעת במילואים אין כרגע את היכולת הטכנית לנהל מטה בחירות במסגרת שירות המילואים, לא להם ולא לאנשי המטות שלהם שמגויסים גם הם. גם לו הייתה להם היכולת הטכנית לכך, הראש שלהם נמצא לחלוטין בלחימה ובחברים שלוחמים יחד איתם כתף אל כתף. אנחנו נמצאים בתוך מרחב לחימה מהקשים שידעה מדינת ישראל. הדבר החשוב ביותר להמשך הצלחת הלחימה הוא רוח הלכידות בעם. מישהו ראה פעם קמפיין בחירות מאחד ומלכד? לצערנו, למרות שהציונות הדתית משתדלת להיות עניינית, קמפיין בחירות אינו תלוי רק בהתנהלות שלנו. מטבע הדברים במדינת ישראל קמפיינים פוליטיים מובילים לפגיעה באחדות ובלכידות שנחוצות לנו כל כך היום".
חבר הכנסת סוכות תוהה על הסיבות של מי שמתעקשים לא לדחות את הבחירות. "מה בעצם דחוף? אני מבין שיש עובדים שיצאו לחל"ת כדי להתמודד בבחירות או הוציאו הוצאות ארוכות טווח ולהניע קמפיין מחדש זה קשה. אבל חייבים לזכור שזה באמת כסף קטן לעומת שאר הוצאות המלחמה והחובה לאפשר למשרתי המילואים לבחור ולהיבחר בצורה נורמלית. זה באמת כסף קטן מאוד בשביל הלכידות החברתית שנחוצה כל כך בימים הללו. יש מועמדים שבשונה מהציונות הדתית דווקא המלחמה ואחוז המשרתים והמתנדבים מתוך המצביעים שלהם נמוך יחסית, מה שמעניק להם יתרון יחסי. רובם המוחלט מבין שבשעה כזאת זה חשבון שאסור לעשות. בלתי נתפס בעיניי שישנם מועמדים שמנסים בציניות להפעיל לחצים פוליטיים אדירים כדי לקיים את הבחירות דווקא בזמן לחימה", הוא קובל. "גם התירוצים בדבר ההליך החוקי הנחוץ לדחייה רחוקים מלהיות אמיתיים. ברגע שראשי המפלגות יחליטו על כך אפשר לקדם במהירות גם חקיקה וגם את אישור שני שלישים מוועדת הפנים של הכנסת. כל מה שצריך זה להבין את גודל השעה ולהתנהל בהתאם בלי חשבונות ציניים קטנים שדופקים דווקא את המשרתים".
הוויכוח אינו מסתכם בזירה הפוליטית בכנסת בלבד, וגם מתמודדים רבים מבקשים לדחות את הבחירות. "לקיים בחירות בתאריך שנקבע על ידי שר הפנים זה ניתוק מוחלט ממה שקורה בחודשיים האחרונים. בזמן כזה שחיילי צה"ל מוסרים את נפשם בחיסול החמאס ושחרור החטופים, תושבי הדרום והצפון נמצאים במלונות ובדיור זמני, עשרות אלפי משפחות מלוות בתפילה את בני המשפחה שמגויסים, בכל יום מתקיימות לצערנו לוויות של חיילים הי"ד - איך אפשר בזמן כזה לנהל קמפיין בחירות? למי יש ראש לזה? לאיזה אזרח יש קשב? בנוסף לכך, מאות מועמדים מגויסים למלחמה. איך אפשר לקרוע אותם בהחלטה האם להמשיך להילחם או לפרוש ולהתעסק בפוליטיקה? אני לא חושב שיש כאן עניין של ימין או שמאל, יש כאן שכל ישר", אומר מנחם גנדל, חבר מועצת העיר נוף הגליל, שמוביל את הרשימה התורנית המאוחדת ח"י למועצת העיר.
"הדבר הנכון הוא להעביר חוק חדש שדוחה את הבחירות לחודש או שלושה חודשים לאחר סיום הלחימה או שחרור רוב חיילי המילואים – אשר מסמן על סיום השלב העיקרי בלחימה. כמובן, כל זה נוסף לכך שברוך ה' רוב עם ישראל מאוחד, וברור שקמפיינים יציפו מחדש חלק מהמראות ומהביטויים שראינו לפני שמחת תורה. קיום הבחירות עכשיו פוגע בחיילים, במשפחות השכולות ובמשפחות החטופים, ואני מקווה ששרים וחברי כנסת נוספים יצטרפו לקריאה ולמאבק הצודק והחשוב שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדחייתן. נראה לי לא הגיוני שבזמן שאנחנו מחבקים את משפחות המגויסים וכמובן גם את החיילים שבחזית נעזוב את זה ונתעסק בפוליטיקה".
חלק מהמתמודדים הם כאמור משרתי מילואים פעילים, שניהול קמפיין בחירות הוא דבר מורכב עד כדי לא אפשרי מבחינתם. ליאור איובי, שותף בפרויקט לווייני במחלקה לאסטרופיזיקה במכון ויצמן, מתמודד לראשות המועצה האזורית שפיר ובמקביל משרת כיום במילואים כמנהל לחימת תקשוב באחד מבסיסי חיל האוויר. איובי, סגן אלוף במילואים, כיהן כמפקד גדוד התקשוב של חיל האוויר האחראי על מערכות תקשוב במסגרות כמו כיפת ברזל, כך שהחיבור שלו לצבא בזמן מלחמה עמוק ביותר.
בשביל איובי, בחירות מוניציפליות בעוד חודש וחצי הן דבר בלתי אפשרי. "מהשבעה באוקטובר נעצר קמפיין הבחירות, עצרנו את האתרים והדפים הממומנים, רבים מאנשי הקמפיין גויסו למילואים, מאות מחבריי ותומכיי ביישובים השונים גויסו למילואים, כולם ממוקדי מטרה לנצח את האויב המר. החלטת שר הפנים, על אף שעוגנה בחוק, תפסה אותי די בהפתעה בשירות מילואים פעיל, כי פרט לבעייתיות של הובלת קמפיין, חיבור של השותפים, העברת מסרים וכל המשתמע מכך - עשרות רבות מתומכיי מגויסים, משפחות שלמות ילדיהן בעזה, הציבור בכללותו עסוק וטרוד בדאגה לשלום יקיריו וממצב הלחימה השוטף, אשר כרוך לצערנו בבשורות קשות על הרוגים ופצועים. הציבור נמצא במצב מנטלי אחר של מלחמה, דאגה ושבר. באופן פרטני במועצה האזורית שפיר נרצחו חמישה צעירים ביום שמחת תורה, רב סרן משה ידידיה לייטר הי"ד נפל בקרב, ועוד כמה חיילים נפצעו. הפצע עוד מדמם", הוא מתאר את המצב המורכב. "כאיש מילואים שהוא מתמודד יחיד מול ראש מועצה מכהן, שהמשיך את הפרסומים באופן שוטף, ההחלטה פוגעת ישירות בשוויוניות, בזכות לבחור ולהיבחר ולפעול מול הציבור בזמן ראוי וסביר".
איובי מבקש דחייה סבירה של הבחירות. "ישנן הערכות די סבירות לסיום הלחימה במסגרת זמנים קרובה, ובהנחה שאז ישוחררו רוב אנשי המילואים, דחייה לפברואר או מרץ תעניק זמן מתאים גם תודעתית בציבור, גם מנטלית, ובעיקר תסייע לכולם להגיע ליום הבחירות בלב שלם ועם אחוזי הצבעה גבוהים. כיום הבחירות לא מעניינות אף אחד. תנו לי להביא את יכולותיי ומשנתי באופן איכותי, ובעזרת השם לנצח מתוך ידיעה שלא היה שום גורם חיצוני שפגם בתהליך. הקשבה לציבור ודחייה מינימלית לא תזיק ואף תועיל לכולם. בעזרת ה׳ ננצח את האויבים בכל הזירות ונתפנה לשרת את הציבור מתוך תחושת שליחות, ערכים ועשייה ברוכה".
***