במלאת שלושים לנפילתו של החייל איתן דב רוזנצוויג ז"ל, פורסם היום (חמישי) קטע מניחום האבלים שערך ראש הישיבה החסידי ורב קהילת הפורשים מגור הרב שאול אלתר, בביתה של המשפחה בעת השבעה.
איתן דב הי"ד נחשב למקורב לראש הישיבה ואף נהג להגיע בקביעות ל'טישים' שנערכים בבית מדרשו בירושלים. הרב הגדיר אותו "מבקש" - הגדרה הרומזת על אדם המחפש להתעלות ברוחניות.
"הוא תמיד שאף להגיע ליותר", אמר ראש הישיבה והצביע על השילוב שהורכב מניגודים, כביכול, באישיותו של איתן. "מחד היה צייר אמן שציוריו זכו לפרסום, ומאידך תבע מעצמו עוד ועוד והוא שאף להגיע לגבהים רוחניים".
"איך מתנחמים?" שאל ראש הישיבה, והשיב כי יש ללמוד מדוד המלך, שכאשר מת בנו הרי שקודם לכן התפלל והפציר, אך מששמע שמת קם והתנער מכאבו. כששאלוהו לסיבת הדבר, ענה: "אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי".
"השאלה ששאלו אותו היתה שאלה רגשית", הסביר ראש הישיבה, "אך הוא ענה תשובה לוגית. ומה ההסבר? אלא שזה בדיוק ההסבר: כולנו הולכים לשם. כולנו בסופו של דבר נגיע למעלה. איתן דב הספיק מהר יותר והוא השלים נפשו לאלוקיו. וכשיודעים זאת – ההתמודדות עם האבל קלה יותר".
דודו של המנוח אמר לראש הישיבה בעת הניחום כי "ברכת 'הטוב והמטיב' חוברה בידי חכמי יבנה, על שנתנו הרוגי ביתר לקבורה. וזהו רמז לדורות: על אף שב'יבנה' חלקו בעוז על שיטת 'ביתר', אך משלא ניתנו לקבורה הדבר הטריד אותם והם לא נחו עד שתקנו את הברכה לאחר שנתנו לקבורה. וזהו רמז על קשר הדם שבין כל חלקי עם ישראל".