ח"כ לשעבר משה פייגלין הודיע בימים האחרונים כי החליט, פעם נוספת, לפרוש משורות הליכוד והסיבה המרכזית לכך היא התנהלות ההנהגה הישראלית בכלל והעומד בראשה, בנימין נתניהו בפרט, בזמן המלחמה נגד חמאס בעזה.
"זו לא רק תחושת תסכול, אלא תחושת אחריות", הוא מסביר את הצעד שנקט בראיון באולפן ערוץ 7. "כשהשר גלנט אמר שיחזירו את התושבים לעוטף עזה זו הייתה בעצם הכרזה רשמית על תבוסה. כאן, מבחינתי, כלו כל הקיצין. אני לא יכול להיות חלק ממפלגת שלטון שנושאת באחריות לדבר הזה".
"הייתה לי תקווה גדולה, שבעקבות יישור ההדורים ביני לבין נתניהו, אחרי שנים ארוכות שביקרתי אותו ונלחמתי בו מתוך הליכוד, תהיה לי השפעה לפחות ברגעי אמת כאלה. הגעתי למסקנה שתקנתו היא שבירתו ואין מה לעשות. יש אנשים טובים בליכוד, אבל הכיוון לא ישתנה. זאת מפלגה שלמה שהתודעה שלה כבר טבולה לחלוטין בתוך השקר הזה של אוסלו והיא לעולם לא תצא מזה", מוסיף פייגלין.
הביקורת שהוא מטיח בממשלה ובדרג הפיקודי בצבא חריפות מאוד. "נתניהו לוקח את האירוע המזעזע ביותר שחווינו מאז קום המדינה, ללא ספק, את 'שואת העוטף' , לא אל הניצחון אלא לדרך שתחזיר אותנו אל מסלול הסבבים ואל תודעת אוסלו".
לטענת פייגלין "המלחמה פה היא מלחמה לאומית שמטרתה היא ניצחון. כל דבר שמסיט אותך בפסיק מהניצחון הזה - אתה דוחק הצידה. כשנתניהו הכריז ביום הראשון שאנחנו במלחמה, הבנתי שאנחנו בכל דבר חוץ ממלחמה. אנחנו בתוך סביב משודרג, שאותם גנרלים שכשלו מנהלים אותו, אותם רמטכ"לים לשעבר שריסקו את הצבא וניטרלו את כל יכולותיו האסטרטגיות כשקיצצו למעלה ממחצית כוחות היבשה הם אלה שצורפו לקבינט המלחמה המצומצם. אנשי המחדל הם מי שמנהלים את האסטרטגיה וגם את המערכה הצבאית על פי אותן תפיסות שהובילו לאסון הזה".
"צריך להיות כאן ניצחון חד משמעי ומוחץ. וניצחון זה לא מיטוט ולא חירטוט - אלא זריקת כל הכללים הישנים החוצה. ניצחון מוחץ וכואב שמשמעותו היא שלושה דברים: כיבוש, גירוש והתיישבות", הוא מדגיש.
לדבריו, "אין דבר כזה מיטוט החמאס. כמו שלא היתה לצ'רציל מטרה של מיטוט המפלגה הנאצית. הוא אמר שאין גרמני חף מפשע והשמיד את כל דרזדן. האמריקאים לא חיפשו מסדרון הומניטרי להירושימה ולנגסקי אלא שרפו את כולם. אבל אצלנו רונן צור וחבריו הצליחו המוקד מניצחון לחטופים - בלי ששמנו לב. כמו בסיפור גלעד שליט משרדי פרסום מנהלים את נתניהו".
לשאלה אם היה מוותר על השבת החטופים באופן שבו הוחזרו לישראל עונה הח"כ לשעבר: "שאף אחד לא יחשוב לרגע שלי, או או לכל אחד אחר שחושב לאומית ולא רק אינדיבידואלית, אכפת מהחטופים פחות מכל אחד אחר. אנחנו, הציבור המאמין, האידיאולוגי, שנושא על שכמו את משא המלחמה הזאת באחוזים פנומנליים יותר מכל צד אחר באוכלוסייה, שממלא עכשיו שורה אחר שורה בהר הרצל. שאף אחד לא יספר לנו למי אכפת יותר ולמי פחות".
"אני כמדינה וכהנהגה, צריך לחשוב עכשיו רק על דבר אחד, איך אני מונע את החטופים הבאים. ניצחון מוחץ ומרתיע ומזעזע, שאחריו אין חשק לשום מחבל לחטוף ישראלי או יהודי, חייל או אזרח, בכל מקום בעולם. שאחריו ברור שהמחיר על האכזריות הוא עוד שטח שאתה מאבד. ניצחון שיותיר הרתעה של כל המעגלים עד לאיראנים. אם לאחר הניצחון או בעקבותיו אתה יכול לשחרר חטופים, ללא עצירת תנופת הקרב ובלי לעכב במילימטר את השגת הניצחון, כמובן שתעשה את זה".
הרי בשביל שחרורו של גלעד שליט, שחררנו את כל הנהגת חמאס הנוכחית וקיבלנו את ה-7 באוקטובר", הוא מזכיר ותוהה: "מה נקבל עכשיו תמורת התבוסה?".
"אנחנו שומעים עכשיו את שר הביטחון, גלנט, מודיע שהוא הולך להחזיר את תושבי עוטף עזה. מה שחמאס איבד הוא יקבל פי 3 בשביל שיקום עזה. מבחינת סינוואר זה בדיוק הניצחון שבו רצה. החורבות שאנו רואים בעזה - יכולות להפוך לסמל של הניצחון הפלסטיני - ולשם נתניהו לוקח את זה", מאשים פייגלין.
ללוחמים בשדה הקרב אין לו כלל טענות. "צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין גבורת הלוחמים, איכות הלחימה, הגבורה המופלאה וההקרבה, שכמוה לא ראינו מ-1948. כל דור וגיבוריו המופלאים והדור הזה עולה על כולם. במובן הטקטי אין לי שום ביקורת. במובן האסטרטגי, כלומר בדרך שבו העסק מנוהל על ידי ההנהגה הצבאית, הביטחונית והפוליטית, הולכים לקחת את הקורבן שהקרבנו ולהפוך את ההישגים המדהימים בשטח - לתבוסה".
באחד הפודקסטים שלו קרא פייגלין לחיילים שלא להקשיב לפקודות מסויימת וכעת הוא נדרש להסביר את הדברים. "אני חושב שעל אף שהמלחמה מנוהלת לא נכון, כפי שהזהרתי מן הרגע הראשון, חיילים חייבים להתגייס, חייבים להילחם. אני אומר בשיברון לב. כאשר לא משטחים ולא מבצעים את מה שבוצע בשלב הראשון. כאשר ביד אחת נותנים להם את הדלק שמאפשר לנשום בתוך המנהרות וביחד השנייה שולחים חיילים למלחמה הזו, כאשר שולחים אותם אל יעדים לא מרוככים כמו שצריך וטייסים מבזבזים זמן יקר בשאלות מהאוויר אם יש או אין בלתי מעורבים, יש חשק לומר לחיילים - תעזבו את זה. אבל אנחנו לא יכולים לעשות דבר שכזה. כי יש לנו אחריות. אנחנו ציבור אחראי".
"אבל כאשר הפקודות מתחילות להיות פוליטיות כמו 'תמחקו את הגרפיטי', פקודה שמסכנת את חייך בלי שום קשר לניסיון להשיג את התוצאה. ללכת להביא מים או דלק לאוכלוסיית האויב תוך שאתה חשוף לאש - עד כאן. חיילים צריכים להתחיל להבין שיש לנו עסק עם הנהגה שמשועבדת לחלוטין לתודעת אוסלו. מדובר בהנהגה שלא יכולה מהותית לנהוג אחרת - כולל נתניהו. כל כולה טבולה באוסלו. אם היו הופכים את כל השולחנות ומשנים את כל הכללים, כל ההנהגה של מדינת ישראל צריכה ללכת הביתה. זה מה שמחזיק אותם בשלטון".
הוא מודה שאינו מאמין לראש הממשלה נתניהו כשהוא זועק נגד הרשות הפלסטינית ומעורבות בעזה. "אני חושב שאין משמעות להבל פיו. אין משמעות למילה היוצאת מפיו של נתניהו. שום משמעות. יש לנו ניסיון של 30 שנים".
לדעתו הימין הוא זה ש"תחזק את אוסלו" אחרי השמאל אותו פייגלין מאשים באחריות ישירה למצב הנוכחי. "יש שני אנשים שחיים בינינו שאחראים ישירות לטבח בדרום ולמלחמה בצפון ולכל המפונים מהיישובים - האחד הוא יוסי ביילין - אולי הדמות הכי מזוהה עם הסכמי אוסלו. הוא האיש שהסיג את צה"ל מעזה מאותם מקומות שעכשיו חיילי צה"ל מוסרים את נפשם כדי לכבוש אותם מחדש".
"בצפון מי אשם? מי הסיג את צה"ל מלבנון בשנת 2000? אהוד ברק. אף אחד לא אומר את הדברים הללו. כי אנחנו בחרנו בבנימין נתניהו שב-1996 רץ וחיבק את ערפאת ותחזק את אוסלו עד היום".
לדעתו הרעיון של קיום רצועת ביטחון בעזה שבה תהיה שליטה מקומית אך ישראל תפעל ביטחונית כשתידרש - הוא מיותר. "זה קשקוש. זו עוד אחת מהדרכים לברוח אל התודעה הישנה. הרי הייתה לנו רצועת ביטחון גם בלבנון ואף עמוקה יותר וזה לא עבד. כאשר חיילינו יטווחו בתוך אותה רצועת ביטחון וחיילים ייהרגו בכל יום, יקום ארגון כמו 'ארבע אמהות' ויקום מישהו בערוצי התקשורת ויגיד שצריך לסגת ושצה"ל ידע להגן על האזרחים מהגבול".
אחרי שהשמיע את כל מה שלדידו גרוע נשאל פייגלין מה כן צריך לעשות כדי לנצח את חמאס. "צריך כיבוש, גירוש והתיישבות. צריך לעמוד בלחץ ולגמור את הסיפור. כשאתה נלחם כדי לנצח ולא כדי לתחזק סבב, אתה גומר את הסיפור בכמה ימים כפי שעשית ב-1967. אם אינך מסוגל להתמודד - לך הביתה. נדרשת מנהיגות אמונית שמשוחררת לחלוטין מהתודעות הישנות, שתיקח את ישראל לדרך חדשה לחלוטין לנוכח החזון והבשורה של עם ישראל. דרך שמשוחררת מאוסלו, דרך שפונה ישירות אל העם ומציעה לו כיוון חדש. ואם לא תקום לנו מנהיגות שכזו, יקרו דברים קשים. מה שראינו ב-7 לאוקטובר יהיה רק הפרומו".