במסגרת המחקר שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת המדעי JAMA Neurology בדקו חוקרים מאוניברסיטאות אקסטר ומאסטריכט מהם הגורמים העלולים להשפיע על הסיכון של בני אדם ללקות בדמנציה מוקדמת.
המחקר העלה 15 גורמים כאלו, לרבות גורמים גנטיים, אורח חיים וסביבתיים, תזונה ועוד. "דמנציה מוקדמת" היא ירידה ביכולת הקוגניטיבית המופיעה כבר בגיל 30. על פי ההערכות ברחבי העולם ישנם 4 מיליון בני אדם בגילאי 30 עד 64 הסובלים מדמנציה מוקדמת.
המחקר כלל 356 אלף בני אדם שנרשמו ל"ביו בנק" הבריטי לצורך מחקרים בריאותיים. החוקרים לקחו דגימות רוק, דם ושתן וכן ביצעו מדידות נוספות ולאחר מכן השוו בין הנתונים בקרב אלו שסבלו מדמנציה מוקדמת לאנשים שלא לקו במחלה.
הם טוענים כי מצאו 15 גורמים עיקריים העלולים להוביל לדמנציה מוקדמת ולאחר מכן להתפתחות המחלה, כאשר בין הגורמים העיקריים ניתן למצוא שימוש מופרז באלכוהול, סוכרת, דיכאון, בדידות חברתית, ליקויי שמיעה, רמות נמוכות של ויטמין די, יתר לחץ דם אורתוסטטי, מצב שבו אדם עומד ולוקה בסחרחורת כאשר לחץ הדם יורד, מצב סוציו-אקונומי נמוך, מתח כרוני ועוד.
סבסטיאן קוהלר, פרופסור לנוירואפידמיולוגיה באוניברסיטת מאסטריכט ואחד החוקרים הראשיים מאחורי המחקר החדש, אמר כי "כבר ידענו ממחקרים קודמים על אנשים שמפתחים דמנציה בגיל מבוגר יותר כי יש שורה של גורמי סיכון הניתנים לשינוי. בנוסף לגורמים הפיזיים גם לבריאות הנפשית יש תפקיד חשוב, כולל הימנעות ממתח כרוני, בדידות ודיכאון. העובדה שזה ניכר גם בדמנציה מוקדמת הפתיעה אותי, והיא עשויה להציע הזדמנויות להפחית את הסיכון גם בקבוצה הזו".
ד"ר ג'ניס רנסון, עמיתת מחקר בכירה באוניברסיטת אקסטר, אמרה כי "המחקר פורץ דרך בכך שניתן להפחית את הסיכון לדמנציה מוקדמת".
החוקר הראשי במחקר החדש, חוקר פסיכיאטריה ונוירופסיכולוגיה באוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, סטיבי הנדריקס, הוסיף כי "ישנן מספר פעולות שאנשים יכולים לנקוט כדי להפחית את הסיכון שלהם לדמנציה מוקדמת, כולל הימנעות מעישון ושמירה על תזונה בריאה. תהיו סקרנים, למדו דברים חדשים, השקיעו זמן בתחביב, הישארו מעורבים ופעילים חברתית על ידי ביקור חברים ומשפחות או יציאה למפגשים חברתיים. התאמנו באופן קבוע, כל רמות הפעילות הגופנית עובדות, מהליכה ועד לפעילות גופנית נמרצת".