בקרוב תעזוב נושאת המטוסים האמריקאית 'פורד' יחד עם צוותה והספינות המתלוות אליה את האזור. כך החליט הממשל האמריקאי.
שוחחנו עם פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל-ארה"ב על משמעות האירוע ועל יחסי ישראל ארה"ב על רקע התמשכות המלחמה, התכניות האמריקאיות ליום שאחריה ולקראת אפשרות של מלחמה בצפון.
"האמריקאים לא נתנו הסבר עד כה להחזרת נושאת המטוסים וגם עדיין אין אישור רשמי לכך", מציין פרופ' גלבוע בפתח דבריו ומוסיף כי בהחלט יתכן שמאחורי ההחלטה לא עומד שיקול אסטרטגי אלא צורך טכני של נושאת המטוסים לעבור עבודות תחזוק וריענון.
"האמריקאים אומרים שיש להם הרבה כוחות באזור ושיש להם נושאת מטוסים נוספת בים האדום, אייזנהאור", מזכיר פרופ' גלבוע המציין כי באזור זה של המאבק מול החותים הפעילות האמריקאית דווקא עולה מדרגה בשיתוף פעולה עם בריטניה ומדינות נוספות. זאת בשל החשש הכבד מפגיעה בסחר העולמי ובכלכלה האירופית שתיפגע במידה ויעלה בידי החותים לעצור את תנועת השיט בתעלת סואץ.
פרופ' גלבוע מציין בדבריו כי "האמריקאים מאוד לא מעוניינים בהרחבת הזירה המלחמתית, ויכול להיות שהם הגיעו למסקנה שהסיכוי לפתרון דיפלומטי בלבנון קטן ולא יהיה מנוס מתקיפה ישראלית", ומשום כך הם בוחרים להוציא את נושאת המטוסים שלהם מהזירה".
בהמשך דבריו מסביר גלבוע כי את נושאת המטוסים שלח ביידן לאחר ששיגר אזהרה לאיראנים ובני בריתם מלפעול נגד ישראל. אזהרה זו, אומר גלבוע, כאשר היא מצטרפת להגעת נושאת המטוסים הרי שהיא מתייחסת גם לישראל שגם ממנה מבקש הממשל שלא לפתוח במלחמה. מאחר וכך, יתכן וההבנה שישראל לא תוכל עוד להבליג על תקיפות החיזבאללה מביאה את האמריקאים להסיג את כוחותיהם במידה מסוימת מהאזור ובכך לשחרר את ידיה של ישראל לפעול מול חיזבאללה.
עם זאת פרופ' גלבוע מדגיש כי האמריקאים ממשיכים לשמור על סדר כוחות משמעותי באזור, מעבר לכך שכאשר הם פוגעים בחותים יש בכך כדי להעביר מסר ברור לאיראנים באשר לרצינות כוונותיהם ובשל כך מוגברת פעילותם מול המיליציות האיראניות. זאת לבד מהיכולת להפעיל כוחות גם מהים האדום בהיקף נרחב.
כך או כך סבור פרופ' גלבוע כי האמריקאים מתקשים בהעברת מסרים ברורים וחד משמעיים ואכן המסרים שהצעדים שלהם מעבירים לאזור מבלבלים ומן הסתם תהיה דרישה להבהרת הדברים.
פרופ' גלבוע מציין בדבריו כי בעיני האמריקאים הזירה הלבנונית והזירה מול החותים הן הזירות העיקריות בעוד זירת עזה פחותה בחשיבותה בעיניהם. בסוגיה זו להערכתו התיאום ההדוק שהיה בין ישראל לארה"ב מתרופף לנוכח מה שמתקבל כאכזבה בעיניהם כאשר ישראל אינה דנה ביום שאחרי המלחמה. לתפיסתם הדיון ביום שאחרי רלוונטי למהלכי המלחמה עצמם ויש לדון בכך כבר כעת.
האמריקאים עוקבים אחרי החיכוכים הפוליטיים בישראל ולהערכתו של פרופ' גלבוע נראה בעיניהם שנתניהו חושש מעיסוק ביום שאחרי רק בשל שיקולים פוליטיים ודאגה לעתיק הקואליציה. לתחושתם נתניהו נשלט ואינו שולט. באשר לעמדתם על היום שאחרי המלחמה, אומר פרופ' גלבוע כי בעיני הממשל המשך קיומו של חמאס מהווה הפסד גם עבורם ומשום כך שליחים אמריקאיים רבים מגיעים לישראל ושליחים ישראליים רבים ובכירים מתקבלים בוושינגטון. עם זאת הם אינם מוכנים לקבל תרחיש בו ישראל "תכבוש" כתפיסתם את הרצועה, והם מחפשים מענה מדיני עתידי שיכלול גם את מיטוט החמאס וגם שליטה שאינה של ישראל.
"ישראל לא נותנת תשובה מעבר לזה שהיא לא רוצה לראות את הרש"פ, וארה"ב שואלת אז מה כן. הם רוצים לראות רש"פ מחודשת כי הם מבינים שהרשות הנוכחית לא תוכל לשלוט בעזה אחרי שגם ביו"ש היא לא שולטת", אומר גלבוע ומוסיף כי משום כך נבחנת חלופה להנהגה בדמותו של סלאם פיאד שיתכן ויתפוס את המושכות ביום שאחרי מותו של אבו מאזן. בעיניהם, מדגיש גלבוע, הרש"פ אינה פתרון טוב, אלא שהם אינם מוצאים פתרון טוב ממנו.
פרופ' גלבוע סבור כי מוטב היה לישראל לו הייתה תשובתה להצעות האמריקאיות לא היו שלילה מכל וכל, אלא התניה של פתרון בשורת מגבלות שגם האמריקאים היו מסכימים עליהן כמו סוף להסתה במערכת החינוך, סוף לתשלומים למשפחות מחבלים, משיכת כל התלונות נגד ישראל בהאג וכיוצא באלה. דרישות סבירות שכאלה היו מתקבלות על ידי האמריקאים שלא היו רואים בישראל מי שמסרב לכל הצעה.
את האופציה של כוח רב לאומי מגדיר פרופ' גלבוע כהבל שאין איש שמאמין בו, משום שהצבת כוח רב לאומי יכולה להתבצע רק כאשר שני הצדדים מסכימים לכך. במציאות הנוכחית אין מי שישלח את חייליו להתעמת עם מחבלי החמאס שינסו לפגע בהם, כפי שבעבר נמלטו כוחות בינלאומיים מזירות עימות שונות.
לשאלתנו אודות קליטתם של עזתים ברחבי העולם מביע פרופ' גלבוע התנגדות מאחר וכבר היום מרבית המהומות שמתחוללות באירופה נגד ישראל ונגד המערב מובלות על ידי תומכי חמאס, ועיבוי הגורמים הללו על ידי עוד כמה עשרות אלפי עזתים רק יחולל מהומה רבתי במדינות השונות ויהווה בעיה גם עבורנו.
לתפיסתו, הפתרון הרצוי ביותר היה, לו ניתן היה, להעביר את העזתים לסיני, אלא שהמצרים מתנגדים לכך בכל תוקף ומקנן בהם החשש מקריסת הגדרות בין הרצועה לסיני.
העמדה האמריקאית מתנגדת לפיזור האוכלוסייה העזתית במדינות שונות בשל שורת סימני שאלה הנוגעים לאתגר הביטחוני ולקיומה של רצועת ביטחון. הטענה האמריקאית היא שאם עזה תהפוך למפורזת, מה שלא ברור כיצד יהיה, אין סיבה לשליטה ישראלית ביטחונית בתוככי הרצועה ולהגדרתה של רצועת ביטחון. חששם של האמריקאים מצעדיה של ישראל גובר כאשר הם שומעים את השרים סמוטריץ' ובן גביר מדברים על שיבה לגוש קטיף, סבור פרופ' גלבוע.
כאמור, את סוגיית השבתה של נושאת המטוסים לווירג'יניה מפרש פרופ' גלבוע כאפשרות לצה"ל לפעול באופן עצמאי מול חיזבאללה לאחר שהאזהרה 'דונט' שנשא הנשיא האמריקאי לא הועילה והמתקפות על ישראל נמשכו עד שאין לה מנוס מלתקוף והיא זקוקה כעת לשחרור מ"הכבלים" האמריקאיים כדי לעשות זאת.
עוד מוסיף פרופ' גלבוע ומפנה את תשומת הלב לשינוי באופי הפעילות האמריקאית נגד החותים. אם עד כה היה מדובר בפעולות הגנה, הרי שכעת עוברת ארה"ב עם הקואליציה שגיבשה לפעולות התקפה שעוד ייבחנו מול בסיסי החותים בצפון מערב תימן, שם, בנמל חודידה מחזיקים החותים מחסני ציוד ונשק שיתכן ויהוו יעדים לתקיפות. להערכתו לארה"ב אין את היכולת להבליג מול חשש לפגיעה בסחר העולמי ובעקרון חופש השיט.
בעיניו מפתיע שמצרים וירדן אינן פועלות ואינן עושות דבר נגד החותים על אף שסגירת המצרים לתנועה גובה מהם מחיר של מיליונים בכל יום שחולף. המערבולת הזו כולה צריכה להתברר בתוך מספר ימים, סבור פרופ' גלבוע.