ראש המוסד לשעבר צבי זמיר הלך לעולמו בגיל 98. בשיחה עם ערוץ 7 מותח ההיסטוריון הצבאי וחוקר מלחמות ישראל, ד"ר אורי מילשטיין, ביקורת על דרכי התנהלותו של זמיר ז"ל ואף על דרכי מינויו לתפקידיו בצמרת מערכת הביטחון.
מילשטיין מציין בפתח דבריו כי עלה בידו לראיין את צבי זמיר ז"ל על פרשיות שונות הנקשרות בשמו בתקופת מלחמת העצמאות, ולאו דווקא על מלחמת יום כיפור בה שימש כראש המוסד, ולטעמו מפרשיות אלה ניתן לזהות את הכשלים שהובילו למלחמת יום כיפור וכעבור חמישה עשורים גם לאירועי השבעה באוקטובר.
לדבריו "הפרשה של זמיר היא מודל לפרדוקס של מערכת הביטחון שלנו כפי שזה נראה היום. הפרדוקס הוא שהדרג הטקטי מצוין אבל הדרג המתכנן והאסטרטגי הוא בלתי מקצועי וההחלטות שלו בחלק גדול מאוד לקויות מאוד כמו שהיה בשישה באוקטובר ותולדות חייו של זמיר הם משל לכך".
ד"ר מילשטיין מזכיר את הוועדה שהקימה הממשלה לאחר מלחמת יום כיפור במגמה לשפר את תפקוד מערכת הביטחון ובה היו חברים גם צבי זמיר, שלמה גזית שהחליף את זעירא בראשות אמ"ן, מנכלי משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ. "וכולם יודעים שמה שקרה בשבעה באוקטובר הוא פחות או יותר באותם דפוסים, וזה אומר שלא למדו כלום".
על דבריו אלה אנחנו מציינים בפני מילשטיין כי חלפו בין שני האירועים חמישים שנה שבהן בהחלט יתכן שהיו לא מעט אירועים טראגיים שנמנעו ואנחנו לא יודעים עליהם. על כך הוא משיב ומציין כי גם ההסתבכות של צה"ל בלבנון מקורה באותם דפוסי ליקוי, כך גם השקיעה בבוץ העזתי, "וכשיוצאים מביצה זה עם צלקות ולכלוך".
בניתוחו את מקור הכשלים בצמרת הפיקודית והטקטית של צה"ל, מציין ד"ר מילשטיין שני ליקויים מרכזיים בדרג הבכיר. הראשון הוא ה"נוהג של חבר מביא חבר, כלומר שדפוס ההתנהגות הוא פוליטי, בוחרים במי שמתאים לך, מאנשי העשייה שלך וחשוב שהוא יתמוך בך בעתיד. כך נלקחים אנשים לא לפי כישורים אלא לפי נאמנות. זה לקוי בסיסי שמסביר כמעט כל דבר שקורה בישראל". הליקוי השני הנוגע לדברי מילשטיין לא רק לאמ"ן אבל בעיקר לאמ"ן, הוא היעדר הכשרה רצינית לעומדים בראש המערכת. כך קורה שמתמנים לעמוד בראש אמ"ן קצינים שלא גדלו באגף המודיעין ולדבר יש השלכות.
באשר לצבי זמיר מזכיר מילשטיין כי הוא שפיקד על הגדוד השישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות והכשל הגדול ביותר של אותם ימים היה תחת פיקודו, וזהו אירוע נפילת הל"ה. מילשטיין סבור שניתן ונכון היה למנוע את האירוע אם לא היה נשלח סגנו של זמיר, דני מס, לפקד על יציאת המחלקה לעבר גוש עציון בפעם השנייה כאשר הוא עייף מהניסיון הראשון פחות מ-24 שעות לאחר מכן, ובנוסף מס טעה בדרך. מילשטיין תוהה מדוע זמיר לא יצא להוביל את המחלקה בעצמו.
עוד הוא מזכיר את שיירת נבי דניאל עליה פיקד זמיר בתקופה בה הקושי הגדול של ירושלים וגוש עציון היה הדרכים אליהם. זמיר, אומר מילשטיין, הוציא את השיירה לאחר העוצר שהטילו הבריטים מה שגרם להסתבכות בדרך, ולא שעתיים קודם לכן. בנוסף הוא אומר כי היה על השיירה להשאיר את המשא שעליה ומיד לחזור אך הם נותרו שעתיים מיותרות. עוד מאשים מילשטיין את זמיר כמי שברח, כהגדרתו, משדה הקרב. "הוא השאיר שם את המ"מ שפיקד שלושים שעות על הקרב כשצביקה זמיר היה בגוש עציון. למה אתה בגוש עציון כשרוב הגדוד שלך נלחם? רק זה היה אמור למנוע את קידומו".
בהמשך הדרך קודם זמיר בדרגות בצה"ל, לתפיסתו של מילשטיין, בדרך של חבר מביא חבר, עד התמנותו לראש המוסד, אז הגיעה מלחמת יום כיפור. כזכור הוא התריע על מלחמה שצפויה לפרוץ במבצע כחול לבן, זעירא טען שלא תהיה מלחמה ואכן מלחמה לא פרצה במועד עליו הצביע זמיר. זמן מה לאחר מכן הגיעו ההתראות על מלחמת יום כיפור וכאן נקשר שמו של זמיר עם הפעלת הסוכן המיוחד, מרואן אשראף, המכונה 'המלאך'.
"היו עם המלאך שתי בעיות. הוא דיווח כבר ביום חמישי שתהיה מלחמה, אז למה זמיר שתק ולא העביר את האזהרה לאף אחד חוץ מאשר לאלי זעירא? בהמשך הוא נסע ללונדון. בשביל מה? הוא נסע כדי לברר ומרואן אשראף העביר לו את הדיווח שעבר בארבע לפנות בוקר. למה לא מיידית? היו יכולות להיות עוד כמה שעות להיערכות", קובע מילשטיין.
בספה של המלחמה זעירא הודח וזמיר לא. זעירא טען שמרואן היה סוכן כפול שהטעה אותנו ואת סברתו ביטלו, להערכתו של מילשטיין משום שזעירא כבר הודח וטענו שדבריו נועדו להצדיק את עצמו, אך ההחלטה שלא לבחון את עמדתו לעומק אינה אלא גישה פוליטית שנועדה להתחמק מהאחריות במקום להתייחס למכלול הידיעות שהיו בידי זעירא, סבור מילשטיין.
ממשיך ד"ר מילשטיין ומציין את ספרו של שמעון מנדס 'הג'יהאד של סאדאת' ובו הוא מבסס את הטיעון לפיו מרואן אשראף היה סוכן כפול וקובע כי עיתוי האזהרה שלו נעשה כחלק מהמגמה של סאדאת לגרור את ישראל למתקפה אווירית מקדימה שלהערתו הייתה נתקלת בכלי הנ"מ שלו שהיו משמידים את מטוסי חיל האוויר הישראלי והוא היה מנצח עוד לפני פרוץ המלחמה עצמה. עמדה זו, מציין מילשטיין, הוגדרה כקונספירציה על ידי ההיסטוריונים, ומשום כך לא זכתה להתייחסות של ממש.
"בגלל מערכת התעמולה של מפא"י עשו את צביקה זמיר לאדם גדול ואת זעירא זרקו לכלבים", אומר מילשטיין המדגיש כי דבריו נאמרים שלא מתוך רצון להצדיק את זעירא על אף שזעירא היה מפקדו בצנחנים ואף מינה אותו להיסטוריון של החטיבה.
"אחד המחדלים של המוסד היה בלילהאמר כשבמקום להרוג את חסן סלאמה הם הרגו אדם אחר, ובנוסף המשטרה הנורבגית תפסה אותם והכניסה אותם לכלא. צביקה היה שם", מוסיף ואומר מילשטיין וקובע כי הפרשה לא נחקרה לבד מחקירה פנימית שביצע אחד מהכפופים לזמיר. "משהו רקוב בממלכה. המשהו הרקוב הוא שגם לא מקבלים הכשרה מתאימה וגם שמי שנמצא בראש המערכות הם חברים של הממנים אותם ולא האנשים המתאימים לנושא הזה".
מילשטיין מספר על המפגש עם זמיר שהחל בעקבות כתיבת ספריו על מלחמת העצמאות. את הפרקים הנוגעים לפלמ"ח העביר לעיונו של סגן מפקד הפלמ"ח, אורי ברנר, לפני הוצאת הכתבים לאור. ברנר שראה את הפרק המדבר על שיירת נבי דניאל אמר למילשטיין שמדובר ברעידת אדמה ושאל אם מילשטיין יהיה מוכן לפגוש את זמיר ולהציג בפניו את תפיסתו. מילשטיין הסכים ונקבעה פגישה במשרדו של זמיר בתל אביב בתקופת כהונתו כמנכ"ל בתי הזיקוק.
מילשטיין נכנס למשרדו של זמיר שעמד והשקיף בעד החלון אל הנוף. השניים אמרו שלום זה לזה, התיישבו וזמיר אמר למילשטיין כי הוא מעריך אותו אך לתפיסתו עדיין לא הגיע הזמן לפרסם את פרשת נבי דניאל. הדברים היו בשנות השמונים, עשרות שנים אחרי הפרשה, ומילשטיין רואה באמירה זו עדות לרצון ולצורך להסתיר כשלים מטעמים פוליטיים, שמא ישמשו הדברים בידי היריב הפוליטי.
מילשטיין עצמו השיב לזמיר ואמר שיפרסם את הדברים בכפוף להנחיות הצנזורה וכחוקר ישמח לקבל את עמדתו של זמיר ולפרסם גם אותה, אך לדבריו שלו ולגרסה שהוא מציג יש עדויות וראיות למכביר.
"כבר הרבה שנים אני אומר שצה"ל לא מקצועי ואין הפקת לקחים", אומר מילשטיין ומציין כי גם באותה ועדה שהוקמה לאחר מלחמת יום כיפור קבע שלמה גזית מגבלה לחקר האירועים ואסר על חקירת אירועי מלחמת יום כיפור בטענה שהיעד הוא בניית אמ"ן לקראת העתיד ולא עיסוק במה שהיה, "אבל איך תבנה את אמ"ן אם אתה לא מתקן את הליקויים? ואותם ליקויים חזרו אחרי חמישים שנה. אלה טיעונים פרימיטיביים שמתאימים לחשיבה של לפני אלפי שנים. צריך להגיע לשורשים ואם לא תגיע לשורשים רק תחליף את המפקד שגם הוא ישגה ואת זה עד היום לא מבינים".