בג"ץ קבע היום (רביעי) בדעת רוב של 6 מתוך 11 שופטים כי יש להורות על דחיית חוק הנבצרות כך שייכנס לתוקף במועד תחילת כהונת הכנסת ה-26.
מרבית השופטים קבעו כי מדובר בחוק "פרסונלי מובהק" והוסיפו כי חקיקת התיקון נועדה לשרת קידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה והסרת כבלי המגבלות המשפטיות שחלו עליו, בשים לב להליך הפלילי המתנהל נגדו.
ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן כתב כי התיקון נעשה על מנת לשרת תכלית פרסונלית ברורה ומובהקת - לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות שהוטלו עליו בהסדר ניגוד העניינים ולמנוע דיון בבית המשפט בשאלת נבצרותו. "כוחה הרם ביותר של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת - לכונן את הסדרי החוקה הישראלית, גויס לצורך קידום עניינו האישי של ראש הממשלה".
הנשיאה (בדימוס) אסתר חיות אמרה: תחולתו המיידית של התיקון, האופן שבו הוצג בידי יוזמיו ותומכיו, עיתוי הגשת הצעת התיקון, קצב השלמת חקיקתו וכן תוצאותיו הנורמטיביות - מלמדים בהצטברותם כי עניינו האישי של ראש הממשלה המכהן לא היה רק המניע לחקיקת התיקון, אלא גם ההצדקה הדומיננטית לחקיקתו במועד שבו הוא נחקק.
השופטים סולברג, מינץ ואלרון, שהיו בדעת מיעוט, הסתייגו מעצם השימוש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, ולגופם של דברים, סברו כי תיקון מס' 12 אינו תיקון פרסונלי.
השופטים סולברג ומינץ קבעו כי אף אם היה מקום להחיל את דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, תוצאתה המתבקשת היא הפיכתו של חוק היסוד לחוק רגיל, ולא דחיית תחולתו. השופט שטיין סבר כי תוכנו, תכליתו ותוצאתו של תיקון מס' 12 אינם פרסונליים.
השופטת וילנר סברה כי דרישת הכלליות עניינה בתחולת הנורמה, ולא בשיקולים פרסונליים שעמדו לנגד עיני חברי הכנסת בעת כינונה; ובהתאם, סברה כי מכיוון שתחולתו של התיקון כללית, הרי שהוא עומד בדרישה האמורה.
שר המשפטים יריב לוין הגיב לפסיקת בג"ץ הנבצרות: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו".
הוא הוסיף: "ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר, מגיש עתירת חוק הנבצרות בתגובה לפרסום פסק הדין: "אני מברך על כך שבית המשפט קיבל את העתירה של ׳ישראל ביתנו׳ וקבע שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה ובכך מנע מצבים אבסורדים. אני קורא לכולם- על הפלפולים המשפטיים והמשמעויות יהיה עוד מספיק זמן להתווכח, כרגע נמשיך לפעול יחד, כתף לכתף, על מנת לנצח את אויבנו מצפון ומדרום".
השר אופיר אקוניס הגיב: "מצער מאוד שכך נוהגים שופטי בית המשפט העליון בעת הזאת. בעוד כוחותינו נלחמים, שכם אל שכם, בכל הגזרות ומזיזים הצידה כל שיקול וכל מחלוקת בזמן מלחמה, פעם אחר פעם עושים את ההפך מפעולות לאחדות העם וחיבור כל חלקיו - אבן יסוד בדרך לניצחון".
ח"כ יצחק קרויזר מסר: "שופטי בג"צ מתעקשים בכל מחיר להוכיח עד כמה הם מנוכרים ומנותקים מרוח העם ומאירועי הימים הקשים, כשבהחלטות מאוד לא חכמות הם הופכים את היכל הצדק של מדינת ישראל לגוף פוליטי מנוכר ולא רלוונטי שמנתק את עצמו לחלוטין מהאתוס והווייה הישראלית, גוף שמתעלם במופגן מרובו המכריע של הציבור הישראלי ובמו ידיו מחזק את מחנה הימין ומעניק לו בבחירות הקרובות את השלטון על מגש של כסף".
לדבריו, "בשעה שבנינו ובנותינו נלחמים באחדות נדירה ובאחוות רעים מרגשת, כתף אל כתף ומחרפים נפשם למען המדינה. בשעה שעוד ועוד משפחות קוברות את יקיריהן מדי יום ביומו, רגע לפני פרישתה מתעקשת השופטת חיות להטביעה חותמה בזריעת פירוד ומחלוקת ולהעביר פסקי דין מנותקים ומנוכרים בסוגיות שניצבות במרכזו של סלע המחלוקת ודוחפת בכוח את העם בעיצומה של מלחמה אכזרית, לימי הפלגנות והמחלוקת בחברה הישראלית. לצד הניתוק הזועק לשמיים, נמשיך להילחם ולחרף את נפשנו למען העם והארץ וגם עבור אותה קבוצת מנותקת שיושבת לה במגדל השן שמתעקשת להתעלם מההבחנה הנדרשת בין אוהבים לאויבים, חבורה שהחשבון הפתוח מולה רק הולך וגדל ובשש אחר המלחמה תידרש לעמוד בפני הציבור ולתת תשובות על החלטתה חסרת האחריות".