מי השותפים שלנו בחינוך ילדינו? מי יהיה זה שבידיו נפקיד את האוצר שלנו שמסיים כיתה ח' ויוצא לפנימייה....? איזה דברים חשובים לנו ולא נתפשר עליהם...?
דילמות אלו מעסיקות הורים רבים שמחפשים את המקום המושלם עבור בנם ללמוד תורה בעומק ובשמחה, במקום שיש בו יראת שמים ואווירה של רוחניות וקדושה. לעיתים הם מוצאים מענה רק עבור חלק מסויים מרצונותיהם, ונאלצים לוותר על ערכים אחרים החשובים להם.
לקראת פתיחת עונת הרישום לישיבות, יצאנו למסע בישיבה הקטנה 'נחלת יוסף' שבשבי שומרון ולבית המדרש המעניין והמגוון שלה, המחבר יחד שיטות לימוד של עומק ושינון, מהן ניתן לשלב לימוד תורה יחד עם עבודת התפילה, ובה בעת מייצרים אחוות תלמידים ופתיחות עם צוות הרבנים.
חינוך לאהבת התורה כערך מוביל
את הרב יעקב משה, ר"מ בשיעור א' בישיבה הקטנה, אנחנו פוגשים ביציאה משיעור גמרא בעיון כשחבורת תלמידים מלווה אותו בחיוך ואדרנלין. "אנחנו מאוד אוהבים את הרב יעקב", מסנן לעברנו אחד מהם שישמח לספר על הר"מ הנמרץ שנראה מלא חיות. "השיעורים איתו לא דומים לשום מקום אחר שהייתי בו קודם לכן, כי הוא יודע להסביר לנו את החומר בצורה מעמיקה ומובנת שעושה חשק ללמוד".
הדרך של הרב יעקב משה לישיבה הייתה קצרה וטבעית, ואם תשאלו אותו – אז כנראה שגם מובנת מאליה. "למדתי בישיבה הגבוהה ולאורך השנים הייתי מאוד מחובר לדרך של הישיבה", הוא מציין. "הדרך של החדרת אהבת התורה, הידע המגוון והרחב שאתה צובר כתורת חיים וגם הכיף של הלימוד. הדבר הזה מביא לשמחה גדולה ואני מאמין בכיוון החינוכי הזה".
כבר בדקות הראשונות בישיבה אפשר לחוש בגישה חינוכית ייחודית ומעט אחרת, כזו שלא פוגשים כל יום – ואני מתעכב כדי לשאול את הרב יעקב משה מדוע זה חשוב בעיניו- אווירת השמחה בלימוד-
"חלק מהנפילה של בני הנוער נובעת ממחסור בשמחה וסיפוק בלימוד תורה. כשלאדם יש סיפוק ממה שהוא עושה, ממילא הוא רוצה להמשיך בו. אם אנחנו רוצים שהדור הבא יגדל על עניין לימוד ויגיעת התורה צריך שתהיה להם דרך להגיע לסיפוק מהלימוד. חשוב לי שהדור הבא ירגיש את זה ויתחבר ללימוד התורה, בין היתר מהסיבה הזו אני נותן דגש גם על אופן הלימוד, שיהיה מעשיר אך גם מגוון כמו למשל ההתוועדויות שאני מעביר, שיש בהן תוכן של סיפורי צדיקים ודברי חיזוק".
איך הישיבה גורמת לתלמיד לסיפוק בתורה? לשמוח בלימוד?
"הכל עניין של דרייב ולגרום לבחור להרגיש שהוא יודע את מה שהוא לומד. יש לעניין הזה שני יסודות שעליהם נשען הסיפוק, אחד קשור בעצם הידיעה של הבחורים והשני בקנאת סופרים. ראשית, הישיבה מטמיעה בהם את הנכונות לדעת את התורה. זה קורה דרך מבצעים שונים כמו לימוד בעל פה, מבחן כיתתי טוב עם צופר, סיומי מסכת עם סעודות ושאלות, דברי תורה שהרב והר"מים אומרים ושואלים את הבחורים "איפה זה כתוב"? וכן על זו הדרך"
הנקודה השנייה היא "קנאת סופרים תרבה חכמה". עצם התחרותיות להגיד את המקור והרצון לדעת ולהקיף יותר תוך אווירה חברתית של לדעת עוד תורה ועוד מדרשים ולספוג עוד קודש - זה יוצר חשק בלימוד, זה מחבר את התלמידים יחד סביב עניין של קדושה ולימוד."
רוצה שגם הילד שלך ילמד בשמחה אמיתית את התורה? להרשמה ליום הכרות בחמישי הבא לחצו כאן
מעל לכל זה, הרמ"ים מספרים כי "שיטת הסימנים", אותה פיתח ראש הישיבה הרב יהושע מרדכי שמידט ושזכתה לברכתם של גדולי ישראל והגיע לאלפי לומדי גמרא, מרחפת ועושה פלאות בחיבור של התלמידים ללימוד התורה והשמחה ממנו.
העבודה עם ראש הישיבה הייתה הסיבה העיקרית להגעתו של הרב דן גרניק ללמד בישיבה. "מדובר בדמות מאד מיוחדת שיודעת לשלב את הקדושה עם המציאות, יודעת לרדת לנפש של כל תלמיד ותלמיד. לעבוד ביחד עם אדם כזה זה דבר מעורר השראה" מתאר הרב דן. "יש לי זכות לעזור בשליחות העצומה שהרב עושה, ובמובן רחב יותר - זהו השילוב של התורה עם ארץ ישראל ואהבת ישראל".
"החסם מהתקדמות אינו החולשות, אלא היעדר מוטיבציה"
הרב דן גרניק הוא ר"מ בשיעור א' בישיבה הגבוהה, ובישיבה הקטנה הוא מלמד שיעורים באמונה בגובה העיניים ומקפיד להבין את הרוח של התלמידים. גם לדבריו המרכיב שהצוות שם עליו את דגש הכי חשוב הוא אהבת התורה. "כשרואים את הבחור בגובה העיניים מבינים את המקום שלו ורוצים להעניק לו את אהבת התורה - לעזור לו להתמודד עם החששות והפחדים כדי שהוא יגיע לכך. זה אומר להביא אותם למקום גבוה יותר ממה שהם היו בו כשהגיעו אלינו לישיבה, לתורה ברמה גבוהה, כל תלמיד והמקום שלו".
רוצה שגם הילד שלך ילמד עם מוטיבציה פנימית וינצח את החסמים שלו? להרשמה ליום הכרות בחמישי הבא לחצו כאן
הרב יעקב משה, מתאר דברים ברוח דומה. "גם לתלמיד שלא גדל להיות גדול הדור תהיה חשיבות ללימוד וקביעת עיתים לתורה. כשהורה מתקשר אליי ומספר לי איך כשלבן שלו היה רגע של שעמום בשבת הוא פתח ספר ולמד – זה מראה על חשק ממקום נקי ואמיתי".
מנקודת מבטך, הרב יעקב משה, מה חשוב לצוות כאן?
"בראש ובראשונה זה לפתח כל תלמיד באופן אישי. לתת להם דחיפה לגלות ולמצות את הכוחות שלהם ,משום שמה שמונע מבחור להתקדם זה לא רק החולשות שלו, אלא גם היעדר מוטיבציה. וזה נעשה על ידי כך שאנחנו מעניקים להם כלים להתמודדות: בחור שיותר קשה לו ללמוד, אז יש לו חברותא עם אברך, וגם לימוד בקבוצות קטנות. "תלמיד חלש" אין פירוש הדבר שאין לו את היכולות להתקדם, אלא זה מצביע על קשיים מסוימים שיש לו. ייתכן שחלק מהקשיים נובעים מכישלונות העבר שלו, שמבחינתו הוא כבר מגדיר את עצמו כחצי כישלון".
הרב יעקב משה מדגיש את הצורך בלתת לבחורים לבחור נקודות זכות שלהם ולהעניק להם חווית הצלחה, דרך מקרה שארע בישיבה. "היה מבצע שבו התלמידים קיבלו מעין קופונים מהישיבה על ידיעת דפי גמרא בעל פה. אחד התלמידים לא האמין שהוא ידע בעל פה דף גמרא שלם, ובכל הזדמנות למדתי איתו ביחד קטע קטן ובחנתי אותו. לפתע הוא שם לב שהוא מצליח ללמוד ולהבין במקטעים קטנים, שאותם חיברנו לסוף לדף אחד והוא הצליח להיבחן כמו כולם על דף שלם. כשאנחנו מראים לו שהוא כן יכול - אז החשק שלו להצליח עולה. לא מדובר רק בהרגשה טובה אלא ממש בכלי שימושי ללמידה שמראה תוצאות בשטח".
הרב יעקב משה נזכר בסיפור נוסף שבו הוא חווה רגע משמעותי כר"מ שרואה את השקעת התוצאות בתלמידים. "בחור אחד שהגיע מרקע שונה לזה שממנו מגיעים יתר הבחורים, להם יש ידע מקדים, היה חלש מאד בלימוד. בתחילת הדרך הוא חווה לא מעט ייאוש ומשפטים מנמיכים כמו "עובדה שאני לא יצליח". לקחתי אותו ללימוד אישי איתי, והשקעתי בו באמצעות לימוד של מסכת קטנה בש"ס, וככה לאט לאט הוא למד דף ועוד דף, ופתאום התחיל לגלות בה עניין. כשסיימנו ללמוד אותה כל הכיתה הוא כבר סיים אותה 12 פעמים(!) והיום יש לאותו בחור ידע וקניין בש"ס".
גם אני רוצה יחס כזה לבן שלי- שיצליח בגדול!! להרשמה ליום הכרות בחמישי הבא לחצו כאן
נגישות ומענה לתלמידים ברמה הגבוהה
צוות הישיבה, הר"מים והמדריכים, גר במקום ונמצאים כל העת סביב התלמידים. הישיבה מקיימת פעילויות רבות בבתים של הר"מים כדבר שבשגרה, כמו גם שיחות אישיות בלילות ואירועים נוספים של הווי הישיבה.
הרב דן גרניק מתאר רגע אחד מיוחד שבו הצליח להביא תלמיד למקום גבוה יותר, דווקא בחג פורים. "בפורים יוצא הלב של האדם בלי מחיצות, בישיבה התלמידים כותבים מכתבים גלויים בפורים במשלוחי מנות. שני בחורים סיפרו דרך הכתיבה במכתב ששמו לי במשלוח מנות, כיצד ההשקעה שלי ושל הצוות שמתייחסים לכל אחד באמת, השיחות והזמן המיוחד והאישי של איתם והקדשת החשיבה בהתאמת החברותות – עזרו להם להתגבר על הקשיים שלהם. בגילוי לב הם שיתפו גם בדברים שהיו פחות נעימים לקרוא, אבל הם כתבו שממש הצלנו להם את החיים והיום הם יותר מאמינים בעצמם ויותר קשורים לקדושה.
לעיתים נדמה לנו שביום יום אולי דברים מסוימים לא מספיק זזים אצלם, אבל בפורים האמת מתגלה ורואים את ההשקעה ועמל היום יום שלהם יוצאים לאור. ממש אפשר לראות איך ההשקעה היומיות משנה להם את החיים. ביום יום זה קשה לראות את הפירות, בפורים יש אור שיוצא".
חיבור לתלמיד כפתח להצלחה
טיפוס הבחורים במעלה הקומות באישיותם, מתרחש גם בסיוע של מדריכי הישיבה. יצחק ישראל, אברך בישיבה הגבוהה ומדריך בישיבה הקטנה, משקיע שעות רבות בשיחות עם התלמידים, שמצדם מחכים בציפייה לשיחות האישית איתו, ומצליח להוביל תהליכים משמעותיים בבחורים.
למה בחרת לעבוד דווקא כאן?
"יש הרבה אמת בגיל הזה, של ישיבה קטנה. הבחורים יודעים מה רוצים מעצמם והם שלמים עם זה גם אם זה לא תמיד ניכר. מגיעים לכאן תלמידים שהאמת הפנימית חשובה להם ולא המעטפת החיצונית שאינה נכונה להם. אם למשל, אחד הר"מים יבוא לתלמיד וייתן לו הערה או הארה, טובה יותר או פחות, התלמיד ידע לקבל את זה בגלל האמת שיש בו. אם אני אתן לתלמיד מחמאה שאינה ממגיע ממקום אמיתי הוא מיד ישאל את עצמו האם זה אמיתי"
יצחק ישראל שם את הפוקוס על האווירה המיוחדת בישיבה מבחינה חברתית. החמימות, הקשר הנעים עם כל אחד והאווירה החסידית החמה קסמו לו. "יש כאן חיבור נעים מאד בין התלמידים, אין כאן חרם או מריבות מאחר והישיבה מאד משפחתית ונרקם קשר עמוק בין התלמידים וזה מאד כיף. אם אקח תלמיד לדיון על מצב חברתי, הוא ידבר בפתיחות ויספר לי על קונפליקטים אבל לנגד עיניו יהיה הרצון להיות בחברות וקשר טוב עם כולם. מדובר בבחורים שמפגינים הרבה בגרות בעצם העובדה שהם יודעים לקבל, נעים לדבר איתם והם אוהבים את הווי הישיבה ואת החבר'ה".
רגע משמעותי בעבודה החינוכית כמדריך?
"יש לא מעט כאלה, ורובם מגיעים בעיקר מהשיחות האישיות שאני מקיים עם הבחורים. בהתחלה יש את שלב יצירת האמון, שרק לאחריו מגיע השלב המשמעותי שבו הוא מספר ומשתף מתוך ידיעה שזה יקדם אותו. השיחות הללו גורמות להתפתחות האישית שלהם לגדול והן מפתח להצלחה עבורם, אך גם לי הן משמעותיות מאוד ואני לומד מהם המון. יש פעמים שמוצאים את החיבורים הראשוניים דווקא מדברים קטנים או פעולות לא צפויות. לפעמים אני לא מצליח להיכנס ללב של מי מהבחורים, מדברים אבל לא מרגיש שיח משמעותי, אז אני נוסע איתם לאיזה מקום ביחד ומדברים כל הדרך ודרך שבירת הפורמליות משהו מתחיל לאט לאט להיפתח ונדלק הניצוץ של הקשר בנינו".
ואם זה נשמע לכם אוטופי או שונה לגמרי מכל מסגרת חינוכית אחרת, יצחק ישראל מדגיש מה בעיניו הדבר שהכי חשוב לצוות הישיבה שהוא חלק ממנה.
"בראש ובראשונה זו המסגרת, הארגון והסדר של כל תלמיד, המשמעת העצמית שלהם בלקום לתפילות, להגיע בזמן לסדר, לסדר את החדר, ואפילו מקלחת – אלו דברים שמאוד חשובים לצוות. במקביל לכך יש כאן גישה נכונה לכל תלמיד ותלמיד באופן סובייקטיבי בדברים מסוימים. אם מישהו צריך לנסוע יותר בשל אילוצים או עניין משפחתי - הצוות יאפשר את זה באופן מסודר ובצורה מבוקרת תוך שמירה על היציבות שלו. הגישה הזו בונה אצל התלמידים קומה של חוסן להמשך החיים. גם בינינו בתוך הצוות, בין ראש הישיבה והר"מים ובינם לבין המדריך, יש המון שיתוף פעולה וקשר רציף על התלמידים וזה מאד מייעל. לצוות מאוד חשוב שהתלמיד יתפתח ולא יצא מכאן כמו שהוא נכנס – אלא עם גדלות ותהליך התקדמות".
לסיום, שאלנו אותם - איזה טיפ הם ממליצים למי שמתלבט האם להירשם לישיבה?
הרב דן גרניק: "אני ממליץ לא להתלבט יותר מדי אלא פשוט להגיע. אי אפשר להבין את הישיבה אם לא באים הנה ללמוד. את מה שיש כאן אי אפשר לקבל בכל מקום. ללמוד תורה אפשר בהרבה ישיבות, אלא שהתהליך שעוברים פה להפוך להיות מחובר לתורה ולהיות עצמאי בלימוד בכל מצב, באוניברסיטה ובבית מדרש – זה כמו לקבל את החיים במתנה".
הרב יעקב משה: "אני מציע לבוא ולראות את הישיבה דווקא כצופים מן הצד, כדי שתהיה היכולת להתבונן כיצד אנחנו רואים את הבחורים, את השמחה וההתקדמות שלהם. יש כאן השקעה גדולה מאוד של הצוות בכל מי שרוצה להתקדם בעבודת המידות ובעבודת השם, תוך עבודה אישית עם כל אחד. אם אתה בחור שזה מדבר אליו וזה מה שאתה מחפש - כדאי לך לראות ולהכיר".
לרב יעקב משה יש שני ילדים שלומדים בישיבה בקטנה, "שניהם התקדמו מאוד ברצינות", הוא נזכר, "הייתה להם כמובן אפשרות ללכת ולראות מקומות אחרים, הם ביררו עם חברים, התייעצו ובדקו את הדברים, עשו בירור פנימי עם עצמם והחליטו להגיע לכאן. הם לא מצטערים ושמחים בבחירה שלהם".
"תלמיד שרואה שיש נקודות שהוא מתחבר אליהם - שלא יתבלבל", קובע המדריך יצחק ישראל. "המרחק, המיקום וגם לא החשש ממניע בטחוני אמורים להשפיע עליו. הכל שאלה של איפה אתה רוצה להיות ומה אתה מוכן לעשות על מנת להתקדם. כתוב בגמרא "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ", מה אכפת לך לבוא לבדוק? לראות אם כאן ליבך חפץ".