
העיתון ההולנדי de volkskrant חשף השבוע (שני) כי מהנדס הולנדי שעבד באיחוד האמירויות הוא האחראי העיקרי לנזק העצום שאירע בתוכנית הגרעין האיראנית, ששיבש את פעילות העשרת הצנטריפוגות למשך מספר שנים.
על פי התחקיר, המהנדס ההולנדי חדר למתחם הגרעיני המאובטח שעל יד העיר נתנז, 300 קילומטרים דרומית לבירה טהרן, ב-2007. הוא התקין וירוס מחשבים שהנחית מכה חסרת תקדים על תוכנית הנשק הגרעיני של איראן.
למבצע הסודי, שבוצע יחד עם ה-CIA והמוסד, קדמו שנים של היערכות והמהנדס ההולנדי הצליח במשימתו. קרוב לאלף אולטרה צנטריפוגות, הנחוצות להעשרת אורניום, התקלקלו. לפי הערכות, הדב גרם לעיכוב משמעותי מאוד בתוכנית הגרעין האיראנית.
המהנדס, אריק ואן סבן, הגיע כביכול במסווה של ביקור משפחת אשתו האיראנית אבל ביקש לעזוב את האזור במהירות לאחר יום אחד של ביקור.
״הוא נראה בפאניקה״, שחזרו קרוביו. "הוא לא היה יכול לומר מדוע הוא רוצה לעזוב את איראן באופן מיידי".
שבועיים לאחר עזיבתו המסתורית את איראן, מת ואן סאבן בתאונה בשארג'ה, ליד דובאי. ב-16 בינואר 2009, זמן קצר לאחר ביקורו החפוז באיראן, המהנדס ההולנדי יצא לכביש עם האופנוע שלו, התהפך וספג פציעה שגרמה למותו.
18 חודשים לאחר מכן, העולם מקבל רמז ראשון על מה שקרה במתחם הגרעין האיראני. מדובר בבשורה בינלאומית: נראה שתוכנית הנשק הגרעיני האירנית נפגעה מנשק דיגיטלי חדש. הנשק נקרא Stuxnet ושירותי הביטחון האמריקאיים והישראלים הם היוצרים שלו, כך מפרסם העיתון.
הנשיאים האמריקנים ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה נתנו באופן אישי אישור להשתמש בנשק החדשני, כך כתב מאוחר יותר הניו יורק טיימס בשחזור. מטרת המבצע היתה להשמיד צנטריפוגות חיוניות לתוכנית הגרעין מבלי שאיראן תבין מאיפה הגיעה החבלה.

אריק ואן סאבן גויס ב-2005 ל-AIVD (סוכנות הביון ההולנדית), כך לפי מקורות ששוחחו עם עורכי העיתון. המהנדס עבד אז בחברת התחבורה TTS בדובאי, אבל אז עבר לקבוצת אל-ג'אבר הערבית לפני שחזר ל-TTS. בחברת התחבורה הוא היה ב'עמדה האידיאלית' להביא ציוד מערבי מיוחד לאיראן. גם לואן סאבן וגם לחברת התחבורה TTS International היו קשרים באיראן, וזה לא היה נדיר באותה תקופה שאמירות דובאי שימשה חברות מסחריות כדי להתחמק מהסנקציות המערביות על איראן.
"עשינו עסקים באיראן בתקופה שבה זה כבר לא היה מותר באופן רשמי", הגיב פיטר כנאאפ, מנהל TTS International. החברה שלו סיפקה חלקים לתעשיית הנפט והגז באיראן. כנאפ אמר שהוא לא מודע לפעילות החשאית של עובדו. "אבל אני משוכנע שאריק היה יכול לעשות את זה".
בעקבות פרסום התחקיר קראו מספר מחוקקים בהולנד לחקור את הפרשה, וכן את הטענות כי הממשלה והפרלמנט לא ידעו על מעורבותו של אזרח המדינה במבצע הנועז באיראן.
מקור ב־AIVD אמר לעיתון כי ייתכן שממשלת הולנד לא עודכנה בכוונה על המבצע, וזאת בשל ההשפעות הפוליטיות האפשריות אילו היו פרטיו נחשפים. לדבריו, "היה מקובל ׳לטאטא׳ נושאים כאלו".