בועדת משנה של ועדת החוקה של הכנסת מתקיים דיון על האופן בו יישפטו מחבלי הנוח'בה שנתפסו בידי צה"ל.
עם יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, שוחחנו על הקשיים, האתגר והאפשרויות שנמצאות בפני מערכת המשפט.
חבר הכנסת רוטמן מציין כי משפטם של המחבלים המדוברים כרוך בלא מעט אתגרים לוגיסטיים משפטיים חקיקתיים ועוד. אחד מהם הוא עצם האפשרות להיפגש עם עורך דין ורק השבוע נושא זה עבר בחקיקה בקריאה ראשונה. "יש אתגרים מרובים שהסוגיה הזו מעוררת".
"הבעיה העיקרית היא חוסר מוחלט של התאמת המשפט הפלילי לעיסוק בטרור. המקרה של הנוח'בה הוא מקרה קיצוני ולכן זה מדגים את זה בצורה בולטת יותר. דוגמא אחת היא שכאשר יש קטין שמועמד לדין פלילי צריך לתת לו תסקיר מבחן. האם אנחנו רוצים לתת תסקיר מבחן למחבל נוח'בה בן 17? זו דוגמא קטנה שמדגימה עד כמה אי אפשר לפעול על פי הכללים של המשפט הפלילי".
עוד מוסיף רוטמן ומציין כי במהותו נועד המשפט הפלילי להעניש או כגמול על המעשה או כהרתעה. האמירה לנאשם היא 'עשית מעשה רע המנוגד לערכי החברה שאתה חי בה ולכן ניתן לך עונש. "בכך אנחנו מחזירים עולם לתיקונו, אבל האם האנשים האלה עשו מעשה רע לפי החברה שהם חיים? הרי שמענו את השיחה של המחבל עם הוריו" מזכיר רוטמן את ההתלהבות בה הגיבו הוריו של המחבל כששמעו שהוא טובח ביהודים וכך גם החברה העזתית כולה שמפארת מחבלים. "הוא הרי גיבור של החברה שלו. יש כאן מאבק בין שתי חברות".
"מקרה הנוח'בה הוא מקרה קיצון, אבל לאחר שנחליט מה שנחליט לגביהם נצטרך להשיב האם מישהו שנכנס לישראל במסגרת אירועי בוקר שמחת תורה ועשה מעשי טרור אבל לא רצח, אלא רק היה ב"תומכי הלחימה", האם עונשו יהיה חמור יותר ממי שרצח אחרי שחדר לישוב בשרון מיהודה ושומרון? האם יהיה דין אחר למי שמגיע מעזה לעומת מי שמגיע מחמאס קלקיליה או חברון? כל השאלות הללו ועוד נוגעות ללב ליבו של ההליך הפלילי ושל הטרור, וכל זה עוד לפני שדנו מתי נכון לעשות, לפני לחימה או אחריה, האם הדיון צריך להיות פומבי או גלוי, מול העולם או בבית משפט צבאי בהליך חסוי כי מדור בביטחון המדיני, היחס בין שיקולי השב"כ וצה"ל לבין ההעמדה לדין, מה זה יעשה לקורבנות? האם זה אינטרס של הקורבנות לנהל הליך ארוך או קצר? דיני ראיות ועוד.כל נקודה כזו מחייבת דיון מאוד עמוק שצריך לנהל אותו מתוך אחריות ואת זה אנחנו מנסים לעשות באותה ועדה שהקמנו", דברי רוטמן.
לשאלתנו אם בכל משפטי המחבלים לאורך עשרות שנותיה של המדינה לא היו תקדימים משפטיים שעליהם ניתן להתבסס, אומר רוטמן כי "לחלק מהדברים יש מעט תקדים, אבל אין תקדים בעולם לסיטואציה כמו זו של מחבלי הנוח'בה. אין מדינה שהתמודדה עם אירוע טרור בסדר הגודל הזה. לכן מאוד קשה לעסוק בזה, אבל נעשו דיונים כאלה ברמה מצומצמת אבל לא לעומק ולא באווירה שבה לכולם ברור שנעשה כאן מעשה שניתן להשוות אותו רק למה שהתרחש בשואה. יש דיבורים על חקיקת חוק דומה לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, אבל גם בחוק ההוא בסופו של דבר נוהלו שני הליכים גדולים ומתוקשרים, באחד הובא האשם לדין ובאחר הוא שוחרר, ולא בטוח שמדינת ישראל הרוויחה מהאירוע הזה".
לדברי רוטמן אמנם ניתן לנסות ולהביא דוגמאות מהעולם כדי לדון בסוגיות הללו, אך בהחלט מדובר באירוע חסר תקדים הדורש דיונים מקיפים, "כל זה כשאנחנו עדיין בלחימה, כשיש שבויים ונעדרים וכל זה כשנתפסים עוד ועוד אנשים שקשורים לאירוע, מה שהופך את הכול למורכב יותר".
האם הפתרון נמצא בהגדרת העברה כשייכת לקטגוריית 'רצח עם'? "בוודאי שהעברה של רצח עם עולה לדיון ויש לה הגדרות ברורות בחוק. מי שבא לרצוח אנשים נשים וטף רק בגלל שהם יהודים בהחלט יכול להיכנס להגדרה הזו. יש עוד עבירות רבות בספר החוקים, אבל כדי להעמיד לדין צריך להחליט אם מנהלים את האירוע כהליך פלילי או בהליך אחר לחלוטין, או שמתייחסים אליהם כלוחמים בלתי חוקיים ועוד. נצטרך לדון בכל אלה וכמובן שכל הדיון יהיה חסוי".
באשר למי שייצג את המחבלים מספר חבר הכנסת רוטמן על הצעת חוק שהכין ולפיה אמנם הזכות לייצוג משפטי קיימת והיא נצרכת לטובתנו כמי שמנהל את המשפט ולא לטובת הנאשמים, אך הצעתו היא שלא ניתן יהיה לחייב את הסנגוריה הציבורית לייצג את המחבלים על פי חוק. "לא לגיטימי לחייב את הסנגוריה הציבורית לייצג את האנשים הללו ולא לגיטימי שאזרחי המדינה, כלומר הנרצחים ומשפחותיהם, ישלמו את עלות הייצוג המשפטי. זה לא צריך לבוא על חשבון משל המיסים הישראלי
ומה באשר לזהותם של השופטים? האם לא תבוא טענה שהשופטים נוגעים בדבר בהיותם חלק מהעם שנפגע באירוע? "בכל אירוע טרור בכל מדינה השופטים הם לא מהאו"ם וטוב שכך. אנחנו מדינה ריבונית שצריכה לתת מענה. האם זה צריך להתנהל בבית משפט צבאי או רגיל, זה חלק מאותן מערכות שיקולים מורכבות שיצטרכו להידון בוועדה".