ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל התאפיין בלא מעט דרישות מממשלת ישראל והעומד בראשה. על המשמעויות מאחורי הדרישות שוחחנו עם פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ארה"ב ישראל.
פרופ' גלבוע מגדיר את הביקור הכולל שהחל בקטאר סעודיה והאמירויות וכלל גם מפגש עם אבו מאזן ככישלון שבו לא עלה בידי בלינקן להשיג את מטרותיו.
"הבעיות שהוא העלה בביקור שלו בארץ מתייחסות לניהול המלחמה בעזה, למלחמה המתעצמת בצפון וליום שאחרי. הסוגיה שהייתה הכי חשובה בעיניו היא סוגיית היום שאחרי, וכאן הוא דרש מישראל לאפשר לפליטים העזתים שירדו דרומה לחזור לבתים שלהם בצפון. ישראל מתנגדת לזה, לפחות עד אשר יחזרו החטופים, וזו עמדה נכונה. הוסכם שמשלחת של האו"ם תבדוק אם בכלל אפשר לחזור לשם. הרי יש אזורים קרובים ליישובי עוטף עזה ומהם יצאו הרוצחים מחמאס. לשם לא יחזרו לגור בכלל", אומר גלבוע המעריך כי הנתון הזה ברור גם לבלינקן.
לנוכח הצורך למצוא פתרון מגורים לאזרחי הרצועה יהיה צורך לבחון כיצד בונים מחדש את הרצועה. באשר לסיוע ההומניטארי, לא מקבל פרופ' גלבוע את הטענות של האמריקאים על רעב ששורר ברצועה. "הם צריכים לסבול בגלל ההתקפה הרצחנית על יישובי העוטף וסוכם שהנושא יישאר במחלוקת, שיהיה סיוע בקמח שיגיע לנמל אשדוד באניות ויועבר ישירות לצפון הרצועה".
"לגבי היום שאחרי, האמריקאים רוצים שתהיה שם רשות פלשתינית מחודשת, ובעניין הזה ישראל מתנגדת. אני סבור שנכון היה להגיד 'כן אבל' ולתת רשימה ארוכה של דרישות שהרש"פ הייתה צריכה לעמוד בהן. חלק מהדרישות היו מקובלות גם על ארה"ב, אבל הבעיה היא שבלינקן נכשל לגמרי בביקור עם חמוד עבאס שלא הסכים לשום דבר ולא רצה לשמוע על שום דבר", אומר גלבוע הסבור שלו הייתה ישראל בוחרת לומר לאמריקאים 'כן אבל' היא הייתה מקבלת את מעמד הצד הטוב שנכון לצעדים כאלה ואחרים ולעומתה היו אבו מאזן והרש"פ מתמקמים בעמדת הסרבנים.
על הדרישות של בלינקן מאבו מאזן מציין פרופ' גלבוע: "הוא דרש מאבו מאזן למנות ראש ממשלה חדש ולסיים את תפקידו, שיהיו שינויים משמעותיים שימנעו שחיתות, קיצוץ משמעותי במגזר הציבורי, שינויים מפליגים במערכת החינוך שכולה הסתה ושנאה נגד ישראל, שינוי בתקשורת שלהם. בעצם המשמעות היא להפוך אותה מישות אויבת לישראל לישות שמחפשת שלום עם ישראל, להפסיק את הסכומים לטרוריסטים כשאבו מאזן אומר שגם מבצעי הרצח בעוטף עזה יקבלו גם הם משכורות מהרש"פ, כך שכל האירוע מגוחך".
למעשה, סבור גלבוע, בלינקן הציג לאבו מאזן רשימת דרישות שהן אלה שישראל יכולה הייתה להציג מטעמה והיו זוכות לסירוב פלשתיני.
"יש גם חילוקי דעות לגבי השליטה הביטחונית. ישראל דורשת שליטה מוחלטת שלה בדומה למה שיש בשטחי B ביהודה ושומרון. האמריקאים לא רוצים את זה כי הם רואים בכך מבוא לכיבוש. לכן נתניהו יצא בהכרזה שנועדה לבית הדין המגוחך בהאג, הצהרה שמכוונת גם לארה"ב, שישראל לא מתכוונת להישאר ברצועה או לספח אותה. מעבר לכך יש שאלות לגבי אזור הביטחון. ישראל רוצה רצועה של שני קילומטרים שבה אף אחד לא יוכל לעבור ומי שיגיע לשם ייהרג. גם כאן יש סוג של חילוקי דעות, אבל להערכתי אם הרצועה תפורז ויהיה שם שלטון שיוכל לחיות בסדר עם ישראל, הנושאים הביטחוניים ירדו מחשיבותם".
גלבוע מוסיף בדבריו ומעריך כי בעיני האמריקאים נתניהו עוסק בשבועיים האחרונים בשימור הקואליציה שלו ופחות עוסק באינטרסים הישראליים ותפיסתם זו נובעת מחוסר האמון שהם חשים כלפיו, ולא מהיום. גם כניסת גנץ ואייזנקוט לממשלה שהרגיעה מעט לא הפיגה לחלוטין את החשש הזה של וושינגטון.
באשר לצפון, ממשיך פרופ' גלבוע ואומר, שם האמריקאים חוששים ממלחמה בהיקף מלא עם חיזבאללה, מה שיגרור אחריו התלקחות כלל אזורית. איראן תגיב דרך המילציות שלה בסוריה ובעיראק, פעילות החות'ים תגבר והדרך למלחמה אזורית תהיה אז סלולה, ומאידך גם ייפגעו בסיסיה וחייליה של ארה"ב המוצבים באזור המפרץ. משום כך עסוקים שם מאוד במניעת מלחמה. לשם כך פועל במרץ השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין שהוכיח את קשריו בלבנון בעסקת הגז.
"האמריקאים מניחים שלחיזבאללה ולישראל אין אינטרס למלחמה כוללת ולכן הדרישה הישראלית היא להרחיק את כוח רדואן אל מעבר לליטני ולא לפירוק חיזבאללה. הם נותנים למהלכים הדיפלומטיים צ'אנס יותר ממה שאני נותן. אני מעריך את הסיכוי לכך בכעשרים אחוז. הם מדברים על 40-50 אחוז, כי זה מבוסס על הרצון ההדדי של שני הצדדים", אומר גלבוע ומוסיף כי "יש לאמריקאים בעיה גדולה מאוד של תפיסת מה שקורה באזור כאן. למשל כשהם עושים את ההבחנה בין החמאס לבין האזרחים העזתים. אלו הבחנות לא מתוחכמות שנובעות אולי מחוסר היכרות עם השטח או חוסר הבנת הצרכים הביטחוניים של ישראל. אני מבין מכך שההבנה שלהם באזור היא די שטחית. הם חוזרים עכשיו לדבר על שתי מדינות לשני עמים כשברור שזה לא ישים אחרי שהניסיון בעזה נכשל ובמקום סינגפור קיבלנו בסיס של איראן. מי יכול לדבר במושגים כאלה בכלל? אבל הם מדברים במונחים כאלה. יש כאן אי הבנה ותמימות בדרך שבה הם מטפלים".
בהקשר זה מציין פרופ' גלבוע את ההבלגה שבה נוקטים האמריקאים מול מתקפות החות'ים כעדות נוספת לחוסר הבנת האזור. בתגובה ל-21 הכתב"מים ששיגרו החות'ים על האניות שלהם, ראוי היה שהאמריקאים ישמידו את בסיס החות'ים בנמל חודידה, אך ככל הנראה החשש מהתדרדרות למלחמה אזורית כובל את ידיה של אמריקה, מה שמביא את החות'ים לזלזל בה.
"ההססנות הזו בעייתית. הכל כאן מסובך ותלוי אחד בשני. על זה מתנהלות השיחות. אנחנו מנסים להסביר להם את המציאות שהם לא רואים או לא רוצים לראות", אומר גלבוע ומזכיר את הזירה הפנים אמריקאית כאשר הבחירות מתקרבות וביידן סופג ביקורת על מה שנחשב בעיני תומכיו כתמיכה רבה מדי שלו בישראל. מול כל אלה, קובע גלבוע, ההסברה הישראלית לא עושה דבר ואיינה אפקטיבית. תומכי ביידן דורשים 'הפסקת אש' וההסברה הישראלית אינה מבהירה לקוראים זאת שהפסקת אש משמעותה השארת החמאס בשלטון על אף שהוא מבהיר כבר כעת שהשבעה באוקטובר היה רק ההתחלה ויהיו עוד אירועים רבים שכאלה. כך גם לא יודעים האמריקאים, כולל היהודים שבהם, איך מתנהל החמאס ואיזה שלטון הוא הנהיג ברצועה תוך דיכוי חופש דעה וחופש התארגנות ואינו אלא ארגון טרור בשירות האיראני. לו היו הדבירם הללו ידועים להם היינו רואים שינוי בחלק גדול מדעת הקהל האמריקאית.