באירוע שפתח את יום המאה לפרוץ המלחמה פגשנו את אסי, חברו של אברה מנגיסטו, המתקשה להבין כיצד זה תשע שנים וחצי חלפו ואברה עודו בידיהם של אנשי החמאס.
"הגעתי לכאן כדי לבקש מקברניטי המדינה שאברה מנגיסו הוא חלק מהאזרחים חלק מהילדים של המדינה. לא יכול להיות שהילד הזה מופקר במשך תשע וחצי שנים. עם כל הכאב שיש בנו על כל מה שקורה במדינה, תשע וחצי שנים... צריכים להיות מטומטמים... בשיעור האזרחות הזה כל המדינה כשלה".
מוסיף אסי ואומר, "כשאלחנן טננבאום היה (בשבי) כולנו בכינו, כשגלעד שליט היה (בשבי) כולנו בכינו. המקרה הזה היה מול העיניים שלנו. כשאברה חצה את הגבול, איפה הייתם? כלום לא עשיתם. היום נצעק ונאמר את האמת בפנים: אם לאברה היו קוראים אברה ברקוביץ' כל המדינה הייתה בחוץ. לא נעים לשמוע את זה, אבל זו האמת, ועם האמת הזו אני הולך כל יום".
"כשהחמאס יורה הוא לא מבחין איזה כדור פוגע במי, בשחור, בלבן, באדום, העיקר להרוג יהודי. איפה הציונים שיושבים היום בכנסת? מאז גנדי לא קם ציוני אחד".
"כולם חרטטנים שלא מעניין אותם. אנחנו חלק מהמדינה", אומר אסי. "אנחנו לא שקופים. אנחנו משרתים בצבא ומשלמים חובות, ובדבר המינימאלי של החזרת אברה הביתה המדינה עצמה עיניים".
"יבוא יום וזה יתנקם בה, כי מטובי אחינו נהרגים בעזה, נלחמים יד ביד עם כולם, למה מפלים אותנו ולא מדברים עלינו? למה אף אחד לא דופק על השולחן? אנחנו לא מבקשים קוויאר. אנחנו רוצים את האח שלנו בחזרה".