
לפני 40 שנה בדיוק הלך מאיתנו רבי ישראל אבוחצירא, הבאבא סאלי. הוא חיבר מספר פיוטים וצדיקותו וגדולתו התבטאו בהנהגותיו, שסופרו בין היתר גם על ידי תלמידיו. לפני שנים שאלתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, האם מותר ללכת לכותל.
כוונת השאלה הייתה – הרי בדרך לכותל אפשר חס וחלילה להיכשל בראיה אסורה. הרב ענה לי דע לך שכוחו של הבאבא סאלי היה בשמירת עינו. הרב מרדכי זצ"ל התכוון לומר, שכמובן אפשר ללכת לכותל, אבל יש להישמר מראיה אסורה.
ידוע ומפורסם שבכח ברכותיו של הבאבא סאלי, היה פועל ישועות. בכח עבודתו וידיעתו בתורה טיפס לדרגה גבוהה זו. סבו היה ר' יעקב אבוחצירא, שהוא זה שבזכותו התפרסמה המשפחה. ר' יעקב היה גאון בתורה ואף זכה לגילוי אליהו הנביא. הוא התפרסם בזכות הנסים והמופתים הרבים שאירעו לו, בדורו כינו אותו 'המלובן' – כלומר, המלומד בניסים.
כבר בגיל 12 התחיל הבאבא סאלי לצום במשך שבוע שלם. בגיל 13 החל ללמוד בישיבה וסדר הלימוד החל בחצות לילה. אז קמו כולם לתיקון חצות, תוך בכיות ותחנונים על צער השכינה. אחר כך, נשארו ללמוד עד אור הבוקר מהזהר הקדוש. לפני התפילה טבלו במקווה ומשם המשיכו לתפילת שחרית עם נץ החמה. אחר כך המשיך ר' ישראל בלימוד ה'חוק לישראל' ובלימוד גמרא במשך כל שעות היום. אחרי מנחה ומעריב למדו ארבעת חלקי השו"ע – עד השינה.
בשנת תרפ"א, שנה לאחר הרצחו של ר' דוד אחיו על ידי הערבים, זכה ר' ישראל לבקר בארץ ישראל. בשנה זו התקרב לרבני ירושלים המקובלים – ר' אברהם עדס, ור' עזרא הררי רפול ובצפת נפגש עם זקן המקובלים זקן המקובלים הגאון ר' שלמה אלפנדרי זצ"ל.
בהיותו בן 73 עלה רבנו לארץ ישראל באוניה. באמצע ההפלגה החלה סערה בים והנוסעים בקשו את עזרתו. הרב נטל את כוס הקידוש עליה קידש סבו – ר' יעקב אבוחצירא, שפך מים מהכוס לים שלוש פעמים ובכל פעם ביקש – בזכות הקדוש ר' יעקב... ובפעם השלישית שעשה כך הסערה שככה והים נרגע.
עד גיל 40 לא גדל זקנו של רבי ישראל. יום אחד התפלל לאורך כל הלילה שה' יצמיח לו זקן. ואכן, באותו שבוע החל זקנו לצמוח. למניין שבו התפלל צירף אך ורק אנשים בעלי זקנים.
לר' ישראל היה שולחן מיוחד עליו ערך את סעודות השבת, שולחן שקיבל בירושה מסבו הקדוש. השולחן היה בנוי במיוחד על פי המידות של השולחן שהיה בבית המקדש ועל פי כוונות מיוחדות שלפי הקבלה. חלק נכבד מסעודת השבת הוקדש לפיוטים. בצעירותו קיבל על עצמו שלא לאכול בשר, כך שבמשך 50 שנה לא טעם בשר. הוא נהג לסיים את ספר התהילים לפחות פעם בחודש ואמר כי באמירת תהילים יש סגולה מיוחדת ופרקים אלו פועלים פעולה עצומה בשמים.
לפעמים היה מגיע לירושלים במיוחד ולמשך שעות ספורות, בכדי ללמוד מספר הזהר וחוזר לאחר מכן לנתיבות עיר מגוריו. הוא היה אומר שכדאי לנסוע את כל הדרך לירושלים רק כדי ללמוד קטע קטן מהזהר, כי אפילו למידת דף אחד בירושלים, הריהו כמו לימוד עשרה דפים במקום אחר.
היסוד של כוחו של הבאבא סאלי היתה המשנה בפרקי אבות 'עשה רצונו כרצונך – כדי שיעלה רצונך כרצנו. בטל רצונך מפני רצונו – כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך'.
הכותב הוא ר"מ בבית המדרש בקמפוס לב של המרכז האקדמי לב