חני מרזל, קופירייטרית ואסטרטגית, פתחה את המלחמה בדיכאון של ממש אחרי הטבח בשמחת תורה.
"באופן אישי בתחילת המלחמה הייתי לפני השקה של מיזם גדול בעסק שלי שתכננתי אותו הרבה והכל נפל. מבחינתי ראיתי שחור והכל קורס ואין לי גם על מה להתלונן אל מול הטבח הנורא", היא מספרת באולפן ערוץ 7.
"שקעתי ממש ליומיים - ואז קיבלתי קיבלתי בוואטסאפ הודעה אם אני רוצה להצטרף לאיזו קבוצת חשיבה של נשים בנושא 'מה אפשר לעשות בזמן המלחמה'. זו היתה קבוצה של נשים מחב"ד והצעתי להם לקחת את רחל מאופקים ולבקש ממנה לדבר על נרות השבת כ'נשק' ונצא לחלק נרות שבת עם עוגיות תחת הכשם 'פק"ל רחל'. בזמן הזה הייתי במיטה עדיין בדיכאון", מוסיפה מרזל.
"ואז שאלה אותי המארגנת של הקבוצה - 'אולי תפיקי את הסרטון' והייתי במצב של דיכאון. היא שכנעה אותי והלכתי על המוטו של 'תנסי, מקסימום תצליחי'. היא כבר לא הייתה באופקים ובסוף הסכימו שנבוא לצלם אותה ביום חמישי כשאנחנו רוצים לפרסם את הסרטון לקראת שבת. בינתיים הכנתי מיתוג לסרטון כשאני לא יודעת אם היא תסכים".
רחל מאופקים - הסכימה. "בהשגחה ממש היא הסכימה וגם הבאנו לה פמוטים מכסף. היה לא קל להוציא ממנו מה שאנחנו רוצים וכשיצאנו הצלם אמר לי 'אין לך סרט'. ביום חמישי בלילה הצלחנו, היה סרטון והוא הפך לויראלי. זה סרטון שנגע בהמון נשים. ואז ביקשו את זה בשלוש שפות ודאגנו לתרגם ואותי זה הוציא מהמקום הנמוך שהייתי בו".
בהמשך נרתמה מרזל למיזמים נוספים. "אמרו שאולי צריך לעשות משהו שקשור לטהרת המשפחה. ישבנו וחשבנו איך מעבירים את הנושא הזה בלי הבטחות - אלא לשם המבצע. ואז ה' הבריק לי את שם המיזם 'מקווה לטוב'. שוב הפקנו סרטון מהיר של אשת מילואים, אישה מבוגרת ונשים דתיות ולא דתיות שמספרות על קושי ומסיימות במלים 'מקווה לטוב'. עזרנו להרבה נשים להפיץ את הסרטון בלי הרבה הסברים להשפיע לשמור טהרות המשפחה ובמקביל נפתחה קבוצה של 80 נשים שהן בלניות ויכולות לתת את הידע למי שהתעניינה".
"המסר שלי הוא להיות בעשייה. 'תעשי, מקסימום תצליחי'", היא מסכמת.