מאז פרוץ מלחמת שמחת תורה, אנחנו עדים להתגברות האנטישמיות העולמית כנגד העם היהודי ושנאת מדינת ישראל, ברמות גבוהות שזמן רב לא נתקלנו בהם. התגברות האנטישמיות איננה נחלתה של מדינה כזו או אחרת, והיא מופיעה בחלקים נרחבים בעולם, באירופה, במדינות אמריקה ואפילו ברוסיה או באוסטרליה.
לכאורה הדבר תמוה ודורש הסבר, מדוע דווקא אירועי שמחת תורה גרמו להתפרצות זו? הרי בשמחת תורה האחרונה, העם היהודי היה זה שנפגע מהתקפת טרור רצחנית כנגד גברים, נשים וטף, ולא היה זה שיזם התקפה כנגד אויביו? היינו מצפים שלפחות העולם הנאור שמרבה לעמוד לצידם של החלשים בחברה, המסכנים והנדכאים, גם אם הוא עושה זאת פעמים רבות רק באופן מילולי ללא התערבות מעשית בפועל, יעמוד בכל זאת לצידה של מדינת ישראל שחוותה התקפה אלימה שלא היא יזמה.
כיצד יתכן שדווקא הטבח של אזרחים רבים חפים מפשע, ולקיחתם בשבי החמס של מאות אנשים, יחד עם מאות לוחמי כוחות הביטחון שנפלו בקרבות, דווקא אירועים אלו הגבירו את רדיפת היהודים בעולם, במקום את הרצון להגן עליהם ולהזדהות עם סבלם?
בשיחה שמסר הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל בארה"ב, הוא אמר בין היתר את הדברים הבאים:
"אנחנו לא העם הנבחר בגלל שהנאצים רצחו אותנו, לא בזה גאוותנו. 'דת השואה' היא לדעתי צורה נמוכה ודלה מאד של דת. דת השואה מאד פופולרית פה, יש פה אפילו בניין חדש ומפואר שמספר על זה. זה לא בגלל שאני צוחק מזה חלילה, אני רק אומר שלהפוך את זה לדת, ולבסס על גבי זה את כל הקיום היהודי, לבנות את המחשבה היהודית על היותנו קורבנות - זוהי רמה נמוכה מאד. אנחנו העם הנבחר לא בגלל שהורגים אותנו, לא בגלל שמתעבים אותנו, ואפילו לא בגלל שאנחנו חכמים. אנחנו העם הנבחר כי יש בנו את היכולת לקבל את אלוקים."
המחשבה של חלקים בחברה הישראלית כי ככל שנראה לעולם את החולשה שלנו להגן על עצמנו מפני אויבינו, כך נזכה לתמיכת העולם, מחשבה שמובילה להקרנת סרט הזוועות של דובר צה"ל בכל מקום שרק מוכן לצפות בו, יתכן ואיננה מחשבה נכונה. למרות שעל פי רוב, העולם המערבי נוטה להזדהות עם החלשים בחברה, ישנם מקרים יוצאי דופן בהם הוא לא נוהג באותה צורה.
כך הוא הדבר ביחס לעם ישראל. אומות העולם יודעות ומרגישות שיש לנו בשורה גדולה להביא לעולם. הן מצפות מעם ישראל להיות אור לגויים, לא רק בניהול מדינה צודקת וישרה, כי אם גם בביעור הרוע העולמי והובלת העולם למקום טוב יותר. ערכים של צדק, מוסר, יושר ואהבה, אלו ערכים שהאנושות ספגה מאיתנו במשך אלפי שנים, והיא מצפה מאיתנו להמשיך ולהוביל אותה לעולם שבו ערכים אלו יתפשו את המקום הראוי להם.
יש ערך חשוב להצגת הרוע והרשע של מחבלי החמס, כדי שיהיה מובן הצורך של הטוב להילחם כנגדם, אבל כאשר העולם רואה אותנו כאומה נרדפת שלא מסוגלת להגן על עצמה מפני אויביה, הוא לא מזדהה איתנו, אלא להיפך. הוא כועס עלינו שלא השכלנו לשמור כראוי על הקיום שלנו, ההכרחי עבור העולם כולו. גם אם יש לו הזדהות מסוימת עם סבלם של אנשים חפים מפשע, בתוך תוכו, באופן בלתי מודע, הוא זועם על כך ששוב העם היהודי מתנהל בעולם כעם נרדף וסובל, במקום להיות אמיץ וחזק. מבלי להיכנס לשאלה, האם אנו צריכים בכלל להיות מוטרדים ממה שהעולם חושב עלינו, אם ברצוננו לזכות באהדה שלו, עלינו לשנות גישה ולהקרין בכל מקום סרט אחר שיערוך דובר צה"ל.
סרט שיורכב מהצלחות הלחימה של חיילינו הגיבורים למגר את אויבנו, יחד עם תמונות אנשי החמאס שנכנעים ומוסרים את נשקם. זה מה שהאנושות כולה מצפה מעם ישראל ששב לארצו. היא ממתינה לראות את האריה שמתעורר מרבצו לאחר אלפיים שנות גלות, ויודע להשיב מלחמה שערה, לכל מי שרק חושב לאיים עליו.
"לא הד קול, שעם שנאוי בעולם הולך לבקש לו מקלט בטוח מרודפיו, לבדו, ראוי להשיב לתנועת עולמים זו את חייה, אלא שגוי קדוש, סגולת העמים, גור אריה יהודה, נעור מתרדמתו הארוכה, והנה הוא הולך ושב אל נחלתו, אל 'גאון יעקב אשר אהב סלה'" (הרב קוק זצ"ל, אגרת תקע"א).