ב-7 באוקטובר 2023 החמאס תקף את אזרחי מדינת ישראל. למעלה מ-1,400 ילדים, נשים וקשישים, יהודים ומבני כל הדתות, נרצחו באכזריות, מאות נחטפו, חלקם נרצחו בשבי.
ההתקפה הזו בוצעה ע"י ארגון מוסלמי, בשם האיסלם. עובדה זו מחייבת חשיבה מעמיקה בדבר מערכת היחסים בין היהדות לאיסלם, בהווה, ובעיקר בעתיד.
מול תופעה זו, עם ישראל עמד על נפשו ויצא למערכה למיגור החמאס. האם יש ביכולתו של האיסלם להתקדם לעבר יעד רוחני שימנע תופעות מזעזעות כאלה בעתיד? התשובה נמצאת אצל חכמי האיסלם.
מעט מאד נכתב במהלך הדורות על שאלת היחס של המסורת היהודית לאיסלם. אמנם קיימות התייחסויות הן בתחום הרעיוני והן בתחום ההלכתי, אך לרוב החומר מפוזר ברחבי הספרות הרבנית היהודית, וקשה לרכז אותו אל מקום אחד.
כמו כן, מעטים הם חכמי ישראל המכירים לעומקו את האיסלם. בימינו, השאלה נהייתה יותר אקטואלית מתמיד, בעיקר בשל העובדה הייחודית בהיסטוריה הערבית, של שלטון יהודי עצמאי בארץ שהייתה נתונה במשך זמן מסוים במרחב המוסלמי (דאר אל-איסלם), ומערכת היחסים הסבוכה בין יהודים לערבים בארץ ישראל ובמזרח התיכון.
באיגרת זו, נעשה ניסיון למלא את החלל הזה. אין כאן טשטוש של הבעיות או התעלמות, אבל אני כותב שורות אלו אל חכמי האיסלם בתקוה שבכך תתווסף תרומה להבנה ההדדית, ואולי אף יקודם השלום בין ילדי אברהם - בני ישראל ובני ישמעאל.