פרופ' אשר בלס, בעל דוקטורט בכלכלה מאונ' הרווארד וראש התכנית לתואר שני בכלכלה יישומית במכללת אשקלון, מסביר בשיחה עם ערוץ 7 על רכישת מניות הבורסה הישראלית בידי המיליארדר היהודי ביל אקמן, ומתאר כיצד ניתן יהיה לשמר את דירוג האשראי של ישראל ברמה גבוהה גם בשנים הקרובות.
"עד לפני מספר שנים בורסות לא היו חברות נסחרות, הן היו פשוט רשויות. הרכישה הזו של ביל אקמן בישראל היא בסך הכל חדשות טובות, ככל שהאיש פועל ממניעים כלכליים, כי הדבר מעגן מעין הצבעה בעד המשק הישראלי בכלל והבורסה בפרט", מסביר פרופ' בלס וממשיך בתיאור התנודתיות בבורסה הישראלית: "אציין שבכל מקרה הרווחים של הבורסה נגזרים בין היתר מרמת המחירים, היקף המסחר, הנפקות וכדומה, ויש כאן למעשה הימור של אקמן שלא צופה קריסה כלשהי, אז זה איתות חיובי למשק כולו. אנחנו גם רואים שהמחיר של הבורסה עלה בעקבות אותה רכישה".
פרופ' בלס נשאל האם כעת עם אחוז האחזקות של אקמן, הוא יכול לדרוש שינויים בבורסה הישראלית, והשיב: "יש כאן שאלה מעניינת, והיא איך אדם כזה יכול להנהיג שינויים בבורסה, כי יש בעל עניין אחר ויש את הבנקים שמכרו את אותם המניות, זה מעין הסדר מורכב שבו הבנקים מכרו לאקמן את המניות הללו. זה פחות חשוב, מה שחשוב זה שזו מעין הצבעת אמון על הבורסה".
האם אפשר אולי לפרש את הקנייה של אקמן כסוג של תרומה למען המדינה? הרי אישתו ישראלית ואולי בשבילו זה 'כסף קטן' והוא רק רוצה להביע סולידריות.
"זה נכון, אבל יחד עם זאת גם אנשים עשירים מאוד לא שורפים את כספם ככה סתם, הרי אם הם רוצים לתרום הם יכולים גם דרך קרנות פילנטרופיות כאלה ואחרות, לכן אני מניח שזה כן איתות חיובי לעתיד המשק".
"לגבי מה הלאה, תראה. הצעדים שהממשלה נקטה בהם הם בכיוון הנכון, אבל הם לא מספיקים" טוען פרופ' בלס, שכיהן גם ככלכלן ראשי בבנק ישראל. "צריך להתחיל לחשוב מה יהיה שנים קדימה, מה לגבי תקציב הביטחון ואיך יוכלו להגדיל את כוח האדם בצה"ל. אז יש סוגיות לאורך זמן שהם מאוד חשובות. היה רצוי בעת הזו להיות קצת יותר אמיץ ברפורמות מבניות, וכמובן גם יותר אמיץ בקיצוץ הכספים הקואליציוניים, שהתרומה שלהם לצמיחה פשוט לא קיימת".
פרופ' בלס ממשיך ומסביר על יעדי הגרעון שהציבה ישראל, שלדעתו לא משקפים מספיק את המאמץ האזרחי להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ברמות גבוהות: "הנקודה היא כזו – יש כאן יעד גירעון שהוא לא ראוי לדעתי. מדובר על יעד של 6.6% והוא לא יושג, היה ניתן לדעתי להציב יעד של 5%. במספרים פשוטים, הפער בין 5% ל-6.6% נותן לך כל שנה כ-30 מיליארד ש"ח, וזה גם מאותת לחברות הדירוג על החוזק של המשק והמאמצים של המדינה להתנהל בצורה נבונה. 6.6% גרעון, לעומת זאת, לדעתי מאותת על כך שלא יהיו כל כך רזרבות, נניח בהינתן מלחמה בלבנון בחודשים הקרובים. אני חושב שדרוש אומץ לא רק בשדה הקרב אלא גם בנושאים אזרחיים, בכל מה שקשור לתקציב המדינה שאנחנו יכולים לבצע מהלכים אמיצים שיתרמו לכלכלת ישראל בעתיד".
במענה לשאלה מה צפוי לנו מבחינת דירוג האשראי, טוען פרופ' בלס: "קשה לדעת אבל זה גם כך לא כ"כ משנה. הרי מלכתחילה אפשר היה שבעולם אחר הדירוג של ישראל היה עולה בשנה שעברה, והוא לא עלה. צריך להבין שדירוג האשראי משפיע על הריבית, וזה אומר שהריבית תמשיך להישאר גבוהה בשנים הבאות ונצטרך לגבות פה יותר מיסים. צריך להפנים את זה. אני בטוח שבפקידות הבכירה עושים את הדבר הזה, אבל זה לא בא כרגע לידי ביטוי בפעולות בשטח שיתרמו להשארת להשארת פרמיית הסיכון הגבוה של ישראל".
לסיום התייחס פרופ' בלס למעמדה של ישראל ערב המלחמה, איך התנאים הכלכליים עוזרים לנו לנהל את המערכה הארוכה וכיצד ניתן להילחם בכל זאת ביוקר המחיה המאמיר: "הייתי אומר זאת כך. הכניסה למשבר הייתה יחסית טובה. תנאי הפתיחה של הכלכלה הישראלית בכל מה שקשור ליציאה מהקורונה ואפילו המשבר הפיננסי של 2008, אז אנחנו בנתונים טובים, אבל אסור לפספס את זה הלאה. עם זאת, יש דברים שלא נעשו כמו עידוד תעסוקה ופתיחת השוק לייבוא, נניח בנושא החקלאות. התמיכה בחקלאים צריכה להיות לא במניעת ייבוא אלא בתמיכה ישירה לחקלאים. זו מדיניות שיש לה מחיר. אבל מצב שבו מחיר הירקות גבוה הוא סופר רגרסיבי, כי ההוצאה של השכבות הנמוכות על מזון היא גבוהה במיוחד. מי ששואף לראות בעצמו חברתי צריך להבין את המשמעות ולאפשר דווקא את פתיחת הייבוא, למען השכבות החלשות".