אריה ויסמן מייסד 'רהיטי ויסמן' ודובי גולדברג, בעלים של 'סופר המושבה' בירושלים, מספרים בשיחה עם עופר איובי בערוץ 7 על יוקר המחיה המאמיר, ברקע מלחמת חרבות ברזל, והפתרונות לשיטתם שעל המדינה לקדם, ובראשם צמצום הבירוקרטיה והנטל הרגולטורי על הציבור.

תחילה מעריך ויסמן את עוצמת הפגיעה הכלכלית הצפויה בשל המלחמה. "הפגיעה הכלכלית תהיה די קשה, אבל פחות קשה ממה שחושבים, כי כשישראל נכנסה לאירוע היו ברשותה רזרבות מאוד גדולות. חוץ מזה, אני מאוד מאמין בתרומות מחו"ל - גם של יהודים וגם של אוהבי ישראל - והדבר יתאזן בהמשך השנה לטובה".

הוא מדגיש כי "היום הרבה יותר קשה לגמור את החודש. חצי מהמדינה הם עובדי מדינה וחצי עובדים ומייצרים כסף. כשנגר חותך חתיכת עץ הוא מייצר כסף וכשהפקיד בעירייה מעביר נייר מפה לפה הוא מבזבז כסף. המצב צריך להיות שונה. לא יותר מ-30% עובדי ציבור ו-70% עובדים יצרניים. במצב כזה התל"ג הלאומי היה עולה".

דובי גולדברג מוסיף: "אני חושב שאנשים קונים פחות. המצב הכלכלי לא פשוט, אנשים שומרים 'גרוש לבן ליום שחור' ופוחדים להוציא כסף, בגלל שיש אי וודאות לאן המדינה הולכת. לכמה זמן אנחנו הולכים למלחמה, האם תהיה תוכנית כלכלית שתרגיע את האזרח. אני מקווה שהממשלה תיתן לכך פיתרון ומענה".

לגבי קנייה חכמה אומר גולדברג: "אני מציע לקונים שיקנו רק מה שצריך. לא צריך לאגור, צריך להיות קניין נבון, לקנות יותר מבצעים. אנחנו עושים מבצעים, הוזלנו מחירים ובמבצעים שאנחנו מקבלים מהספקים מוזילים לצרכן. אבל הקנייה הממוצעת לא נפגעה. אני שומע שהמצב לא פשוט ואני מציע למדינה לעזור יותר לבעלי עסקים, בנושא ארנונה, מיסים, דחיית תשלומים".

גולדברג מתייחס לדברים שאמר נציג צה"ל שקרא לציבור לאגור מזון וטוען: "היה טירוף של יומיים-שלושה שכנראה עשו טעות ואחד הדוברים של צה"ל אמר שיהיה חסר פה ושם, ואנשים נכנסו לפאניקה. הרגענו את הלקוחות מהר וביקשנו מהם לא להיכנס להיסטריה. שיקנו מה שצריך, אנחנו נעבור את זה וחשוב לקנות קנייה חכמה ונכונה, לא להתפתות למלא סלים וארונות. העורף שלנו חזק ולא יחסר פה כלום".

ויסמן, בעלים משותף של 'שמרת הזורע', מודאג מהביורוקרטיה במדינת ישראל :"לדוגמה, לפני חמש שנים גמרנו בשמרת הזורע מרכז לוגיסטי. קיבלנו חשבון להתחברות למים ולביוב של פארק בר לב. רק להתחבר. אז לפי החוק, תג המחיר הוא מיליון ו-380 אלף שקלים. באותו רגע אמרתי לאחי 'קח את המפתח, אני עוזב את הארץ. לא בבית ספרי'. מה אני רוצה להגיד בזה? במדינת ישראל יש 54 תאגידי מים על 9 מיליון אנשים, וכשאני מבקר בשנחאי יש שם 25 מיליון איש ותאגיד מים אחד. ריבון העולמים, לאן הגענו שהכל מפוצל? קח את פארק בר לב, הוא שייך לשלוש רשויות. אין לזה אח ורע בעולם, שעל שטח כזה קטן שלוש רשויות משתלטות".

"אני רוצה להביא מגרמניה כורסאות עם מערכת חשמלית. צריך לשם כך את מכון התקנים. זה עולה המון ולוקח המון זמן. המוצר הרי עבר כבר מכון תקנים גרמני או צרפתי וצריך להעביר עוד פעם. מי צריך את כל זה? הייתי מוזיל את המוצר ב-5-7%. זה אבסורד".

בהמשך השיחה טוען גולדברג כי "מנוע הצמיחה של מדינת ישראל זה העסקים הקטנים. אני בטוח בזה. אם לא יעזרו לעסקים הקטנים האוצר לא יגבה מיסים. אתה רוצה לחנוק מישהו? אל תעזור לו. ואז מי יפסיד? המדינה. אני קורא לשר האוצר, אם חסר כסף במדינה, הוא יכול לעשות את זה בקלות - אם יטיל מס דיבידנד. היום רוב החברות יש להם רווחים כלואים בסכומי עתק. אני קורא מפה לשר האוצר, תוריד את מס הדיבידנד ל-20%, אתה תגבה המון כסף מהעצמאים, כי כולם ימשכו לעצמם דיבידנד. יש המון רווחים שפשוט כלואים בגלל המיסוי הגבוה. אני אומר עוד משהו לשר האוצר - לא להעלות מיסים ומע"מ, זה יחנוק את האזרחים. קח מהדיבידנד - זה כסף על הרצפה. תוריד לשלושה חודשים את המס ותראה כמה כסף תגבה".

"במדינת ישראל אין בעיה של כסף, יש בעיה של בירוקרטיה", הוא מסביר. "יש בעיה של הרגולציה שהורגת את בעלי העסקים. הריבית במשק - זה דבר שהורס כל חלקה טובה. אני מקווה שהריבית שהתחילה במגמת ירידה תמשיך לרדת. זה יעזור לבעלי עסקים. יש אטימות שאני לא מבין אותה. לא מוכנים להקשיב לבעלי העסקים. נערי האוצר חושבים שהם יודעים הכל. אבל מי שיודע הכל זה הסנדלר, המסגר, בעל המכולת, אלה מניעים את הכלכלה. כרגע הממשלה עדיין לא מתפקדת, עברנו הלם מאוד קשה. אני מקווה שממשלה תשנס מותניים ותבין שאין ברירה, אנחנו מנוע הצמיחה".

ויסמן מסכים עם גולדברג וטוען: "כמו שמשתנה הקונספציה של הצבא, כך צריכה להשתנות הקונספציה במשרד האוצר. צריך לעשות משהו אחר, משהו יצירתי. חייב לבוא שם שינוי. לצערי אין שם יצירתיות".

לסיום, לגבי מחירי הדירות והעול הכבד שמוטל על זוגות צעירים, מסביר ויסמן: "כשאתה הולך למכרז ושילמת עשרה מיליון שקלים עבור המגרש, אתה נותן ערבות בנקאית של 10%. נשארו תשעה מיליון ואתה צריך לשלם תוך 60 יום. למה? עוד אין לי רישיון בנייה, אין לי תוכניות ואין לי כלום. את ה-90% תשלם עוד שלוש שנים ולא היום. יש הפרש ריבית מאוד מאוד גדול וזה יוזיל עלויות".

גולדברג מצידו מציע להתייחס לדבר אחד - מחיר הקרקע. "האדמות שייכות למדינה, לרשות מקרקעי ישראל. אם המדינה תחליט שמחיר הקרקע במכרז הוא לדוגמא 2 מיליון, ואין יותר לתת, אז הקבלנים יבינו שאפשר לבנות ביותר זול. בשנים האחרונות למדינה לא היה אינטרס שמחירי הדירות ירדו. לכן המון זוגות צעירים עוזבים את הארץ ועוברים לגור במקומות אחרים. כל יום יש משפחות שעוברות לגור בקפריסין. בלימסול בקפריסין 12%, מס דיבידנד אין, והרבה חברות עוברות לשם. אם המדינה תשכיל להוריד את מחיר הקרקע, וזה 25% ממחיר הדירה".

"זוג עם שלושה ילדים ויש להם משכנתא וצריכים לקחת את הילדים לגנים ולמעון, שהמדינה תעזור לאזרחים. להוריד את מחירי הגנים. תזכור טוב טוב, למדינה אף פעם לא חסר כסף. כשרוצים יודעים מאיפה להביא והאזרחים פה, 50% מהאוכלוסייה, פשוט מסכנים. ומה רוצים? שבחגים נתרום לכל מיני עמותות. לא. המדינה אחראית לאזרחים".