ראש המל"ל לשעבר וראש מכון 'משגב' לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, מאיר בן שבת, מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 להשגת יעדי המלחמה, הסיכוי הנוכחי לנורמליזציה עם סעודיה, המערכה בצפון והמחאה האזרחית מתגברת למול מעבר כרם שלום, במטרה למנוע את הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה.
- מדינת ישראל נמצאת יותר משלושה חודשים לאחר תחילת הלחימה. האם לדעתך יעדי המלחמה בדמות מיטוט חמאס והחזרת החטופים סותרים? מדוע?
"בהצהרתו של הרמטכ"ל במלאות מאה ימים למלחמה הוא אמר -'הלחץ הזה, ורק הוא הצליח להביא עד כה להשבתם של חטופות וחטופים רבים'. אני מסכים עם הרמטכ"ל. הלחץ על חמאס הוא המפתח להתקדמות גם בעניין החטופים המטרות שהוגדרו למלחמה מורכבות להשגה ומצריכות זמן ואורך רוח, אך לנוכח המשמעות שיש למרכיב הזמן בסוגיית הטופים, נדרשת הגברה של הלחצים, בכל התחומים, כדי לזרז את השגת האפקט הנדרש. גם אם קיימים אילוצים שמגבילים את עצימות הלחימה יש עדיין מה לעשות".
- "צריך להגביר את ההתקפות מהאוויר בכל אזור שבו דוללו כוחות היבשה. לא לאפשר לחמאס לבסס את משילותה באזורים אלה. נכון לתקוף פעילי חמאס ואנשי ממשל חמאס בכל מקום שבו ינסו לחדש את נוכחותם. בנוסף יש למנוע את חזרתם של התושבים שפונו מעזה וצפון הרצועה ולהגדיר כאזור לחימה כל מרחב שבו קיימות מנהרות. לצמצם את הסיוע ההומניטארי למינימום ההכרחי ולמנוע מחמאס להשתלט עליו - אנשי חמאס או פעילים חמושים, באשר הם, אמורים להיות יעד לתקיפה ישראלית".
- "עוד לא מאוחר לקבוע אזורי דה אסקלציה לחלוקת הסיוע ההומניטרי – ובכך להפקיע מחמאס את השליטה בסיוע הזה. להמשיך בפעולות הסיכול נגד מנהיגי חמאס בחו"ל. להגביר את הלחץ המדיני והציבורי על קטאר – גם דרך ארה"ב", אומר בן שבת. "עלינו להמשיך לתת גיבוי ולתמוך בפעילות כוחות צה"ל תוך עמידה איתנה של העורף. צריך לזכור, האוייב שאיתו אנו מתמודדים מכיר היטב את החברה הישראלית ומתכנן את מהלכיו תוך ניצול הנקודות הרגישות שלה".
בן שבת מתעקש על השגת יעדי הלחימה. "ישראל חייבת להשיג את כל מטרותיה במלואן, ללא שום התפשרות", הוא אומר. "אחרת היא תהיה עלולה למצוא את עצמה מול איום קיומי, מצד אוייביה השונים, שעוקבים אחר התנהלותה, ולאבד את מעמדה הנשען במידה רבה על עוצמתה הביטחונית".
ראש המל"ל לשעבר מרחיב את היקפי הפעילות של מערכת הביטחון, לשיטתו, אף להתמקדות בחיסול הנהגת חמאס בכל מקום שתהיה: "לא די בטיפול בחמאס בעזה וביו"ש, צריך לרדוף את הנהגת חמאס בכל מקום שבו היא נמצאת. פגיעה בהנהגה הזו תמנע ממנה לעסוק בתיכנון פיגועים ובשיקום היכולות שנהרוס, תגרום לאירגון לאבד את השפעתו האזורית ותהפוך אותו לבעיה מקומית"
האם המהלך של קטאר כמתווכת עיקרית בעסקת החטופים צריך להדאיג אותנו? האם ישראל צריכה להוציא הודעת התנצלות כדי להמשיך את המו"מ?
"מעמדה של קטאר כ'מתווכת מרכזית' נובע מכך שחמאס בוטח בה שתשמור על האינטרסים שלו. מכאן גם החשדנות שלנו כלפיה. צריך לזכור שהעמדות הבסיסיות של ישראל ושל חמאס מנוגדות. חמאס צריך את העיסקה כדי לעצור את המלחמה ולמנוע מישראל למוטט אותו. ישראל רוצה את העיסקה אך אינה רוצה להפסיק את המלחמה ונחושה להביא למיטוט חמאס. ישראל סבורה שיש לקטאר מנופים מול חמאס שהיא לא משתמשת בהם ולכן היא מפעילה לחץ על קטאר. אינני חושב שנדרשת התנצלות. דבריו של ראש הממשלה נאמרו בשיחה סגורה עם משפחות החטופים שבה הוא שיתף במאמציו ובהתרשמותו".
האם מצרים עדיפה לעניין עסקאות חטופים ואילו פעולות יש לבצע בשיתוף פעולה איתם כדי להבטיח את הביטחון שלנו מדרום הרצועה?
"מנקודת מבטה של ישראל, יש יתרונות לתיווך המצרי, בראש ובראשונה משום שמצרים, בניגוד לקטאר, איננה רק מתווכת אלא נוגעת בסיכסוך. יש לה גבול משותף עם הרצועה ומתוך כך גם אינטרסים שהיא צריכה להבטיח ומנופים שהיא יכולה להפעיל על חמאס".
"אשר לרפיח ולרצועת הגבול בין עזה למצרים ('ציר פילדלפי') – לדעתי, לא נוכל להשלים את המלאכה בלי פעולה יסודית של כוחותינו גם באזורים הללו. אני מניח שהחששות של המצרים לא נובעים מהרצון שלנו לייצר רצועת גבול בטוחה ושליטה אפקטיבית שהרי זהו גם אינטרס שלהם, אלא מהחשש שהלחימה באזור הזה תגרום לחלק מהאוכלוסיה לנוע לשטח מצרים. עניין זה מצריך הידברות בערוצים המתאימים כדי להסדיר את הנידרש. בכל מקרה, ישראל לא תוכל לבסס את ביטחונה על הסדרים שלא הוכיחו את עצמם בעבר. לאחר שהרצועה תפורז צבאית, נצטרך להבטיח בכוחות עצמנו שמצב זה ישמר".
האם לדעתך ישראל צריכה לצאת למתקפה בצפון, עם סיום הלחימה בדרום ובלעדיה? או להמשיך להכיל את המצב הקיים עד שתגיע עסקה מעמוס הוכשטיין ממשרד החוץ האמירקאי, שפועל בסוגייה
"שר הביטחון הטיב לנסח את הדברים כשאמר ביטחון תושבי הצפון יובטח באמצעות הסטה של חיזבאללה מהגבול, שתבוצע באמצעים מדיניים או באמצעים צבאיים. נראה לי שהדברים מדברים בעד עצמם".
"חשוב לי להוסיף", אומר בן שבת "ישראל נמצאת במלחמת אין ברירה, לא רק בעזה אלא גם מול חיזבאללה. חיזבאללה 'מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ'. הוא ראה הזדמנות להכות בנו לצד חמאס, מתוך מחשבה שהחברה הישראלית מפוררת וחלושה. אוייבינו בשני האירגונים רואים מולם עָם שקם כְּלָבִיא, חברה מלוכדת וסולידרית שמתייצבת נגד מבקשי נפשה, צבא שהתעשת במהירות ומפעיל מכונת מלחמה אימתנית ומשומנת, ועורף שמשדר איתנות, תומך בחזית, ונחוש להמשיך עד לניצחון. מתוך אימי הזוועות והכישלון של שבת שמיני עצרת נחשף גרעין הדי.אנ.אי. שלנו, שבו שזורים יחד אמונה, גבורה ואחדות. זהו סוד כוחנו. שאותו רואים כעת גם אוייבינו".
האם אתה חושב שניתן יהיה במהלך המלחמה לייצר נורמליזציה עם סעודיה? ואם לא אז מהם הגורמים המונעים מאיתנו להגיע לכך?
"הסיכויים לנורמליזציה עם סעודיה לא פחתו. הדבר בהחלט אפשרי. יחד עם זאת צריך לומר שכל הגורמים באזור בוחנים את התנהלותה של ישראל. ניצחון מובהק על חמאס נחוץ לא רק כדי לבנות מחדש את ההרתעה שהתרסקה ב-6 אוקטובר, אלא גם כדי לשמר את מעמדה האזורי של ישראל, שנשען במידה רבה על עוצמתה. האופן שבו נסיים את המלחמה בעזה ישפיע גם על האופן בו יתייחסו אלינו בשכונה שבה אנו חיים".
לסיום, אנו רואים בימים האחרונים התגברות משמעותית במחאה נגד הכנסת הסיוע ההומניטרי ממעבר כרם שלום לרצועה. בן שבת התבקש להביע את דעתו לאור המחאה המתמשכת ואמר: "המחאה משקפת בראש ובראשונה חשיבה בריאה - אי אפשר להכניס סיוע לאוייב בשעה שהוא נלחם בנו וממשיך להחזיק את אחינו וילדינו כבני ערובה. הדרג המדיני מחוייב להביא בחשבון גם אילוצים מדיניים שהציבור לא תמיד מודע להם, אין בכך כדי לומר שהאזרחים צריכים להימנע מלהביע את מחאתם ולנסות להשפיע. גם במערכת הבינלאומית צריכים להבין את הלכי הרוח הללו".