צבי הנדל, לשעבר ראש מועצת חוף עזה ומעקורי גני טל שוחח עם ערוץ 7 לקראת אירועי 'יום גוש קטיף' במערכת החינוך שיחול בכ"ב בשבט וסיפר כי הוא מתרגש לראות תמונות של צה"ל פועל באזורים מהם נסוגה ישראל בהתנתקות.
"אני מתפלל שהחיילים יחזרו בריאים ושלמים, זה הכי חשוב, ומדי פעם כשיש איזה תגלית חדשה של החיילים בשטח אז אני מתרגש כמובן. הרי במשך המון שנים עד האינתיפאדה עזה היתה עיר המחוז שלנו - ושם היתה מפקדת צה"ל והמנהל האזרחי", אומר הנדל.
הוא מתייחס לסוגיית החזרה לגוש קטיף ומעריך כי למרות שהיה רוצה בכך, עדיין לא בשאלה השעה לכך בגלל חוסר ההסכמה הציבורית. "היום כל אחד שואל, האם תקימו יישובים או לא, האם תחזרו או לא. אני לא יודע אם אנחנו נחזור עכשיו או שיצטרכו עוד סבב בשביל להתפכח. צריך הסכמה של קשת רחבה בציבור ישראלי על מנת שזה לא יהיה התכתשות, אבל אין פתרון אחר לחבל עזה".
"מדינה פלסטינית? זה הבל. מה יעשו, יקימו גשר מעל מדינת ישראל כדי לחבר בין עזה ליהודה ושומרון? תהיה מנהרה? אלו שטויות. גם הציבור הערבי ביהודה ושומרון לא זהה לציבור הערבי של חבל עזה. אלו אנשים שונים שגם לא כל כך אוהבים אחד את השני. מצרים שונאת את הפלסטינים. הפתרון המתבקש היה לחבר את חבל עזה עם מצרים ואין סיכוי כזה. מה שנשאר זה דבר אחד, שזה יהיה חלק ממדינת ישראל. כמו שיש נצרת בצפון, אז יהיה גם עזה בדרום. ברגע שהם יבינו - וזה תלוי בנו - שזה הפיתרון הכל יהיה יותר רגוע. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו שולטים ולעשות סדר כשצריך", מוסיף הנדל.
הכנס שנערך בנושא והניסיונות להעלות אותו למודעות ציבורית, לדעתו, אינם מורידים או מוסיפים. "נגיע לזה בין אם נלחץ ובין אם לא, בין אם נעשה כנסי חזרה לגוש קטיף או שלא נערוך כאלה. צה"ל חייב להיות בחבל עזה ולצידו חייבת להיות התיישבות".
הנדל טוען כי כשיגיע הרגע יבין רוב גדול בעם את החשיבות שבהתיישבות היהודית בחבל עזה. "בלי התיישבות זה יהיה כמו בלבנון, שהיינו בארץ זרה עם שאלה של זמן מתי נצא משם. צריך להבין שאתה חייב לקבע איזשהו מסלול נורמלי גם לערבים. גם הם צריכים לדעת שהם יהיו נאמנים למי שהוא בעל הבית. אם נוביל מהלך שברור שאנחנו שם אז ברגע שהצבא שם הוא יודע שהולכת להיות מתקפה והיא לא נופלת כרעם ביום בהיר והמודיעין לא עומד פעור פה. היום האנשים עוד לא בשלים לכך".
"הצליחו לחרוט במוח של עם ישראל שיצחק רבין היה אויב שלנו או שונא שלנו. אני הייתי ביחסים מאוד קרובים וטובים עם יצחק רבין ז"ל וישבתי איתו המון. היה ברור לנו שאנחנו לא מסכימים וגם לא ניסינו לטייח את זה, אבל ידענו להעריך ולכבד אחד את השני. אם יצחק רבין היה בחיים לא היה אוסלו כי הוא היה מבטל את ההסכם בהינף יד. לא הוא התחיל את ההסכם אלא פרס וביילין אנסו אותו לכך. הכל נובע מזה שמפחדים מאיתנו. מי יודע מה נעשה? היטיב לבטא את זה חיים באר בדבריו על הציונות הדתית. אז נכון שיש לנו אידיאולוגיה ואנחנו רוצים ליישם אותה ואנחנו לא מתביישים בכך. יש כאלה שזה מאוד קשה להם", מדגיש הבדל.
"אני עושה מאמץ לשתוק וזו שיטת ההידברות הכי טובה עם כל מי שאטומים מלהקשיב. יש חבורה שלמה של אנשים מהצד שלנו שרוצים אחדות - ויש אותה קבוצה באותו מינון הפוך של שנאה ורעל בעיניים. זה יעבור וצריך להמתין - אי אפשר לדחות את הקץ", הוא מוסיף.
הנדל מספר שליבו נחמץ כשראה שכל האזהרות שהזהירו הוא וחבריו מתממשות בטבח ב-7 באוקטובר. "אני לא אוהב את המלים 'אמרנו לכם'. כאב לי הלב על יישובי עוטף עזה. הם צהלו ושמחו כשגירשו אותי מהבית, אבל הלב היהודי לא נותן לי שלא לחבק אותם".
הוא נשאל האם תהליך הריפוי שעברה החברה הישראלית בימים שמאז הטבח לא יוביל לאחדות משמעותית וענה, "הייתי מאוד רוצה לחשוב שזה כך. מי שהיה בשמאל ושנא אותנו וזעק 'רק לא ביבי' ימציא כבר את הסעיפים המתאימים להמשך השנאה. לא יהיה שינוי קרדינלי עד כדי כך שאנחנו נוכל לעשות שינוי כיוון אמיתי. לצערי הגדול הפער שנוצר גדול מאוד".
לסיום, חשוב לו לציין במיוחד, את חלקה של הציונות הדתית בלחימה. "אני מתפוצץ מגאווה מחובשי הכיפות. יכולים להגיד לי מה שרוצים, אבל האמת, יש להם כוח מיוחד במינו. אתה רואה את האהבה האדירה ואת החיבוק הגדול בין איש לרעהו בקרב החיילים".