הרב שלום נתן רענן מבחירי רבני ישיבת מרכז הרב כתב שהמידה הגרועה ביותר היא מידת ההססנות. עדיף לקבל החלטה גרועה מאשר כל הזמן להתלבט במה לבחור, כיוון שהססנות מכרסמת במוחו של האדם ולא נותנת לו מנוח.
דומה שהמקור של ההבנה הזאת הוא הירושלמי (שבת יד, ג) שמסביר את הפסוק 'והסיר ה' ממך כל חולי' –בכך שחולי פירושו רעיון, וכן על הפסוק: 'ונתן עול ברזל על צוארך' אומר הירושלמי שעול הברזל זה רעיון. רעיון בלשון הירושלמי פירושו הוא מציאות בה האדם נמצא כל הזמן בספק. אין לך חולי ומטרד גדול יותר לאדם מאשר שהוא נמצא במציאות לא ברורה, במציאות של התלבטות.
התלמוד הבבלי (סוטה יג, א) מספר על קבורתו של יעקב אבינו. כיון שהגיעו למערת המכפלה פגשו שם את עשיו שאמר שזכויות הקבורה במערת המכפלה שייכות לו. התנהל ויכוח ואז התכוננו לשלוח את נפתלי שהיה קל רגלים שיביא את שטר הבעלות של משפחת יעקב. שמע את הדבר חושים בנו של דן ואמר עד שנפתלי יחזור סבא יהיה מוטל בביזיון. חושים בן דן לא היה מוכן למציאות מעוותת שכזאת ודאג שעשיו לא יפריע לקבורת יעקב אבינו.
לעתים ישנה אמנם מטרה ברורה כמו במקרה הזה לקבור את יעקב במערת המכפלה, אולם בגלל כל מיני ויכוחים פתאום המטרה לא בדיוק ברורה וצריכים להוכיח אותה, ואז נוצרים מצבים מורכבים ומסובכים. צריך תמיד להיות ממוקדים במטרה.
הגלגל
בספר שמואל אנו קוראים על שלוש טקסי המלכה של שאול שהשלישית והמשמעותית שבהם התקיימה בגלגל (שמואל א, יא. טו), המלכה שבה כל ישראל קיבל עליו את שאול למלך. השאלה היא מדוע להטריח את כל העם לגלגל קרוב ליריחו, מקום מרוחק יחסית, ולא לבצע את טקס ההמלכה במקום מרכזי יותר.
שאול המלך בניגוד לציווי האלוקי השאיר בחיים את אגג מלך עמלק. שמואל הנביא הורג את אגג מלך עמלק הרשע בגלגל (שמואל א טו, לג).. השאלה היא מדוע הריגת אגג לא נעשתה במקום מרכזי, אלא בגלגל.
הגלגל הוא המקום בו חנה עם ישראל קודם כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון. כאשר עם ישראל עמד להיכנס לארץ, הרי שכל המטרות לשמם הגענו לארץ היו ברורות להנהגה ולכל העם. ברור היה שצריך לכבוש את כל הארץ המובטחת, ברור היה שצריך למנות מלך, ברור היה שצריך להשמיד את עמלק, ברור היה שצריך לבנות את בית המקדש. דברים ברורים.
אולם שעם ישראל נכנס לארץ פתאום התברר שהדברים קצת יותר מורכבים ישנם תושבים נוכריים בכל מקום, ולאט לאט המציאות המורכבת משתלטת על התודעה והמטרות נשכחות אט אט.
האמת היא שתהליך כזה הוא תהליך שכיח מאוד בהרבה ממסדים שבהתחלה הם מוקמים כדי להגשים יעדים גדולים ולאט לאט מתברר שהמנגנון הוא העיקר, והמטרות הגדולות הולכות ונשכחות.
כאשר עם ישראל זוכה להקים מלך, בשעה שסוף סוף מוקם כוח ארגוני חזק שיכול לקדם דברים צריכים לקחת אותו לגלגל, למקום בו עם ישראל הבין את המטרות להם הוא נדרש. מלכות אינה נדרשת רק כדי לקיים חיים בצורה יותר מאורגנת. מלכות תפקידה לקדם את המטרות של עם ישראל.
זאת הסיבה גם ששמואל הרג את אגג דווקא בגלגל, כיוון שליהודים קשה מאוד להרוג, אפילו שהדבר מתבקש. אולם ברגע שהמטרה ברורה לפניך, ובגלגל אתה נזכר במטרות היסוד, הרי שהדברים נעשים יותר קלים.
דומני שאם נשאל היום את הציבור בישראל מהי מטרת המלחמה לא נקבל תשובות ברורות ומוחלטות. וכאשר המטרות אינן ברורות, הרי שהסיכוי להשיג איזו שהיא מטרה הולך ומתרחק.
התיישבות תביא רוממות
אנו דורשים מההנהגה להציב מטרות ברורות ולא לדבר בכמה קולות כדי להשביע את כל הציבור. ההנהגה חייבת להיות חדה וברורה, בעיקר כדי לא להוריד את הרוח הגדולה שהתגלתה בעם הנפלא שלנו החל משמחת תורה.
כמובן שאחת המטרות האפשריות לאחר השתלטות מלאה על העיר עזה, מטרה שרבים וטובים מייחלים לה היא התיישבות בחבל קטיף ובעיר עזה עצמה.
ראיתי שלט בו כתוב: התיישבות תביא ביטחון. לענ"ד יש לעלות קומה נוספת.
מובא במגילת אסתר שמרדכי אומר לאסתר שאם היא לא תנסה לפעול אזי: 'רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר'. לכאורה הצלה קודמת לרווח אם כן מדוע כתוב רווח והצלה. התשובה היא שאם המטרה היא רק הצלה, הרי שגם הצלה לא בטוח שתהיה, אולם אם המטרה היא רווח, אז נשיג גם רווח וגם הצלה. אם המטרה היא רוממות, הרי שבוודאי נשיג גם ביטחון.
נכון שבשנות קום המדינה ההתיישבות לקחה בחשבון מקומות שהיו חשובים מבחינה ביטחונית, אולם העיקר בתנועה המיישבת לא היה הצד הבטחוני אלא הרוח הגדולה שהם הכניסו לציבוריות הישראלית. לאחר שלצערנו הרוח הזאת של ההתיישבות התברגנה, זכינו אחרי מלחמות ששת הימים ויום כיפור לרוח המדהימה של גוש אמונים, שדרך נושא ההתיישבות רוממה בצורה נמרצת את המורל הישראלי.
גם עכשיו אם נזכה ועם ישראל יישב את גוש קטיף ואת עזה, הרי מעשה התיישבות זה ייקח את הרוח הגדולה שהתגלתה בעמנו וישמר אותה.
התיישבות פירושה שמחה, יצירה, דינאמיות, רעננות. הסיסמה חייבת להיות התיישבות תביא רוממות.