לאורך ההיסטוריה, נאלצנו להגן על עצמנו בהאשמות שווא שונות, נגד עם היהודי ונגד הספרים הקדושים לעם ישראל.
אולם מעולם לא עמדנו בפני האשמה מבישה כל כך כפי שישראל עומדת מולה כעת בבית הדין הבינלאומי בהאג, שם ישראל מואשמת בביצוע רצח עם בעזה.
האשמה זו חסרת תקדים ומטילה צל כבד על המאשימים ,מבינים את הפסוק. "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ--מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט, שָׁמָּה הָרֶשַׁע; וּמְקוֹם הַצֶּדֶק, שָׁמָּה הָרָשַׁע." (קהלת ג', ט"ז)
בקריאת התורה השבוע, פרשת יתרו, אנו קוראים על ההבטחה הנצחית לעם היהודי, שנבחר להיות , עם סגולה:
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כׇּל הָאָרֶץ." (שמות י"ט ה')
"עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה אֱלֹקךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."( דברים יד ב)
גם בתפילותינו אנו מצהירים שוב ושוב מדי יום שה' בחר בנו מכל האומות, אולם מה זה אומר לגבי משמעות מעמדנו כעם "נבחר"?
חיינו בגלות למשך אלפי שנים. יהודים היו תמיד עם שאלות. הם לא הבינו ואנו עדיין לא מבינים — מה קורה איתנו? למה העצב והצער הקבוע אצל יהודים נרדפים?
גורשנו מספרד מצרפת; גורשנו מגרמניה; גורשנו מאנגליה. היו פוגרומים; היו התקפת אינקוויציה ; היו שואות איומות האם זהו גורלו של העם הנבחר? נבחר למה? נבחר לטבח? נבחר לרדוף? האם זהו הלאום הנבחר?
ההבטחה הנצחית שניתנה במעמד הר סיני בחרה בעם היהודי לא לשם זכות אלא לשם אחריות - לא רק להיות נבחרים אלא להיות נבחרים למען מטרה - להעביר מסר של מוסר אלוקי, אתיקה אלוקית וישרות שהם למעשה ביעור הרע והשנאה מהעולם "וִהְיִיתֶם לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות י"ט ו')
האדמו"ר מקלוזנברג, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, חי בתקופת השואה האיומה, הוא עבר עינויים יום יום על ידי הנאצים כדרך שגרה . כשהוציאו אותו מביתו דאגו להשפילו, נאצי הכה ומשך את זקנו ושאל את האדמו"ר אם הוא חושב שהוא מה"עם הנבחר" ? האדמו"ר ענה כן! הגויים היכו את האדמו"ר שוב ושוב והטיחו אותו ברצפה. "עדיין אתה חושב שאתה נבחר, כאשר אתה שוכב כאן מושפל ?" שאל הצורר את היהודי? האדמו"ר ענה: " כל עוד אני לא המכה והמכאיב, אני יהודי נבחר ואתה לא. אני עדיין יהודי ואני פועל כיהודי - וזה נותן לי את הערך של העם הנבחר."
בשנת 1173, קהילת יהודי תימן עמדה בפני אתגרים והייתה נתונה תחת פרעות קשות וגזירות שמד. הקהילה פנתה לרמב"ם לבקש הדרכה ותמיכה. כתוצאה, כתב הרמב"ם אגרת היסטורית בשם איגרת תימן.
בתוך האיגרת, הרמב"ם ציין פסוק מספר ישעיהו (נ"ד :י"ז) שמתאר את התקופות ההיסטוריות של התקפות חוזרות על עם ישראל. הרמב"ם מציין את הפסוק:
כל כלי יוצר עליך לא יצליחו וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי
בהתיחסותו לשפה כפולה זו, הרמב"ם הבחין כי לאור דרך ההיסטוריה, יהודים נתקלים בשני סוגים שונים של כלי לחימה. לצד התקפות פיזיות נוראיות, יהודים נתקלו גם בכלי לחימה של פגיעות לשון. הנביא ישעיהו מבטיח לנו שכל אחת מהתקפות הללו תכשל. בציטוט זה מהנביא ישעיהו, הרמב"ם ספק דברי עידוד ליהודי תימן. היום, ישראל נתקלת באויבי :"כלי יוצר עליך", כמו חמאס, ואויב של "לשון תקום אתך למשפט", כמו בבית המשפט הבינלאומי בהאג , וגם באנטישמיות חמורה שסובלות ממנה קהילות יהודיות בעולם.
בתגובה לרדיפה, הרמב"ם כותב באיגרתו כי המשך העם היהודי מובטח על ידי ה' ועם ישראל יחיה כאומה לעד. זו הבטחה מיוחדת שניתנה ל"זרע יעקב, הזרע הטהור והנקי". והוא מסביר "כי אלו הם האנשים שעמדו בהר סיני, קיבלו את התורה ואמרו "נעשה ונשמע"..."
הוא כותב את הדברים הבאים, הרלוונטיים לימינו: "וכן הבטיחנו הבורא על ידי נביאיו שלא נאבד ולא יעשה עמנו כליה, ולא נסור לעולם מלהיות אומה חסידה. וכמו שאי אפשר שיתבטל מציאותו של הקב"ה, כן אי אפשר שנאבד ונתבטל מן העולם......
שהם יחידים, והם האנשים שעמדו אבותם על הר סיני, ושמעו הדיבור מפי הגבורה, ושלחו ידיהם ואמונתם לברית, וקבלו על עצמם המעשה והקבלה, ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וחייבו דבר זה עליהם ועל הבאים אחריהם, שכן כתוב דברים כ"ט כ"ח "לנו ולבנינו עד עולם".
עם ישראל כעם "נבחר" קיבל המון אחריות , זו לא רק זכות. היהודים "נבחרו" כדי למלא חובות קשות:
התנבא ישעיהו: "עבדי אתה ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מ"ט:ג) - היהודים נבחרו לא רק כטובת חסד של ה', אלא גם לביצוע חובות מאתגרים עולמיים. ההבטחה הנצחית בהר סיני בחרה ביהודים לא בזכות אלא בחובה; הכינוי "נבחר" מטיל עליהם תחושת אחריות.
להיות "אור לגויים", זה להביא לעולם אמונת אמת ומוסר טהור. לא להרבות שנאה אלא לבער את הרע. לאמת את הקדושה הפנימית בכל אדם, בהיותו נברא בצלם אלוקים; להפיץ צדק, תשובה, וחסד אפילו בגלות.
כמו שהעידו עדיין משה רבנו בדורו והרבי מקלוזנבורג בדורו, היהודים הממשיכים לבצע חובות קשים למרות אלפי שנות סבל, מעידים על כך שאנחנו עם של אמונה. העם היהודי נבחר לא רק לזכות אלוקית, אלא לחובת שליחות אלוקית.
הנביא יחזקאל ניבא: 'ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם... ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם... וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם; והייתם לי לעם, ואנכי אהיה לכם לאלקים 'אני ה'". בעתיד כל הקושי של העבר יתבהר לנו באופן ברור. כמו אחי יוסף, שעם שתי המילים "אני יוסף", הבינו את כל הטרחות וכל מה שקרה להם. הנביא מספר לנו שבעתיד, כאשר נשמע - "אני ה'", כאשר יהיה סוף לגלות מרה זו, גם אנו נוכל להסתכל אחורה ולומר "אנו מבינים הכול - כל השואות, כל הרדיפות, כל הטרחות". יום יבוא בעזרת השם בקרוב שנביט אחורה ונבין את עומק הקושי שלנו! אמן
הכותב הוא חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל