שלומי שטרן, "האדמו"ר מהרכבת" שהפעיל בעבר דוכן להפצת יהדות בתחנת הרכבת בת"א מוציא לאור ספר קומיקס 'מעשה בשני אליהו' המביא את סיפור גבורתם של אליהו חכים ואליהו בן צורי שהיה בן משפחתו.

"אליהו בית צורי היה בן משפחתי מצד אימי ותוך כדי תהליך התחקיר על הספר שאלתי את עצמי מה הקשר האישי שלי אליו וגיליתי שאביו, משה בית צורי, הציל בעצם את סבא שלי בזמן הטורקים, לאחר שסבתא רבא של נפטרה", מספר שטרן בראיון לערוץ 7.

את הרעיון לכתיבת הספר המיוחד קיבל דווקא בתקופת הקורונה. "התלבטתי בין כתיבת רומן ארוך שהתחלתי ולא יכולתי להמשיך לבין לתת משהו לנוער. ואז תהיתי איך מנגישים דברים לנוער? היום הנוער רובו בפלאפון ובטיק-טוק. ראיתי את הבן שלי שפשוט ישב בסלון וקרא קומיקס וכך החלטתי שהכיוון הוא קומיקס היסטורי ראשון".

"פניתי לג'קי ירחי שנחשב היום אולי ל'קומיסר ההיסטורי הכי טוב בעולם' ואנחנו נרתמים ביחד למשימה הזו במשך שנתיים וחצי ובזכות איש יקר מאוד, ירון רוזנטל מכפר עציון שנתן יד, יצא הספר", מוסיף שטרן.

"הסיפור מתקשר לימינו. לפני 75 שנים השניים התנקשו בלורד מוין, שהיה שר המושבות הבריטי ואולי אלה שני 'סוכני המוסד' הראשונים שהיו לישראל. היתה התלבטות ואז החלטתי שאני כותב את הסיפור מנערותם של אליהו בית צורי ואליהו חכים. יש גם בסיפור הפגנות בדיזנגוף בתקופת בריטי. זה הרשים אותי שלפעמים אסור למצמץ", הוא מספר על העלילה.

ויש לדעתו חיבור עמוק בין הסיפור ההוא שהעלה על הכתב לבין הסיפור שלנו כאן היום. "אנחנו הרי אוהבים את ארץ ישראל - אבל איפה זה באמת לידי ביטוי? כשאני לומד על אליהו בית צורי ואליהו חכים אני רואה את האהבה שלהם לארץ, את האהבה שלהם לזולת, את האכפתיות, את העניין של איך כן להיות ביחד. הרי בשביל מה הם עשו את זה? לא כדי שנריב כל יום אחד עם השני. כשאני מסתכל היום, ומשפחתי 140 שנים בארץ, אני תוהה מה יש לנו? אנחנו לא מסוגלים למזער את המחלוקות בינינו? הנפרדות זה העונש הכי גדול של העם שלנו היום - המריבות מהכלום אל הכלום. לי ברור שזו הארץ שלי וזה בא לידי ביטוי איך אנחנו חיים בתוכה. צריך להתאמץ היום באהבת ישראל, צריך להתאמץ לחבר אחד את השני, צריך לפסוח על המריבות. זה הבית שלנו ומי שלא מבין זאת - זו בעיה בפני עצמה. חייבים למזער את הקרע בינינו".

"אנחנו צריכים לראות אחד את השני. בדוכן ברכבת עברו אנשים והסתכלו אחד על השני. אנחנו היום לא רואים אחד את השני, אנחנו צועקים אחד על השני בלי לראות אחד את השני. כשהיו אנשים עוצרים הם אמרו 'לא רואים את הזקן והכיפה שלך - רואים את האדם שבך'. כך אנחנו צריכים להיות כלפי כולם", הוא מסכם.