אין דלק - אין חמאס

"אין לציבור הרחב מושג מה חמאס עושה עם הדלק", רטן בפניי מילואימניק בתסכול, "הם חושבים שדלק זה רק לרכבים". המילואימניק הזה צודק. עלינו להשלים את החומר בדחיפות, אם חפצי חיים אנו.

מה שהציבור למד אינסטינקטיבית הוא מה רב ערכן של המנהרות בשביל חמאס. למעשה, קיומו של חמאס מול צה"ל החזק יותר והנחוש יותר תלוי בעיקר במנהרות. אך מה הקשר בין דלק למנהרות? הנה הסוד: למנהרה בעומק האדמה יש נקודת תורפה, והיא העובדה המצערת שהיא תלויה לחלוטין באוורור. הסברתי זאת לא מזמן למישהו ששאל בתבונה: "את בטוחה? כי אם זה כך, מדוע לא דרוש אוורור במנהרות לאורך הכבישים, אלה שבהן הרכבים שלנו נוסעים?". השאלה טובה והתשובה היא שאומנם כן, גם למנהרות שבהן המכונית שלך נוסעת דרוש אוורור. לכל מנהרה שכזו יש אכן מערכת אוורור. לא כל שכן במנהרות העמוקות שנבנו לבכירי חמאס. שם אם אין מדחסי אוויר אין חמצן. התלות של חמאס במערכת האוורור החשמלית כמעט מוחלטת.

איך פועלים מדחסי האוויר במנהרות חמאס? אלה מערכות חשמליות כמובן. לשם השוואה, במנהרות שלאורכן נוסעים במדינות רבות בעולם, כאשר יש הפסקת חשמל מפעילים גנרטור, כולם ממשיכים לנשום והתקרית שקופה לציבור. אבל אם ההפסקה ממושכת והגנרטור כבר מושבת נאלצים לסגור את המנהרה עד שאספקת החשמל תשוב. לא כל שכן בנוגע למנהרות חמאס, שם אם אין חשמל אין אוויר ואין מנהרה, פשוטו כמשמעו.

צריכת חשמל פירושה צריכת דלק. כלומר, מדחסי האוויר מספקים את האוורור הנחוץ למנהרות ולחמאס הדר בתוכן. מדחסים אלה מופעלים בדלק, ומסיבה זו אם אין דלק – אין מנהרה. אגב, לרכבת התחתית של לונדון, עיר עם מנהרות תחבורה מפותחת, יש תחנת כוח ייחודית למנהרות אלה, בנוסף לתחנות הכוח של רשת החשמל הכללית של העיר לונדון, שחלילה לא תיפסק אספקת הכוח למנהרות.

באשר לעזה ספציפית - לא רק האוורור במנהרות ייפגע אם לא יהיה דלק. בניגוד למנהרות שנועדו רק לתחבורה, בעזה חיים שלמים מתרחשים בעיר התחתית, וכל המתרחש שם תלוי לחלוטין בחשמל ולכן בדלק: מנהרות חמאס כוללות משרדים עם תאורה, תקשורת, מתקנים רפואיים, אספקת מים וביוב – כל מה שנחוץ לחמאס להישרדות תחת מצור. כל אלה תלויים בדלק כי בלי דלק אין חשמל ואין עיר תחתית. אומנם נכון שיש במנהרות מאגרים עם עשרות אלפי ליטרים של דלק לפחות, אך מאגרים הם דבר סופי וייתכן שאפילו אפשר להפציצם. כמו כן, גם מתקנים סולאריים שחשופים לשמש עלולים להימצא בסמיכות למנהרות, גם הם ספקי כוח וגם אותם יש צורך להשמיד.

לפני ימים ספורים הודיע האו"ם שהעביר 19 אלף ליטר דלק לעזה, כביכול לבית החולים שיפא. לא לחינם כונה מתחם שיפא על ידי מסבירנים ישראליים בכינוי hamas-pital במקום hospital. לכן, במיוחד עכשיו, בגלל פרשת הדרכים בנושא הדלק, לציבור יש תפקיד חשוב במלחמת שמחת תורה, מועיל לא פחות מהלחימה תחת צו 8, אם כי תפקידנו אינו מסכן את נפשותינו ברוך ה'. התפקיד שלנו הציבור הוא שכפי שלוחמים רבים נענו לצו 8, אזרחים רבים צריכים להיענות – ואכן נענים – לצו 9, צו השעה, לדרוש מניעת דלק מוחלטת מחמאס ולהסביר מדוע. בימים האחרונים רבים הגיעו לכרם שלום כדי לחסום כניסת משאיות שעלולות להוביל דלק לתוככי עזה־של־חמאס. בנושא הזה היו גם הפגנות בלב ירושלים, שבהן השתתפתי אישית.

לא קלה דרכנו כאזרחים ישראלים מעצבי מדיניות. קודם כול, גורמי שלטון פשרניים עלולים למצוא דרכים שאינן עוברות בכרם שלום כדי להעביר דלק למסכנים בעזה לשיטתם. בנוסף לכך יש גם ניסיונות לקטוע את המחאה הרחבה באיבה באמצעות הפיכת כרם שלום לשטח צבאי סגור. ובכל זאת, אין מקום לפסימיות אלא רק לנחישות.

יש צורך בלחץ ציבורי אדיר לסיים את אספקת הדלק, סם החיים של חמאס, אך אין מקום לפסימיות אלא לסבלנות ונחישות ולהסברה אזרחית עממית ברשתות, בקהילה ובמשפחה. שהרי מנהרות עזה, בשילוב עם לוחמה משפטית ותקשורתית סביבן, הן אתגר חדש שאף צבא בעולם לא התמודד עם שכמותו. יצוין כי היקף המנהרות שכרה חמאס עולה בהרבה על מה שנכרה בווייטנאם ועל ידי הטאליבן באפגניסטן. לכן אנו מצד אחד שמים מבטחנו בלוחמי צה"ל השליחים הנאמנים והנערצים, ומצד שני מתגייסים להחדיר את המסר מציל החיים הבא זה לזה, למנהיגים, למטכ"ל ולמשפטנים בארץ ובעולם: אם אין דלק – אין חמאס, אבל כל עוד יש דלק יהיה חמאס. קומו ועשו מעשה.

הכותבת היא דוברת מטות ערים, עוסקת בתחום החדשנות הטכנולוגית בסקטור הביטחוני והעסקי

***