משלחת של אנשי חינוך בכירים מקהילות יהודיות ברחבי העולם מבקרת בימים אלה בישראל לשיח משותף גם על חינוך יהודי וגם על ההתמודדות עם תופעות האנטישמיות הגואה.
על התובנות העולות בביקור שוחחנו עם חנה דורסמן, מנכ"לית 'יונייטאד', המיזם האחראי מטעם משרד התפוצות על הקשר עם בתי הספר בתפוצות שמארגן את הביקור.
דוסמן מדגישה את חשיבות הרכב המשלחת הכוללת "מעל שלושים מנהיגי החינוך היהודי הפורמאלי. מדובר בראשי רשתות של בתי ספר. יש להם השפעה על מאות אלפי תלמידים ועשרות אלפי מורים", היא מדגישה.
"זו קבוצה חזקה שמרגש לראות בעת הזו שהיא שמחזיקה את החוט הנצחי של החיבור בין הקהילות היהודיות לישראל. היה חשוב להם להגיע ולהביע תמיכה של הקהילות בישראל. הם אומרים לנו שהקהילות היו רוצות להיות כאן וחשים את החיבור שלהם לישראל. אנחנו רואים עד כמה מה שקורה בישראל משפיע על החיים שלהם בצורה משמעותית".
שאלנו את דורסמן אם כמו בעבר גם כעת נשמעים קולות בקהילות היהודיות בתפוצות המבקרים את צעדיה של ישראל ככאלה שגורמים להם להתמודד עם איומים ואנטישמיות גואה. לדבריה "קולות כאלה נמצאים תמיד, גם בישראל וגם בחו"ל, אבל תחושת החיבור עוצמתית מאוד. יש הבנה שהעם היהודי נלחם על קיומו. זו תחושה שקיימת גם כאן וגם שם. רואים את זה גם במחשבות של משפחות להעביר את הילדים לבתי ספר יהודיים".
על ההתמודדות של בני נוער יהודיים עם תופעות אנטישמיות היא אומרת כי "מדובר בתופעה ורכבת וכואבת. בני הנוער חיים במרחב של הרשתות החברתיות שבו קורים דברים מאוד מורכבים בנושא. מתארים שם את העם היהודי כמי שמבצע רצח עם וככזה שנמצא בצד הלא נכון של היסטוריה ". מול טענות שכאלה מוצא משרד התפוצות, בין השאר על ידי מיזם 'יונייטאד' לחזק את יכולת התמודדות של הדור הצעיר מול טענות ומתקפות מסוג זה.
מעבר לכך, אומרת דורסמן, בני נוער יהודיים ברחבי העולם נתקלים בהפגנות ובתופעות אלימות פיזיות של ממש, ורמת התופעות משתנה ממקום למקום. "חזית האנטישמיות מתנהלת בקהילות ברמות שונות", היא אומרת ומציינת כי ההבדלים באים לידי ביטוי גם בתגובת השלטונות בכל מדינה ומדינה, ובנוסף לאלה קיים גם פער בין הממשלים לבין האוכלוסייה האזרחית. כך קורה למשל בארה"ב, שם הממשל תומך בישראל אך בקמפוסים וברחובות ההפגנות מלמדות על רוח אחרת לחלוטין של החברה האזרחית.
על האופן בו מסייע משרד התפוצות לקהילות מציינת דורסמן שלושה צירי פעולה עיקריים: הראשון בהם הוא "ציר התמודדות עם האנטישמיות, מה שיכול להתבטא בהכשרות שאנחנו מקיימים במוסדות שונים בשותפויות שונות בקהילות שונות למורים, ליועצים חינוכיים ולפסיכולוגיים איך להתמודד עם המציאות הזו, עבודה עם מורים איך להתמודד ואיך בונים מערכת שתיתן חוסן לתלמידים".
"הציר השני הוא ציר הפעולות הפרו ישראליות של הבנה מה קורה פה. כדי שיבינו את הסיטואציה. גילינו שילדים צעירים לא מודעים בכלל למה שקורה כאן. אין מי שמנגיש להם את המידע על מה שקורה, ולכן הפקנו מהדורת חדשות שבועית לילדים ולהורים על מה שקורה בישראל ולמה". עוד היא מציינת כי "עבור ילדים בתפוצות מדינת ישראל נחשבת מדינה חזקה והאירועים גורמים להם לזעזוע".
הציר השלישי שבו מתמקד המשרד הוא "ציר חיזוק הקשר לישראל והגאווה בזהות היהודית. מורה בכירה בסמינר למורים אמרה לי שיש ילדים שצריכים מאיתנו את הלגיטימציה להיות יהודים. לכן חשוב להתעסק בכך ובגאווה היהודית ובשאלה מהי היהדות", מספרת דרוסמן.
שאלנו את דורסמן אם קיים הבדל בהתייחסויות ובתגובות בין הפלחים השונים בקהילות היהודיות, רפורמים, אורתודוקסים וקונסרבטיבים, כפי שהיה בעבר, והיא משיבה כי "כמו שיש תהליכים בחברה הישראלית, כך גם שם יש שלב של אחדות, ובהמשך יהיו הבדלים בתגובות השונות של הקהלים השונים". בהקשר זה היא מציינת כי משלחת אנשי החינוך המבקרת בישראל כוללת נציגות של כל המגזרים, גם חרדים, אם כי כצפוי לא כל המגזרים החרדים.
המנהלים הבכירים אמורים לחזור לקהילותיהם כבר מחר. אתמול (שלישי) הם ביקרו בדרום וחוו ביקור קשה ומטלטל שהותיר אצלם לא מעט חוויות לספר עליהם כשישובו לקהילות. "פגשנו גיבורים וגיבורות והיה תענוג לראות אותם. אנשים מדהימים", דברי דורסמן.