"במלחמה אתה קודם כול מנצח"

פסגת פריז שהתקיימה בתחילת השבוע הציתה את דמיונם של מי שחותרים לעסקה לשחרור חטופים בכל מחיר. מיד אחריה דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי מדובר בעסקה של שלושה שלבים, שבמסגרתה בשלב הראשון ישוחררו נשים, ילדים ומבוגרים חולים, בשלב השני ישוחררו כל החיילים והחיילות ובשלב השלישי גופות. בחמאס מתנים כל הסכם בהפסקה מוחלטת של הלחימה ובנסיגת כוחות צה"ל מעזה, וכמובן דורשים שחרור מחבלים כולל רוצחי יהודים שביצעו את מעשי הטרור המחרידים ביותר.

הדיבורים בנושא הביאו את ראש הממשלה, דווקא בביקור במוסדות 'בני דוד' בעלי, להכחיש את הדברים מכול וכול. "אני שומע אמירות על כל מיני עסקאות, אז אני רוצה להבהיר: אנחנו לא נסיים את המלחמה הזאת עם פחות מהשגת כל יעדיה. זה אומר: חיסול החמאס, החזרת כל חטופינו והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. אנחנו לא נוציא את צה"ל מרצועת עזה ואנחנו לא נשחרר אלפי מחבלים. כל זה לא יקרה. מה כן יקרה? ניצחון מוחלט", הדגיש ראש הממשלה.

כלי תקשורת אמריקניים דיווחו על מתווה שונה מעט שישראל ממתינה לתשובת חמאס לגבי המסגרת שלו. מדובר על שחרור כל האזרחים המוחזקים בידי חמאס בעזה במהלך הפסקת אש שתימשך כחודש וחצי, כחלק מעסקה שהועלתה על ידי ארצות הברית, מצרים וקטאר. בתמורה ישוחררו מחבלים עם דם על הידיים על פי מפתח של שלושה מחבלים לכל חטוף, הוצאת צה"ל לתקופת הפסקת האש מחוץ לאזורים המאוכלסים ביותר בעזה והגדלה משמעותית של כמויות המזון והציוד ההומניטרי שמוכנסים לרצועת עזה מדי יום.

ההצעה הזאת, כך על פי גורמים ישראליים ואמריקניים, מאפשרת להאריך את הפסקת האש באופן שבו בחלק השני יוחזרו חיילים חיים וגופות של חטופים שנרצחו על ידי שוביהם. אם לשאול את האמריקנים - הם היו מעדיפים להגיע גם לסיכום על הפסקת אש כוללת, אך בישראל מבהירים שאין על מה לדבר, במיוחד לנוכח העובדה שחטופים רבים עדיין מוחזקים בעזה.

על העסקה המדוברת עמלים במקביל ראש המוסד דוד ברנע שפועל בתיאום עם ראש השב"כ רונן בר, ראש ה־CIA ויליאם ברנס, ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל וראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א־רחמן בן ג'אסם אל־ת'אני. התחושה היא שישראל ממתינה יותר מדי זמן לתשובות מארגון הטרור, ויש מי שמגנים את ההתנהלות הזאת וחושבים שיש להפעיל לחץ צבאי חזק יותר כדי שהתשובה החמאסית תיטה לכיוון של עסקה.

הפסקת אש ממושכת תפגע בהישגי הצבא

תת־אלוף במילואים יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הוא אחד מהתומכים בהגברת הלחץ הצבאי. "חמאס מתלבט האם הגיע הזמן ‫למתן את עמדותיו ו‫לגלות גמישות מסוימת בנוגע לעסקה. ישראל רוצה מאוד עסקה, אבל יש לה גם מגבלות לגבי מה היא מוכנה לשלם. קשה לראות איך זה מתכנס לעסקה, ‫אף על פי שזה עשוי לקרות. הדרך לעשות זאת היא להגביר את הלחץ על חמאס עוד יותר כדי שיהיה מוכן לגלות פשרנות רבה יותר", הוא פוסק.

"הם מעדיפים לומר 'כן, אבל' ולא להצטייר בעיני המתווכים כמי שסוגרים לגמרי את הדלת לעסקה. שמענו את ה'אבל' של הנייה וגם את ה'אבל' של נתניהו וגם את ההסתייגויות של זיאד נחאלה (מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי – נ"ק), שגם הוא גורם משפיע מכיוון שחלק מהחטופים נמצאים בידיים שלו ואנחנו רוצים בחזרה את כל החטופים".

מדברים על הפסקת אש ארוכה. זה לא יפגע ביכולתו של צה"ל לחזור ולהילחם היכן שצריך?

"הפסקת אש ממושכת כמובן תפגע ביכולת לחדש את הלחימה, תאפשר לחמאס להתארגן מחדש, תיצור מציאות שיהיה צורך לטפל באוכלוסייה ולהסדיר את מצבה ותביא למצב של היום שאחרי תוך כדי ההפוגה. ברור שלישראל זה לא נוח, אבל יש לה חטופים בעזה. לכן צריך להרחיב את הלחימה, להעמיק אותה, ובכך להגביר את הלחץ על חמאס. צריך גם להשתלט על חלק מהאוכלוסייה, כדי ליצור מצב שחמאס אינו שולט באזרחי עזה. זה בינתיים לא נעשה וייתכן שזה גם לא ייעשה, ואז חמאס ימשיך להחזיק בעמדתו להציב תנאים שמשמעותם כניעה ישראלית".

לדעתך לחץ צבאי יכול להשפיע על ארגון הטרור?

"בשלב הנוכחי חמאס מתרשם כי מאמציו אינם נושאים פרי ומבין שישראל נחרצת בכוונתה להגביר את הלחץ הצבאי ועדיין נהנית מגיבוי אמריקני, ולכן ייתכן מאוד שהוא נאלץ להתקדם לעבר עסקה. כך גם היה במגעים שהובילו לעסקה הראשונה. בארגון הטרור קיוו להתערבות בית הדין בהאג שיקרא לעצור את הלחימה אך זה לא קרה, ובמקביל צה"ל ממשיך לפעול בעומק הרצועה. המשך הגיבוי של ארצות הברית ושל מדינות נוספות ליעדי המלחמה הישראליים מחייב את ארגון הטרור לבחון עסקה שמתמקדת בהבטחת שרידות מנהיגיו ואנשיו ולא בשרידות השלטון החמאסי בעזה", הוא קובע.

"חמאס מתלבט. לא ברור למנהיגיו עד כמה ישראל נחושה להמשיך בלחימה. יש כוחות בתוך מדינת ישראל ומחוצה לה שפועלים להביא לכך שהמערכה תסתיים מוקדם מהנדרש - בעיקר כדי להחזיר חטופים 'בכל מחיר'. חמאס עוקב אחרי הדיון הציבורי בישראל ואחרי המתרחש אצל האמריקאים, ומקווה שיופעל על ישראל לחץ להסכים לעסקה הבעייתית הזאת".

אם הלחץ הבין־לאומי יגבר יש סיכויים גבוהים יותר שישראל תיאלץ להסכים לעסקה פחות טובה?

"אין לי ספק שההנהגה המדינית הייתה רוצה להמשיך בלחימה. גם אם היא רואה את שחרור החטופים כיעד עליון, היא מבינה שזה ייעשה באמצעות לחץ כבד על חמאס ולא באמצעות ויתור על מטרות המלחמה האחרות, שאני חושב שהן צריכות להיות רחבות יותר מאשר רק מיטוט חמאס. לכן אני סבור שישראל לא תקבל עסקה בעייתית. אבל אם יתגברו הלחצים מהצד האמריקני ומגורמים אחרים - יהיה קשה לדבוק בהתנגדות הזאת. מה שחשוב כעת הוא להגביר את המאמצים בדרום רצועת עזה, להעצים את הלחימה ואת הלחץ על חמאס. העניין הוא שלוחות הזמנים אינם פשוטים. החטופים נמצאים בשבי והדבר פוגע בהם, וככל שעובר הזמן עלול לגבור הלחץ הבין־לאומי עלינו. לכן צריך לפעול מהר להגברת הלחץ על חמאס - יותר ממה שנעשה כרגע".

אנחנו נמצאים בלחץ של זמן? מישהו עומד מאחורינו עם סטופר?

"ממד הזמן הופך למשמעותי בשביל כל הגורמים. ישראל טוענת שהיא זקוקה לחודשים רבים כדי להכריע את ארגון הטרור בעזה, בעיקר נוכח המעבר לשלב הלחימה בעצימות נמוכה יותר, אבל החטופים הם סוגיה שהיבט הזמן שלה אינו עולה בקנה אחד עם משך הזמן הדרוש להכנעת חמאס", הוא מסביר. "המשמעויות לישראל הן שכדי לאפשר את שחרור החטופים בעסקה שתהיה קבילה מבחינתה עליה להגביר כעת את הלחץ על חמאס ועל קטאר ולהבהיר את נחישותה להכריע את ארגון הטרור, גם באמצעות השתלטות על רפיח וקבלת אחריות לזמן מה על האוכלוסייה העזתית. כיוון פעולה זה חיוני גם להשגת שאר מטרות המלחמה".

יחיא סינוואר יקבל הצעה שתאפשר לו למלט את נפשו?

"אני לא חושב שסינוואר החליט מה הוא יעשה אם תגיע נקודת הקיצון. כרגע הוא בלחץ, אבל לא בתחושה שכלו כל הקיצין. אני לא בטוח שהוא ילך על מהלך שמזכיר את מצדה. אם זה יקרה אין לנו מה להפסיד. אם הוא יחליט להציל את נפשו נוכל להגיע לעסקה סבירה. הכול תלוי בנו וההחלטה בידינו. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שמבחינתנו כלו כל הקיצין. איננו יודעים איך הוא יגיב, אבל אנחנו צריכים להביא אותו לשם".

כולם רוצים את החטופים בבית

הרב יהודה ליבמן, דודו של אליקים ליבמן שנחטף לעזה וחבר פורום תקווה של משפחות החטופים, חושב שהשיקול הלאומי צריך לגבור על השיקול הפרטי: "כולנו, משפחות החטופים ועם ישראל, תמימי דעה בכך שכולנו רוצים לראות את החטופים חוזרים לביתם בשלום וכולנו גם רוצים לראות את הניצחון וההכרעה. עם ישראל יצא למלחמה שהוא בוודאי רוצה לנצח בה ושילמנו במהלכה מחיר כבד". לדבריו, "נקודת הבירור פה היא תמיד השלבים שבאמצע, שהם קשים ומאתגרים. האויב שלנו משתמש בעצבים הרגישים שלנו כעם ובחמלה שלנו ומנצל אותם. אנחנו כבר שנים רבות בתהליך של הנדסת תודעה בנוגע ל'שקט' ו'שלום עכשיו' וקונספציה, והמציאות טפחה על פנינו. כמובן שהרגש הטבעי שלנו כבני משפחות של חטופים הוא להגיד שאנחנו רוצים את יקירינו בחזרה. אבל אם אנחנו מתרוממים מעל הצורך האישי והמשפחתי שלנו, כל אחד מאיתנו שיוצא למערכה ושולח את בנו עושה את זה מתוך אמונה שהחיים של הפרט הם למען הכלל".

יש לא מעט משפחות חטופים שלא יסכימו עם האמירה שלך.

"השבויים והחטופים שלנו הם כמו החיילים בחזית. הם נחטפו בגלל היותם יהודים וישראלים, הם נחטפו בגלל המלחמה בינינו ובין האויב. לכן, ברגעים האלה אני לא יכול להסתכל רק על הצורך הפרטי שלי לחבק את אחייני האהוב אליקים־שלמה, שאנחנו כל כך מתפללים עליו ורוצים בחזרתו והלב נקרע לראות את הוריו ואת אמי, סבתו. אני אומר לממשלת ישראל שאי אפשר להסתכל רק ברזולוציה של החטופים כאן ועכשיו, אלא צריך להסתכל על המשמעות של הדבר הזה לכל עם ישראל. צריך לדרוש מעצמנו ומכל עם ישראל למצוא את הדרכים שבהן אנחנו יכולים להביא ניצחון ולא בדרך של כניעה".

ההסכם שמדברים עליו לדעתך מביע כניעה?

"ההסכם המדובר הוא הסכם כניעה שמביא שוב את עם ישראל להיות כבול בכבלים בין־לאומיים בתוך מציאות הזויה. זו עסקה גרועה ורעה לעם ישראל מכמה סיבות: ראשית, זו לא עסקה כוללת ולא נקבל את כולם חזרה. שנית, היא יוצרת מסחטה רגשית של העדפות ומדרגות שתגרום סבל נורא לנו כאומה ולמשפחות בפרט. בנוסף לכך, בהיסטוריה, כשנגמרת מלחמה בניצחון עושים עסקת שבויים. קודם כול מכריעים במערכה ואז עוסקים בשבויים. במלחמה אתה קודם כול מנצח ומכריע כמו שעשינו בכל מלחמות ישראל", הוא מחדד. "בנוסף לכך העסקה הזאת מסכנת את עם ישראל. אדריכלי המלחמה הזאת הם משוחררי העסקה הקודמת. המוח השטני של כל המלחמה הנוכחית שהביא עלינו את האסון הנורא ביותר מאז תקומתנו הם משוחררי עסקת שליט. אותה מסחטת רגשות שהייתה בתקופה ההיא גרמה לממשלה לשחרר אלפי מחבלים, חלקם מסוכנים מאוד, ובתוכם גם הרוצחים של אח שלנו, שניאור־שלמה הי"ד, שאליקים קרוי על שמו", הוא מתריע.

"איך אני יכול להסתכל בעיני העם היהודי, לנצל את מסחטת הרגשות שלו ולפזר רעל בכל העולם רק כדי להציל את האחיין שלנו, בזמן שההצלה הזאת תגרום לאלפי משפחות שכולות חדשות?" תוהה ליבמן. "מבחינה מוסרית אנחנו לא יכולים לתת לזה יד, ואנחנו דורשים מממשלת ישראל לממש את יעדי המלחמה ולחתור לניצחון ולשחרור השבויים. אנחנו צריכים להאמין בכוחנו ולבקש מה' שייתן למנהיגים שלנו את הכוח והתבונה שימשיכו את המלחמה עד שאויבינו ימוגרו", הוא מסכם.

בעוד שבמהלך השבוע קיבלנו תחושה שעסקת החטופים הבאה נמצאת מעבר לפינה, גורמים מדיניים מעריכים שסיכום עליה יכול להתרחש באותה מידה בכל רגע כמעט, דווקא בגלל התנהלותו של חמאס שמחזיק את הקלפים קרוב לחזה ומשחרר תשובות מעורפלות. בחמאס יודעים שישראל לא תוכל לעצור את הלחימה לגמרי, אבל מנסים לסחוט כל הישג שיחיא סינוואר יוכל להציג אחר כך כניצחון במלחמה - למרות המכה האנושה שחטפה רצועת עזה, האובדן העצום של ארגון הטרור ביכולות ובכוח אדם וחשיפת נתיבי הטרור שנמשכת כל העת. השאלה במצב הנוכחי היא מי ימצמץ קודם. פרמטרים רבים יכולים להשפיע על התשובה, והם נוגעים גם ללחץ שמופעל על חמאס ולא פחות ללחץ הבין־לאומי שמופעל על ישראל בכל מיני סוגיות הקשורות למלחמה ובימים האחרונים בניסיון לגבש עסקה שבזירה הבין־לאומית אחת ממטרותיה היא לעצור את הלחימה - גם אם לזמן מוגבל.

במערכת המדינית והצבאית מעוניינים להמשיך עוד את הלחימה ולשתק כמה שיותר את היכולות הצבאיות של חמאס. הלחץ להשבת החטופים גדול גם הוא. שתי מטרות הוצבו למלחמה, וגם בקבינט המלחמה עצמו לא שוררת הסכמה איזו מהן גוברת, אם בכלל. כך או כך, אם תונח על השולחן הצעה שישראל תהיה מסוגלת לבלוע ולאחריה לחזור ללחימה, סביר להניח שהיא תתקבל. בינתיים - עוד אין הצעה כזאת.

***